ועדת הכלכלה בכנסת אישרה את המתווה המופחת לצמצום המסגרות לכרטיסי אשראי בפועלים ובלאומי

ועדת הכלכלה בכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, אישרה היום (ג') את השינוי בחוק שטרום שנועד להגביר את התחרות בשוק הבנקאי. בעקבות אישור הוועדה לשלב הבא ביישום רפורמת שטרום, בסוף ינואר הקרוב יצומצמו מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי ללקוחות בנק לאומי ובנק הפועלים בשיעור מופחת ביחס לצמצום שנקבע בחקיקה המקורית שנעשתה ב-2017. זאת בשל משבר הקורונה שפגע בכלכלה העולמית ובכלל זה גם במשק הישראלי.

כצפוי, ועדת הכלכלה אישרה היום את הצו שהגיש שר האוצר ישראל כ"ץ על דעת נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, ושבמסגרתו צמצום מסגרות כרטיסי האשראי יופחת לתקופה של שנה, כשלאחר מכן הוא יימשך במלואו וכפי שנקבע בחוק שטרום וזאת למלוא התקופה שנקבעה בחקיקת שטרום - עד סוף ינואר 2024.

עם זאת, במהלך הדיון בוועדה נאמר כי ייתכן ויהיה דיון נוסף בשינוי הוראות חוק שטרום המקוריות גם בעוד שנה, בתום תקופת הצו שאושר היום ושנועד למנוע קיצוץ מלא כפי שנקבע בחוק שטרום שחוקק בינואר 2017.

"התחלנו לשמוע רחש בחש בסביבה ובדקנו", אמר יו"ר הוועדה מרגי בפתח הדיון, שציין כי "נושא צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי הוא עוד פרק בתהליך של עידוד התחרות בשוק האשראי, שהיא חלק מהתחרות בבנקאות ובפיננסים.
"החוק חוקק ב-2017 אך כל העולם כמרקחה וישראל בכלל זה. לכן התחילו לעלות תהיות ושאלות והן במקום, למרות שיש שינוי מגמה בצו, רעידת אדמה אין כאן. לא למי שרצה לדחוף את התחרות בקצב גבוה ולא למי שרצה להיכנס לתחרות".

עוד הוסיף מרגי כי "האג'נדה שלי היא לעודד תחרות אך לא בכל מקרה. אם אנו מעריכים שנגרום נזק או שנחטיא את המטרה אז אפשר להוריד את הקצב. האוצר ובנק ישראל מה גם שתחרות רצינית כבר בהתחלה לא תהיה, כי יש את הבנקים הגדולים, כך שהתחרות מדגדגת. באנו לכאן בידיים נקיות כדי לעודד תחרות, אבל לא בכל מקרה".

לא כל חברי הוועדה הסכימו עם השינוי

במהלך הדיון נשמעו טענות מנוגדות מצד ח"כים החברים הוועדה, כגון קריאתה של ח"כית אתי עטיה לקבוע רף מינימלי של 10,000 שקל לחודש מסגרת אשראי שלא תופחת וזאת למשך שנתיים (ולא מינימום של 7,500 שקל לשנה ואחר כך ירידה ל-5,000 שקל למשך שנתיים), או מנגד להגדיל את התחרות ולפתוח את השוק לתחרות בבנקים, "דבר שיעזור לשוק ולהניע את גלגלי המשק", כדברי ח"כ אסנת מארק.

בכל מקרה מרגי הבהיר כי "יש פה מקדם ביטחון שהחברות כרטיסי אשראי יכולות לחיות איתו וגם לבנקים יוותר חופש פעולה, כשהצו אינו מבטל את חוק שטרום ואת התחרות".

בדיון השתתף גם דרור שטרום שהוביל את העבודה שהובילה לחקיקה הנקראת על שמו, ואמר כי "מי שרוצה לעצור היום חלק מהותי מהרפורמה הוא פוגע באנשים מהאוכלוסיות המוחלשות". הוא הוסיף כי "חסר לנו הגברת הכוח של הצרכנים לא להיות שבויים בידי הבנק שלהם. אין פה קיצוץ במסגרות אשראי אלא פתיחת תחרות".

לדבריו שטרום, שיעור ניצול המסגרות האמורות הינו 25%-30%. שטרום הבהיר בנוסף כי "הציבור בישראל מוריד את האשראי בתקופת הקורונה", תוך שכתב במצגת שהציג בוועדה כי יש להפריד גם את כאל מבנק דיסקונט (ששולט בחברת כרטיסי האשראי שבה יש לבינלאומי החזקות מיעוט), בהמשך להפרדה של ישראכרט מבנק הפועלים ושל מקס (לשעבר לאומי קארד) מבנק לאומי.

נציג אגף תקציבים אמר כי "אנו מנסים להגן על שתי תכליות, להמשיך לעודד את התחרות ולהגן על אוכלוסייה מוחלשת. לא כל תאוותנו בידינו בעולם התחרות אבל כמעט כל תאוותינו בידינו בשמירה על האוכלוסייה שעליה אנו רוצים להגן. אנו חושבים שהמתווה מאוזן והוא גם רק לשנה אחת".

מרגי אמר בנוסף ש"תוך שלושה חודשים מהיום אני רוצה דיווח רשמי של ועדת יישום התחרות בבנקים לוועדת הכלכלה, שמעתם את החששות - אנחנו רוצים את התחרות. באשר לסוגיית הקצאת האשראי הזול לגופים החוץ בנקאיים אני דורש התייחסות גם מבנק ישראל וגם מהאוצר. תרצו תשובה משותפת בסדר אם לא אז כל אחד תשובתו. וגם מדיניות אני רוצה את זה מפורט ומנומק לוועדה תוך 30 יום".

רון פאינרו אמר כי "אני מבין שיש חששות לגבי אוכלוסיות מסוימות אך נדע לענות על החששות האלה. בסופו של יום אנו רוצים להילחם על כל לקוח. אנו רוצים להגדיל את מצבת הלקוחות שלנו והחקיקה של שטרום נועדה להעביר לקוחות מהבנקים הגדולים לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים הקטנים. יש פה הקלה, משמעותית, לבנקים, שהפחיתה את החובה שהוטלה עליהם בחוק".

פאינרו הוסיף ואמר כי "אני יכול להבטיח שכל לקוח שקיבל בבנק יקבל גם אצלנו". עוד נציין כי נציג המחלקה המשפטית באוצר אמר כי לא מדובר ברף מינימלי של 7,500 שקל לחשבון אלא לכרטיס. כלומר, בחשבונות בהם יש שני בני זוג זה לכל כרטיס בנפרד.

על פי הצו שהגיש שר האוצר לוועדה ושאושר היום, החל מסוף ינואר הקרוב ועד סוף ינואר 2022 הבנקים הגדולים יידרשו לקצץ 45% מיתרות האשראי לכרטיסי האשראי ללקוחותיהם כפי שהיו בסוף 2015, וזאת תוך קביעת רף מינימלי שלא יקוצץ, בגובה של 7,500 שקל לחודש.

לאחר מכן, החל מתחילת פברואר 2022 ועד סוף ינואר 2024 הקיצוץ במסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בלאומי ובפועלים מתוכנן לחזור למה שנקבע בחוק מהתחלה - 50% מהיקף המסגרות הכולל בסוף 2015, ורף מסגרת מינימלי שלא יופחת של 5,000 שקל.

באוצר ובבנק ישראל קיבלו את ההחלטה לצמצם את הקיצוץ במסגרות לכרטיסי אשראי ללקוחות של שני הבנקים הגדולים "בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, מצבם הכלכלי של משקי בית רבים הורע והכנסתם נפגעה. לכן, קיים חשש שצמצום מסגרות האשראי כנדרש בנוסחו הנוכחי עלול לגרום לפגיעה באותם משקי בית שמצבם הכלכלי הורע ושבשל הפגיעה בהכנסתם יתקשו לגייס מסגרות אשראי חלופיות למסגרות אשראי שיצומצמו מכוח הסעיף".

אורי נתן, סגן ראש החטיבה הבנקאית וראש אגף תשלומים בבנק לאומי, מסר כי "הצו שאושר היום הוא תולדה של החלטה מושכלת של שר האוצר וועדת הכלכלה", תוך שהוסיף כי, "המודל שלנו מבטיח שההפחתה לא תשפיע על הפעילות של לקוחות לאומי".

יונתן רגב סמנכ"ל רגולציה בקבוצת ישראכרט בירך על המתווה ומסר כי "אישורו יאפשר ויקדם תחרות אמיתית בשוק האשראי, לטובת הציבור בישראל. אנו ערוכים לתת מענה לביקושים שיגיעו מהלקוחות עם מגוון מוצרים ופתרונות". עוד הוסיף רגב כי "אנו מצפים מהמערכת הבנקאית להשתמש בהקלות שקיבלו בצורה הוגנת, שלא תפגע באוכלוסיות חלשות".