רכב, הייטק וקמעונאות: איך ישפיע ממשל ביידן על מגזרים שונים

הנשיא הנבחר של ארה"ב ג'ו ביידן ייכנס לבית הלבן בינואר בזמן שהחברות האמריקאיות מתמודדות עם האתגרים של מגפת הקורונה, ועדיין מסתגלות לדרכים חדשות של עשיית עסקים. הנה סקירה של איך הממשל החדש יעצב אולי מגזרי מפתח ונושאים עסקיים בארבע השנים הבאות.

אנרגיה

ביידן הבטיח שינויים גדולים לחברות האנרגיה, אם כי שליטה של הרפובליקאים בסנאט, אפילו צרה, עשויה לרסן חלק מהשאיפות הגדולות שלו.

תוכנית האקלים של ביידן היא אגרסיבית, ויש לו את הסמכות להשתמש בסוכנויות ממשל כדי לממש כמה הבטחות שלו כבר מהיום הראשון בתפקיד. הפעולות החזויות כוללות את החזרת ארה"ב לאמנת פריז, ביטול כמה הקלות של טראמפ שהן כעת במבוי סתום משפטי, התחלת דיונים על תקנות חדשות לפליטות ממכונית ומשאיות, והאטה או עצירה של קידוחי פראקינג באדמות פדרליות שטראמפ אישר.

קשה יותר בקונגרס מפוצל להשיג אישור להוצאה של 2 טריליון דולר, שביידן הציע להפחתת פליטות גזי החממה. התוכנית הזו כוללת שדרוג גדול של רשתות ההובלה של החשמל. הקונגרס יצטרך לאשר גם תמריצים פיננסיים לאנרגיה מתחדשת כדי לעמוד ביעד ביטול פליטות גזי החממה בשנת 2050.

תימוטי פוקו

מס חברות

החברות נערכות לחשבונות מס גבוהים יותר, אבל זה עשוי להידחות למועד לא ידוע אם הרפובליקאים ימשיכו לשלוט בסנאט. ביידן מציע לשמור על רוב קיצוצי המס של טראמפ ליחידים שמרוויחים עד 400 אלף דולר בשנה, אך אמר שיעלה מסים לעסקים ומשקי בית עם הכנסות גבוהות.

ביידן מציע להעלות את מס החברות מ-21% ל-28%, להטיל מס מינימום חדש על חברות אמריקאיות ולהעלות מסים על רווחי חברות רב לאומיות רבות בחו"ל, אך נראה שסנאט רפובליקאי יחסום כנראה הצעה כזו.

כמו טראמפ, ביידן תומך בתמריצי מס לעידוד ייצור בארה"ב. מכיוון שמדיניות המס טעונה אישור בקונגרס, ביידן לא ישיג הרבה ללא שליטה מלאה בבית הנבחרים ובסנאט. קונגרס חצוי צפוי להוביל למבוי סתום בנושאים הגדולים ביותר, והמחוקקים יטפלו רק בסעיפים שפוקעים או, כפי שהם עשו במגפה, להשתמש בתמריצי מס ובהקלות כדי לסייע לעסקים במשבר. ביידן ינסה אולי לאכוף יותר את חוקי המס והרגולציות באמצעות משרד האוצר.

ריצ'רד רובין

תעשיית הרכב

ממשל ביידן עשוי לחולל שינויים גדולים בתעשייה הזו, יחד עם תחושת דז'ה וו - רבות מההצעות של הנשיא הנבחר מזכירות את ההצעות מימי אובמה על עידוד רכבי חשמליים והגבלות נוקשות על פליטת גזים.

רכבי חשמל הם מפתח לשאיפות הכלכליות של ביידן ולהתחייבותו ליצור עוד מיליון מקומות עבודה במגזר הרכב. תוכנית התשתיות שלו, שמוערכת בכ-2 טריליון דולר, כוללת התקנה של חצי מיליון תחנות טעינה ברחבי ארה"ב. אם היא תעבור בקונגרס, חברות כמו טסלה, GM ואחרות יקבלו תמריץ גדול לייצר עוד מכוניות חשמל.

ביידן צפוי לפעול גם לרגולציה נוקשה יותר לחיסכון בדלק בכלי רכב, והוא אמר שהוא מתכוון לעבוד עם קליפורניה ומדינות נוספות על איחוד דרישות פליטת גזי החממה. המאמץ הזה עשוי להביא יותר ודאות להנהלות היצרניות, שמנסות לתכנן דגמים עתידיים.
בנושא המסחרי, ביידן אמר שהוא מתכנן לבנות מחדש את היחסים עם בעלות הברית, מה שיכול לעזור לתעשיית הרכב עם יותר יציבות ופחות רטוריקה. עם זאת, המדיניות כלפי סין, שוק רכב חשוב, תישאר בנראה בעינה.

בן פולדי

חברות הטק

לחברות טק היו לעיתים תכופות יחסים מתוחים עם ממשל טראמפ, אך בבית הלבן של ביידן יהיו סיכונים לא פחותים, בייחוד לגבי החברות הגדולות יותר, שמרכזות תשומת לב וביקורת בגלל גודלן והשפעתן.

בעניין הרגולציה, הבעיה הגדולה ביותר של הביג-טק, הנשיא הנבחר ובעלי בריתו בקונגרס, כמו גם מחוקקים רפובליקאים, היו מבקרים קולניים של כוחן של החברות הללו. בדומה לטראמפ, שטען לצנזורה של השקפות שמרניות במדיה החברתית, ביידן הדגיש חששות מהתנהגותן האנטי-תחרותית של חברות, מנושאי שמירה על פרטיות ומהיחס לעובדים עצמאיים לכאורה.

בכל הקשור לסין בעניין זה, ביידן לא צפוי להביא לשביתת נשק במאבק היקר של ארה"ב עימה. הוא הדגיש את הצורך שסין תציית לחוקים הבינלאומיים, וחזר על חששות לביטחון הלאומי מאפקליקציית טיקטוק.

תחום אחד שבו חברות טק יהנו מממשל ביידן הוא העובדים הזרים. התעשייה שנשענת על מהגרים, והיא מוטבת של תוכנית אשרות העבודה H-1B לאנשי מקצוע זרים, שביידן צפוי לשמור עליה וטראמפ ניסה לצמצם.

שרה נידלמן

סחר עולמי

הנשיא הנבחר מקדם גישת שיתוף פעולה בנושא הסחר, ומבטיח לבעלות ברית שנפגעו מהעיצומים של טראמפ לחשוב מחדש על המכסים נגדן, ולעבוד עם מדינות נוספות על יצירת חזית מאוחדת נגד סין.

עם זאת, הוא ירש מטראמפ מכסים על כשלושה רבעים מסך היצוא הסיני לארה"ב, והסכם סחר ראשוני עם התחייבויות רכש סיני שאפתני בארה"ב, שהוא יצטרך לאכוף. יועציו של ביידן אומרים שהוא יתייעץ עם בעלות ברית על גישה מתאומת כלפי סין, ולכן לא ברור אם הוא יבטל את המכסים עליהן. כמו טראמפ, ביידן רואה בעליית חברות הטק הסיניות איום על חברות אמריקאיות וערוצי ריגול פוטנציאליים.

ביידן ישתמש במכסים למטרות אחרות, כמו הענשת מדינות שלא עומדות בתנאי תוכנית האקלים. ההבדל הגדול ביותר אולי בין ממשל טראמפ לממשל ביידן יהיה יחסי הסחר עם בעלות הברית. יועציו של ביידן אומרים שהוא יתייעץ איתן לפני החלטות סחר, בייחוד בנוגע לסין.

עמדתו של ביידן בנושא ההצטרפות לאמנת הסחר של 11 מדינות אגן האוקיינוס השקט, שטראמפ פרש ממנה בימיו הראשונים כנשיא, אינה ברורה.

בוב דייביס וג'וש זמברון

ייצור

ממשל ביידן צפוי להגדיל את מעורבות הממשל הפדרלי וההוצאה על תוכניות לפיתוח ייצור מקומי. מנהלים וכלכלנים מעריכים שממשל ביידן יסתייג כנראה מהסכמי סחר חופשי שעלולים לפגוע במקומות עבודה של צווארון כחול במערב התיכון האמריקאי.

"ביידן לא יהיה רך כלפי סין", אמר מארק מורו, עמית מחקר במכון ברוקינגס, מכון ליברלי בוושינגטון.

כלכלנים צופים שביידן יחדש מוסדות במימון פדרלי שהוקמו בממשל אובמה למחקר יישומי בתחום הייצור, ויקדם יוזמות של "קניית תוצרת אמריקאית" בפרויקטים במימון פדרלי ועוד תמריצים לייצור והשקעה מקומיים.

בחירת ביידן משפרת את הסיכויים להוצאה המקווה על תשתיות, במסגרת תוכנית תמריצים כלכליים, אם כי חוק כזה יהיה מצומצם יותר ופחות שאפתני בקונגרס חצוי.

בוב טיטה

חקלאות

ניצחונו של ביידן מעלה סימני שאלה חדשים במגזר החקלאי האמריקאי, אחרי שנים של מערבולות סחר בניצוח טראמפ. ביידן שרטט גישה מאוזנת לדיוני הסחר, שעשויה לרכך את תנודות השוק שפגעו לעיתים בחקלאים בשלוש השנים האחרונות. המכסים הסיניים על תוצרת חקלאית אמריקאית פגעו במחירי יבולים ובהמות-משק בארה"ב, והובילו את ממשל טראמפ לסייע לחקלאים בעשרות מיליארדי דולר.

שאלה גדולה אחת היא אם תשלומי הסיוע יימשכו בקצב הנוכחי, או שממשל ביידן יצמצם אותם. הסיוע הממשלתי החזיק חלק מהחקלאים בחיים, אך ביידן ציין שהם מעיקים על משלמי המסים.

כמה חקלאים קוראים לחזור לרגולציה אגרסיבית יותר, כמו חוק "המים של ארה"ב" מכהונת אובמה, שחקלאים אחרים חוששים שירחיב את הפיקוח הממשלתי על מערכות הניקוז והאגמים שהגשם יוצר.

ביידן, שהקמפיין שלו הציב את נושא האקלים כאיום מרכזי על המדינה, אמר שלחקלאים יש תפקיד במאבק בשינוי האקלים. המצע שלו כולל הרחבה של תוכנית ההגנה על הטבע של משרד החקלאות, על ידי תשלום לחקלאים שיאמצו התנהלות ידידותית יותר לסביבה, כמו לכידת פחמן באדמה על ידי שמירה על שדות ירוקים בעונות של אי-גידול יבולים. חלק מהמאמצים הללו יוגבל על ידי קונגרס חצוי.

ג'ייקוב באנג'

בנקאות

הסקטור הפיננסי צופה שממשל ביידן יביא איתו רגולציה מוגברת, אבל לא בבת אחת. ההערכה היא כי בהתחלה "הרשות להגנה פיננסית על הצרכנים" תהיה במוקד. ממשל ביידן צפוי להוסיף פעילות לסוכנות הפיקוח הזו, בייחוד בתחומים של גביית המשכורת של הלווים וגביית חובות בכלל. זה תחום שבו ביידן יכול לבצע שינויים במהירות, מפני שבית המשפט העליון פסק השנה שנשיאים יכולים לפטר את ראש הרשות הזו כרצונם. ביידן ככל הנראה יעשה כך.

הבנקים צופים שכל סוגי עמלות הלקוחות ייבדקו בזכוכית מגדלת. הם אפשרו ללווים רבים לדחות תשלומי כרטיסי אשראי והלוואות במהלך המגפה, וכעת הם מתלבטים איך לטפל בלקוחות הללו בחודשים הבאים. הצוות של ביידן רואה בהגנה על הלווים הללו משימה חשובה של רשות ההגנה על הצרכנים.

ביידן לא יוכל להטביע את חותמו על רגולצה פיננסית אחרת לפי שעה. כהונת יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל, פוקעת רק בפברואר 2022, והכהונה של יו"ר חברת הביטוח הפדרלי לפיקדונות, ילנה מקוויליאמס, מסתיימת ביוני 2023.

קשיחות כלפי הבנקים של ממשל ביידן עלולה לפגוע בבנק אחד במיוחד, "וולס פארגו", שפועל תחת תקרה של הפדרל ריזרב על התרחבותו מאז 2018. אנליסט מקבוצת המחקר "קוהן וושינגטון", ג'ארד סיברג, העריך באוקטובר שממשל ביידן יחזיק את הבנק תחת המגבלה הזו עד 2023.

בן אייזן

פארמה (תרופות)

חברות תרופות נערכות למאמצים מחודשים של ביידן להוריד את עלויות תרופות המרשם, כולל הרחבת מעורבות הממשל הפדרלי במחירי התרופות שהוא קונה (במסגרת ביטוחי מדיקר ומדיקאייד לגמלאים ועניים בהתאמה), אומרים אנליסטים.

אבל חברות הפארמה הגדולות לא מעריכות שהמדיניות הדמוקרטית תפגע במודל הרווחים שלהן יותר מהמדיניות של טראמפ, שהעלה את יבוא התרופות מחו"ל והצמיד את המחירים שמדיקר משלמת עבור כמה תרופות למחירים שמדינות אחרות משלמות.
אם הסנאט יישאר רפובליקאי, או שיהיה חצוי שווה בשווה, יהיה לביידן ולדמוקרטים קשה להשיג חקיקה משמעותית בנושא תמחור התרופות, אומרים אנליסטים.

ביידן ינסה כנראה לקדם הקלה של הקורונה ולהרחיב את ביטוחי הבריאות, ופירוש הדבר הוא הרחבה של רכישות תרופות מרשם על ידי הממשל ולכן מכירות גבוהות יותר, אומר ניל מאסיה, כלכלן ויועץ ב"גוגנהיים ניירות ערך". גם השינויים שיוזם ביידן בחוק הטיפול בר-ההשגה יביאו לגידול בכמות מרשמי התרופות, לדבריו.

רוב ההצעות של ביידן באות מהתאוריה הדמוקרטית על ריסון מחיר התרופות. לפי הצעה אחת יוקם גוף ממשל עצמאי לקבוע מחירים שישולמו על ידי רוב תוכניות הממשל, כולל מדיקר.

ביידן הציע גם שהממשל ינהל מו"מ ישיר עם יצרניות התרופות על הנחות, שמדיקר אינה יכולה לנהל לפי החוק הנוכחי.

ד'ארד הופקינס

ביטוחי בריאות ובתי חולים

ממשל ביידן צפוי להרחיב את מעורבות הממשל בתגובה למגפה, שעשויה ליצור קשיים בטווח הקצר לחברות ביטוח רפואי, שגרפו השנה רווחים גדולים בגלל ויתור על טיפולים שגרתיים רבים.

ביידן עשוי לדרוש מחברות הביטוח להשתתף בעלויות בדיקות נרחבות יותר, או לבטל גביית עלויות על טיפולי קורונה. חברות הביטוח מתנגדות זה זמן רב לאופציה של ביטוח ציבורי כמו מדיקר, רעיון שביידן תמך בו בקמפיין שלו.

כיסוי ביטוחי מורחב, באמצעות מדיקר, מדיקאייד או הגופים שהוקמו תחת חוק הטיפול בר-ההשגה, יביא כנראה לעלייה במספר לקוחות חברות הביטוח, שממלאות תפקיד מרכזי בכל שלושת סוגי הכיסוי הממשלתי.

חוק הטיפול בר-ההשגה (אובמה-קר) עזר לביטוחי הבריאות, בלקוחות והכנסות. אם הסנאט יישאר בשליטה רפובליקאית, ביידן לא צפוי להעביר שינויים גדולים שירחיבו את הכיסוי הביטוחי, אך הממשל שלו יוכל לעשות מהלכי רגולציה שיגבירו הרשמה לתוכניות קיימות.

תחת ממשל ביידן, בתי החולים יוכלו ליהנות מעלייה במספר החולים בכיסוי ביטוחי, אם כי מומחים אומרים שלכיסוי ביטוחי מורחב יהיה מחיר.

הצעת ביידן להרחיב את מדיקר לאמריקאים מגיל 60 תעביר כנראה כמה חולים מביטוחים פרטיים יקרים למדיקר, שמשלם בדרך כלל פחות לבתי החולים. מדיניות כזו תחייב מו"מ חכם בין הבית הלבן והרפובליקאים בסנאט, אמרה סטפני קינאן, מחברת הייעוץ "מגווייר-וודס".

אנה ווילד מתיוס ומלאני אבאנס

קמעונאות

עם נושאי אקלים ועבודה במקום גבוה באג'נדה של ביידן, הקמעונאים ניצבים אולי בפני עלויות גבוהות יותר. אבל מבחינת רשתות גדולות כמו מייסי'ס וגאפ, מדיניות הסחר והמכסים, שפגעה בשרשראות האספקה שלהן בכהונת טראמפ, חשובה יותר.

במהלך הקמפיין, ביידן אמר שהוא פתוח לחתימת הסכמי סחר רב-צדדיים, אך המכסים לא צפויים להיעלם, לפי ארגוני קמעונאים. "ביידן יהיה קונסטרוקטיבי יותר בנושאי סחר, אבל הוא לא יהיה כה שונה מטראמפ", אמר דייויד פרנץ', ראש יחידת היחסים עם הממשל בפדרציית הקמעונאים הלאומית.

בנושאי כוח עבודה, רשתות שיווק רבות מעלות את השכר ההתחלתי לשעה בשנים האחרונות, אך העלאת שכר המינימום הפדרלי ל-15 דולר לשעה, כפי שביידן מציע, תוסיף עלויות לכמה רשתות גדולות ולקמעונאים קטנים רבים. משקיעים במגזר מצפים גם שביידן יפעל לשינויים כמו יותר הגנה לעובדים מאוגדים, כולל איסור על מעסיקים להפלות לרעה עובדים שמשתתפים בשביתות.

סוזאן קמפנר

רב-גונות בכוח העבודה

ממשל ביידן ינסה כנראה לחדש ולהרחיב יוזמות של ממשל אובמה לשיפור המגוון האנושי במקומות עבודה, כולל מעקב אחרי פערי שכר.

קמפיין ביידן אמר שהוא מתכנן לטפל בפערי שכר בין עובדים שחורים ולבנים, בגיוון הנהלות סוכנויות פדרליות, ובהקלה על עובדים להתלונן על הטרדה ואפליה. הוא אמר גם שיכפיל את המימון לוועדת ההזדמנות השווה בתעסוקה, וימשיך את מאמצי ממשל אובאמה לאסוף נתונים על פער שכר גזעיים ומגדריים.

חדיג'ה סאפדר

עסקים קטנים

ביידן אומר שסיוע לעסקים קטנים שנקלעו למשבר בגלל הקורונה היא בעדיפות גבוהה אצלו. הוא קרא לשנות את תוכנית ההגנה על מקומות עבודה של מימון עלויות עבודה למעסיקים, כולל חיזוק הפיקוח והבטחה שכל עסק עם 50 עובדים ופחות יקבל סיוע.
בנושא סגירת עסקים בשל המגפה, ביידן אמר שמאבק פדרלי יעיל יותר במגפה, ירסן אותה ויועיל לעסקים.

המצע של ביידן מציע להרחיב את גישת העסקים הקטנים להון על ידי קרן חדשה שתקבל מימון פדרלי ראשוני של 30 מיליארד דולר ותבצע השקעות, כולל 10 מיליארד דולר לתוכניות ברמת המדינות ורשויות מקומיות שמספקות הון סיכון.

ביידן אמר גם שיעניק לסוכנות הפיתוח לעסקי מיעוטים במשרד המסחר חמישה מיליארד דולר בהלוואה שנתית ואישור להשקיע, כדי לשפר את מתן החוזים הפדרליים והזדמנויות אחרות לעסקים בבעלות בני מיעוטים.

אמארה אומקווה