שוק ההון הסיני צפוי להפוך למקבילה לוול סטריט תוך כעשור

3 בנובמבר 2020 ייזכר לא רק כתאריך הבחירות בארה"ב אלא גם כתאריך בו נבלמה ההנפקה הגדולה בעולם, ומסיבות לא רציונלית בעליל. הנפקת חברת אנט גרופ של מייסד עליבאבא, ג'ק מא, שעתידה היתה לגייס למעלה מ-34 מיליארד דולר ולהירשם כהנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה, נעצרה על ידי ממשלת סין. בין יתר הסיבות שהובילו לכך, היתה גם הביקורת שג'ק מא העביר על הרגולטורים ועל הבנקים הסינים הממשלתיים.

מקרה זה מאפיין את העדפת הלכידות והיציבות של ממשלת סין על פני רווח ותדמית, כמו גם את מרכיב השליטה הגבוה שלה. על כן, בניגוד למשקיעים ההמומים בכל רחבי העולם, הוא אינו מפתיע משקיעים ובעלי עסקים הפועלים בסין באופן שוטף ומכירים היטב את התנהלותה ודרכה הייחודית של הממשלה הסינית.

בעולם ההשקעות ההפכפך, אם יש דבר אחד שמשקיעים השכילו להבין בכדי להתמודד ולנצח על רצף התנודתיות - הוא שכל משבר הוא גם הזדמנות. משבר נפילתה של ההנפקה הגדולה בעולם, מהווה הזדמנות להבין את האופן שבו פועלת הממשלה הסינית. מדוע הדבר כל כך חשוב? התשובה נעוצה בכך ששוק ההון הסיני עתיד להפוך למקבילה לוול סטריט תוך כעשור, וכבר עתה מושך אליו יותר ויותר משקיעים מכל העולם.

רצון להפוך את המטבע הסיני למטבע הרזרבות

האלמנטים שיהפכו את בורסת סין לוול סטריט הבאה הולכים ומתגבשים מדי יום. כיום סין מהווה את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ומציגה בהתמדה תמורות חיוביות ביסודות הבסיס שלה, בהם שינוי חיובי במדיניות הבנקים המרכזיים ובצמיחה התאגידית, העצמה וחיזוק יכולות הקידמה, פיתוחים טכנולוגיים חדשניים ומהפכניים ש'משאירים אבק' גם למדינות שנחשבו עד לאחרונה כמעצמות טכנולוגיות, ומציאות כלכלית המכתיבה את מגמת פתיחת השווקים הפיננסים.

האינטרס הסיני העמוק לעצמאות פיננסית, המתבטא בסוף ברצון להפוך את המטבע הסיני למטבע הרזרבות (Reserve currency), מכתיב לסין את הצורך לפתוח את השווקים הפיננסיים שלה. אלא שבכדי שהיואן יהיה Reserve currency אמיתי, העולם הפיננסי של סין חייב להיפתח. והוא אכן עושה את זה.

אולם, ההתפתחות של השווקים הללו אינה נובעת אך ורק מהאמביציה הסינית, אלא גם כפתרון לבעיות פנימיות במערכת הסינית. השוק הפיננסי מהווה מנוע צמיחה חדש לכלכלה שכבר עברה שלוש מהפכות בעשורים האחרונים - המהפכה החקלאית בשנות ה-80, המהפכה התעשייתית בשנות ה-90, והמהפכה הטכנולוגית מתחילת המאה ה-21.

המהפכות הקודמות אינן מהוות מנוע כללי גדול דיו, כך שבדומה למגמה דומה בארה"ב של שנות השבעים והשמונים, הצורך למצוא מנוע צמיחה חדש מכתיב את התפתחות השווקים הפיננסיים של סין.

בנוסף, ההתפשטות של סין למדינות שונות בעולם, בין אם באמצעות "יוזמת החגורה והדרך" של הממשלה, בין אם על ידי הפיכת חברות סיניות כגון עליבאבא וטנסנט לחברות עם פרישה בינלאומית, באמצעות גידול התיירות הסינית בעולם, ומרכיבים קריטיים נוספים, מייצרים לחץ על יתרות מטבע החוץ של סין, שנופל משנת 2014. פתיחת השווקים הפיננסיים לעולם מאפשרת זרימה מחודשת של מטבעות זרים לסין, ומאזנת את הלחצים המגיעים עם הפרישה של סין בעולם.

ובכך, אמביציה סינית בינלאומית לצד מגמה כלכלית מוחשית מבטיחים את הצמיחה של השווקים הפיננסים בסין בעשור הקרוב. התמיכה הממשלתית בבורסות הסיניות ובעולם ההשקעות בסין מתחזקת וגוברת. כתוצאה מכך, ביולי האחרון נרשם זינוק בשוק המניות בסין שהביא אותו לשיא של חמש שנים. נשיא סין, שי ג'ינפינג, פועל לרפורמה כלכלית, שחלק מהביטויים שלה באים לידי ביטוי בהעמקת השווקים הפיננסיים של סין והענקת כוח גדול יותר לשווקי המניות במימון השקעות בחברות.

שינוי נוסף ואפקטיבי בקו היסוד של עולם ההשקעות הסיני, הוא בהגדלת שיעור המשקיעים המקצועיים והמוסדיים בעלי הניסיון ויכולות חיזוי מגמות וניתוח, מהלך המשפר באופן דרמטי את האיכות והיעילות של שווקי המניות, והבשורה המשמחת למשקיעים הזרים - השווקים הסיניים פחות ופחות מוגבלים למשקיעים זרים ומאפשרים גם לישראליים בדרכים שונות, להשקיע ולסחור בבורסות שנחאי ושנז'ן.

כלל האלמנטים הללו הנעים קדימה בקצב מואץ ובטוח, והם ימצבו את מעמדה של סין גם בזירות שוק ההון.

אם נחזור למקרה הנפקת אנט גרופ ונשתמש בו כמקרה בוחן להבנת הקווים המנחים של ממשלת סין, נוכל להבין מספר עקרונות ברורים וקריטיים של התערבות מדינית בכלכלה. התערבותה של ממשלת סין בשוק ההשקעות אינה משהו שניתן להתעלם ממנו כשבוחנים אופציות להשקעה. צריך לזכור ולקחת בחשבון שפוטנציאל ההשקעה בחברה כלשהי, מלבד הצלחתה העצמאית, מצריך גם בחינת מערכת היחסים שלה עם הממשלה, וכן, צריך לקחת בחשבון שמקרים של התערבויות בהנפקות והשקעות על ידי ממשלת סין עשויים להמשיך ולקרות. עם זאת, התערבות הממשלה פועלת לשני הכיוונים, כגורם שאף לוקח אחריות על איכות ההנפקות והדיווח לצד יכולת לספק תמיכה לחברות ובהשקעות הזקוקות למינוף.

הכותב הוא שותף מנהל של קרן הון סיכון אינפיניטי ונשיא לשכת המסחר הישראלית בסין