אחת החוכמות הבדוקות של הפוליטיקה האמריקאית מייחסת לנשיאים את "אפקט כנף־המעיל". זאת אומרת, כאשר נשיא, או לצורך זה מועמד לנשיאות, עושה חיל בבחירות, מועמדים של מפלגתו לכהונות אחרות, בכל המישורים, נאחזים בכנף־מעילו, וממריאים אתו. ("כנף המעיל" הוא התרגום שאני מציע ל־coattail).
למשל, לפני 40 שנה, רונלד רייגן נחל את ניצחון הבחירות הגדול ביותר של כל הזמנים (59% של הקולות, 49 מ־50 המדינות, 525 מתוך 538 אלקטורים). הרפובליקאים נדהמו לגלות שהם זכו בן־לילה בתוספת של 12 מושבים בסנאט מתוך 32 שעמדו לבחירה. לא היה כדבר הזה מאז ומעולם. כנף מעילו של רייגן הנחילה רוב לרפובליקאים בפעם הראשונה זה 26 שנה.
לפני 12 שנה, כנף מעילו של ברק אובמה גררה בעקבותיה שמונה סנאטורים דמוקרטיים חדשים ו־21 צירים חדשים בבית הנבחרים.
אלה היו מקרים קיצוניים. במקרים אופייניים יותר המנצח מוסיף שניים־שלושה מושבים למפלגתו בסנאט, קצת יותר בבית הנבחרים.
הנשיא הפסיד, מפלגתו ניצחה
בשבוע שעבר קרה דבר נדיר למדי. הנשיא הרפובליקאי הפסיד בניסיונו להיבחר לתקופת כהונה שנייה. כנף מעילו הייתה צריכה להוביל את מפלגתו לאובדן מושבים בשני בתי הקונגרס; ואומנם רוב התחזיות היו שהרפובליקאים יאבדו את הרוב שלהם בסנאט, ויפסידו עוד מושבים בבית הנבחרים (שבהם הם המיעוט).
לא כך קרה: הרפובליקאים אומנם איבדו מושב אחד נטו בסנאט, אבל לא איבדו את הרוב שלהם; והם זכו במושבים בבית הנבחרים. התוצאות האלה הפיגו משהו מרושם ניצחונו של ג'ו ביידן. כמובן, הנשיאות היא הכהונה החשובה ביותר העומדת לבחירה, אבל הנשיא, כל נשיא, זקוק לרוב בקונגרס. בלעדיו, הנשיא מתקשה למשול, בייחוד לנוכח הנכונות הפוחתת בוושינגטון להתפשר, משני עברי המתרס.
התוצאות האלה אינן סופיות. שני מושבי סנאט במדינת ג'ורג'יה לא התמלאו בשבוע שעבר, מפני שהמדינה הדרומית הזו מחייבת את המנצח לקבל רוב מוחלט של הקולות. יהיה אפוא שלב־גמר בשישה בינואר. הכול יכול לקרות, ואפשר שהדמוקרטים יזכו בשני המושבים. עובדה, ביידן עומד על סף ניצחון בג'ורג'יה (עם הפרש קטנטן, קצת יותר עשרת אלפים קולות, מתוך כמעט חמישה מיליון). קשה להאמין, אבל אם זה יקרה, ישתרר תיקו בסנאט. כאשר יש תיקו, סגן הנשיא הוא המכריע. לאחר השבעת קאמאלה האריס יהיה אפוא רוב לדמוקרטים. כאמור, לא כל כך סביר.
מדוע הרפובליקאים עשו חיל בשעה שנשיאם הפסיד במניין הקולות הכללי בהפרש של 4.35 מיליון (לא סופי, עשוי לגדול)? זו שאלה מעניינת כשלעצמה, אבל כרגע מעניינת ממנה היא השאלה איך התוצאות האלה משפיעות על הרפובליקאים. ואם הן מחלישות את נאמנותם לטראמפ.
פסילה מסיבית, ראיות מסיביות
הנשיא מוסיף לעמוד על דעתו שהוא ניצח בבחירות מכוח "רוב גדול" של ההצבעות החוקיות. הוא טוען שהבחירות זויפו, בייחוד במדינות המפתח של המערב התיכון, וכן בנבאדה, באריזונה ובג'ורג'יה. לפי שעה הוא לא הציג הוכחות.
הוא הודיע על מערכה משפטית מקיפה, שהתחילה אתמול ביום ב'. היא עומדת להתנהל בשש מדינות, בשורה של ערכאות, מקומיות ופדרליות. הוא לא עשה סוד את כוונתו להביא את העניין עד בית המשפט העליון של ארה"ב בוושינגטון. אבל תחילה יהיה על ערעוריו להידחות בבתי משפט נמוכים יותר.
בהיעדר ראיות לאי־סדרים גדולי־ממדים, נראה שהסיכוי לשכנע בתי משפט לפסול קולות הוא די מבוטל. נראה שלא יספיקו ראיות לאי־סדרים קטנים, מפני שמאה קולות פה ושם לא יוכלו לסגור את הפערים, הנעים בין 10 אלף (בוויסקונסין ובג'ורג'יה) עד 148 אלף (במישיגן). רק פסילה מסיבית תוכל לשנות את התמונה, ופסילה מסיבית תחייב ראיות מסיביות.
בקיצור, קטנה היא הסבירות שנשיאות ארה"ב תישאר בידי טראמפ מכוח התהליך המשפטי, או מכוח הספירה מחדש של הקולות (שהרפובליקאים תובעים וגם יקבלו).
ג'וניור צייץ, הסנאטורים קפצו
סירובו של הנשיא להודות בתבוסתו הוא חסר תקדים. לפי שעה הנזק של סירובו מוגבל יחסית. אבל ככל שיתארך הסירוב כך יגדל הפוטנציאל ההרסני: מאי־ודאות בשוקי הכספים עד אלימות ברחובות. מה יכול להביא את הנשיא להודאה בתבוסה?
• בראש ובראשונה עצה מפרקליטיו שכלו כל הקצים.
• אחר כך, עצה ושידול מצד הקרובים שבבני משפחתו. מכאן גם הרינונים שחתנו ג'ארד קושנר כבר השיא לו עצה כזאת. הבית הלבן ראה צורך להכחיש, אבל עובדה היא שקושנר לא פצה את פיו מאז יום הבחירות.
• שלישית, פנייה של חברים בולטים במפלגה הרפובליקאית, בייחוד בקונגרס ובין מושלי המדינות, נגד הנשיא.
ברור למדי שטראמפ חשש מהתפתחות כזאת. יומיים לאחר שהסתיימה ההצבעה, בכורו של הנשיא, דונלד ג'וניור, צייץ: "מדהים למדי הוא היעדר הפעולה למעשה מצד כל "בעלי התקוות הרפובליקאים ל־2024. יש להם במה מושלמת להפגין שהם מוכנים ומסוגלים להילחם, אבל במקום זה הם כורעים ברך בפני אספסוף התקשורת. אל דאגה, דונלד טראמפ יילחם - והם יצפו, כרגיל!".
לא יצאה אלא שעה קלה ושניים מ"בעלי התקוות ל־"2024", זאת אומרת אלה העשויים להתמודד על מועמדות המפלגה לנשיאות בפעם הבאה, יצאו משתיקתם, והביעו תמיכה מלאה בכוונת הנשיא לערער על הלגיטימיות של התוצאות. השניים הם הסנאטורים הדרומיים, טד קרוז מטקסס ולינדזי גרהם מדרום קרוליינה. שניהם התמודדו נגד טראמפ ב־2016, התנגדו לו בחריפות מיוחדת, והטיחו בו דברי גנאי המתקשים להימחות מן הזיכרון. מאז הם נעשו בעלי בריתו. עכשיו הם בעלי בריתו במאבק המסכן, פוטנציאלית, את הלגיטימיות של הסדר החוקתי בארה"ב.
מספר קטן של רפובליקאים אחרים, כולל פאט טומי, סנאטור ממדינת פנסילבניה, דוחים מעיקרן את טענות הנשיא על זיוף גדול ממדים. כיוצא בזה מתנערים מן הטענות גם פוליטיקאים רפובליקאים מקומיים בכל אחת מן המדינות השנויות במחלוקת.
גוויות המורדים הושלכו בצד הדרך
רוב הרפובליקאים מבכרים שתיקה, או משמיעים תמיכה כללית בזכותו של הנשיא לעמוד על מיצוי ההליכים המשפטיים. "זו זכותו על פי החוק", הם אומרים, וכמובן הצדק איתם. השאלה היא כמה זמן הם מוכנים לחכות למיצוי ההליכים, ואם יש רגע שבו סבלנותם תתחיל לפקוע.
מעט מאוד רפובליקאים בכהונות נבחרות העזו להמרות את פי הנשיא בארבע השנים האחרונות. גוויותיהם הפוליטיות של מי שניסו הושלכו בצד הדרך, כולל סנאטורים וצירי בית נבחרים.
כמובן, הוא היה הנשיא רב הכוח כאשר נקם במורדים. בעוד כ־70 יום הוא יחדל להיות נשיא, וממילא יפחת כוחו לנקום. יפחת - אבל לא ייעלם. מועט הספק שהוא יוסיף להיות כוח מרכזי במפלגה הרפובליקאית. הוא יוסיף ליהנות מתמיכתם הנלהבת של מיליונים, אשר ייענו אל נכון להנחיותיו כאשר יבוא הזמן להצביע בבחירות המקדימות של המפלגה לקראת בחירות אמצע־הקדנציה לקונגרס ב־2022. אם אומנם ייענו לו, עוד הרבה גוויות יוטלו בצד הדרך.
כמובן קיים הסיכוי שהמפלגה הרפובליקאית תשנה כיוון, תחזור אל שורשיה, ותשנה את סגנונה. אבל ספק ניכר אם זה יקרה בן לילה. בהיעדר סיכוי לשינוי קרוב, רפובליקאים החרדים לקריירה שלהם לא ירצו להסתכן בטינתו של טראמפ. הוא שומר טינה מפורסם.
עד כה התממשו כמה מן התחזיות הקודרות על התנהגות טראמפ אם יובס.
אתר Axios דיווח ערב הבחירות מפי מקורות לא מזוהים בבית הלבן, שהנשיא יטען לניצחון שעות אחדות לאחר סגירת הקלפיות, כאשר התוצאות המוקדמות במערב התיכון יעניקו לו יתרון, ולפני שקולות הדואר יתחילו להיספר; ויאשים את הדמוקרטים בזיוף לאחר שהקולות ייספרו והיתרון יימחק. הבית הלבן הכחיש את הידיעה, אבל כך בדיוק קרה.
אין לנו ידיעה על מגמת פניו של הנשיא אם יידחו ערעוריו. קשה מאוד להאמין שהוא יודה בתבוסתו, או יתקשר אל ג'ו ביידן כדי לברך אותו, או יזמין אותו לפגישה בבית הלבן. אבל אין זה מן הנמנע שהוא יורה לסגל הבית הלבן לבוא בדברים עם אנשי ביידן כדי להסדיר את העברת השלטון, תהליך מורכב ומסובך הדורש הרבה זמן והכנה.
אם הוא יעשה כן, המשבר יגיע אל קצו באופן ענייני ולא דרמטי. אפילו תומכת קולנית של טראמפ, שדרית פוקס ניוז, לורה אינגראם, יעצה לו להבטיח העברה סדירה של השלטון. "מורשתך תלויה בזה", היא אמרה. נראה אם הוא הקשיב.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny