פחות שליש מהחקלאים בישראל משווקים את התוצרת החקלאים שלהם באופן דיגיטלי ישירות לצרכן - כך עולה מסקר שערך משרד החקלאות. הסקר נערך במסגרת ניתוח שערך המשרד על השפעות הקורונה על החקלאים, כמו הפגיעה המשמעותית בהיקפי הייצוא והמכירה לתעשייה ולשוק המוסדי. במשרד מעוניינים להציע לחקלאים הכשרה שתתמקד ביכולת שלהם לשווק ישירות לצרכן באופן דיגיטלי.
29% מהמגדלים שהשיבו לסקר ציינו כי הם משווקים תוצרתם בשיווק ישיר מקוון לצרכן וכי הם עושים זאת בו-זמנית באמצעות רשתות חברתיות, כמו פייסבוק (58%), אפליקציות מסרים כמו וואטסאפ או טלגרם (54%) ואתרים ייעודיים (27%). הסקר מצביע על כך ש-71% מהמגדלים אינם משווקים את תוצרתם ישירות לצרכנים ואינם מסתייעים באמצעים דיגיטליים.
מדובר בסקר שערכה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בהשתתפות כ-400 חקלאים, רובם מתגוררים במושב ועוסקים בגידול לא אורגני של פירות וירקות. עוד עולה מהסקר כי קיים שימוש נרחב יותר בשיווק המקוון בקרב מגדלי ירקות אורגניים, כשלמעלה מ-37% מהם משווקים את תוצרתם באופן ישיר באונליין.
הסקר ביקש גם לבחון את הקשיים של המגדלים, שמעכבים את כניסתם לשיווק המקוון. 44% מהמשיבים הצביעו על בעיה בתחום השיווק והפרסום של התוצרת, 58% מהמגדלים הצביעו על קשיים בתחום ההובלה והלוגיסטיקה. קשיים נוספים שעלו מהסקר היו המרחק ממרכזי אוכלוסייה המהווים שוק יעד פוטנציאלי, סל מוצרים מוגבל ועונתיות בשיווק, וכן חוסר מיומנויות בתחום המיחשובי.
הביקוש האדיר למשלוחי מזון עד הבית בתקופת הקורונה הביא לעלייה במכירה ישירה מהחקלאי לצרכן, בין היתר מדובר בחברות כמו נוי השדה, משק חביבאן ואחרות. ואולם, מהסקר של משרד החקלאות עולה כי עדיין מדובר במיעוט מקרב החקלאים, על אף שלנוכח משבר הקורונה, רבים מהם נותרו עם סחורה רבה שיועדה למסעדות, שווקים, בתי מלון, מסעדות או מפעלים שפעילותם הוגבלה. כתוצאה מכך, רבים מהם נותרו עם תוצרת שהושקעו בה עמל וכסף, ללא קונים.
בעשור האחרון משרד החקלאות מתמודד עם אתגר אדיר לפעול להורדת יוקר המחייה בתחום הפירות והירקות בישראל, ועם יישום ההמלצות של ועדת טרכטנברג ושל ועדת קדמי. אלה עסקו ביוקר המחיה בישראל, כשוועדת קדמי התמקדה גם במחירים הגבוהים של הירקות והפירות, והמליצה בין היתר על קידום שוקי מזון מקומיים, כלומר מכירה ישירה מהחקלאי לצרכן, והקמת שוק סיטונאי חדש בגוש דן.
מדוח מבקר המדינה שפורסם ב-2019 עולה כי כ-17 שנה חלפו מאז שהממשלה החליטה על הקמת שוק סיטונאי לגוש דן חדש ב-2001, ולא עולה בידי הממשלות ליישם את החלטותיהן בנושא. משרד החקלאות העריך את התועלת הכלכלית בהקמת השוק החדש ב-250-350 מיליון שקל בשנה.
לפני כשנה וחצי משרד החקלאות הכריז על פרויקט להקמת ערוצי מכירה ישירה לצרכן, שמטרתו בין היתר לצמצם את פערי המחירים בשרשרת השיווק. אלה החלו לפעול בצורה מצומצמת כבר באפריל האחרון בשיתוף רשות החדשנות, ועתה בוחנים במשרד לייצר הכשרות לחקלאים בנושא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.