לאחרונה פורסם ב"גלובס" טור דעה של ד"ר אמירה פז שטענה שחסרה מודעות בציבור הישראלי לשירותים שמאפשרים להזדקן בכבוד בבית ובקהילה, ושהתקשורת והרשתות החברתיות עסוקות בהדגשת מסכנותם של זקנים, עליבותם וחוסר הישע שלהם.
לעניות דעתי, מדובר בהכללה בעייתית, שכן בשנים האחרונות גוברת בקרב הציבור הכללי המודעות לצרכיהם של הזקנים, וביחד איתה, גוברת גם ההתעניינות בקרב משקיעים/ות ויזמים/ות בהקמת מיזמים ושירותים טכנולוגיים שפונים לפלח האוכלוסייה הזה. היום, יותר מבעבר, יש לא מעט אנשים בסטארט-אפ ניישן שמבינים שמדובר בפלח שוק צומח שכוח הקנייה שלו גדול, ובהזדמנות עסקית שאי אפשר לפספס.
כלכלת הזקנה, ה-longevity economy, הוא סך הפעילות הכלכלית שמיוצרת בעולם ע"י בני 60 ומעלה. מדובר בשוק צומח ששווה ע"פ הערכות כ-27 טריליון דולר. אימוץ טכנולוגיות בקרב זקנים נמצא בעלייה תלולה בשנים האחרונות, והם מבזבזים עשרות מיליארדי דולרים על טכנולוגיה, רק בארה"ב.
ישראל, המכונה "סטארט-אפ ניישן", היא בית לסצנה שוקקת של סטארט-אפים בתחום ה-age tech. חברות כמו Sensi.Ai, Intuition Robotics, Uniper, XR health, Essence, Vayaar, MyndYou ועוד רבות וטובות, מפתחות ומוכרות בכל העולם מוצרים טכנולוגיים שמיועדים לזקנים, לבני משפחה מטפלים ולארגונים המספקים שירותים לזקנים, והתקשורת הישראלית שמחה לסקר את אותם סטארט-אפים, בטלויזיה ובעיתונות המודפסת.
יותר ויותר סטארט-אפים מגייסים לשורותיהם אנשי ונשות מקצוע מתחום הזקנה: גרונטולוגיות, פיזיותרפיסטיות, מרפאות בעיסוק וכו' - על מנת לוודא שהתובנות מהשטח באות לידי ביטוי במוצר, באסטרטגיית הכניסה לשוק ובכל היבט רלוונטי בחיי הסטארטאפ. הם נוקטים בגישת user-centered design ומקדישים זמן ומשאבים לשילוב של המשתמשים, בין אם הם זקנים, בני משפחה מטפלים או אנשי ונשות מקצוע, בתהליך הפיתוח.
בנוגע להשקעות, ישראל היתה אחת המדינות הראשונות בעולם שבה הוקמה קרן השקעות שממוקדת בהשקעה במיזמי age tech (קרן מגדלי הים התיכון בהובלת הגרונטולוגית ד"ר יעל בנבנישתי). קרנות הון סיכון בינלאומיות שמתמחות ב-age tech מתעניינות מאוד במה שיש למיזמי age tech ישראליים להציע, וגם קרנות הון סיכון ג'נרליסטיות ישראליות מבינות היום, יותר מאי פעם, את הפוטנציאל הגלום בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיה שתוכל לשרת את אוכלוסיית הזקנים, שצפויה למנות כ-2 מיליארד נפש עד שנת 2050.
הקורונה הביאה איתה אתגרים רבים ושינויים רבים באורח החיים שלנו. היא שמה זרקור על היחס שלנו לזקנים בחברה, והאיצה את ההבנה של כולנו, שטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהחיים במאה ה-21, ולכן חובה על כולנו לוודא שאנחנו משתפים את הזקנים בפיתוחים טכנולוגים ולוקחים בחשבון את הצרכים והרצונות שלהם. הקורונה גם האיצה אימוץ של טכנולוגיות חדשות וישנות, כמו שירותי telehealth, וסייעה ללא מעט חברות טכנולוגיה שנתנו מענה לצרכים החדשים שנוצרו לצמוח ולהגדיל את הרווחים.
אני חושבת שיש לנו, לישראל הקטנה, הרבה במה להתגאות כשזה נוגע לטכנולוגיות שמשרתות את אוכלוסיית הזקנים הצומחת, ובטוחה שסצינת ה-age tech המקומית שלנו תגדל ותמשיך לפרוח בשנים הקרובות, ואלו רק הניצנים.
הכותבת היא מנכ"ל חברת Sensi.Ai
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
