שמירה על המרחב הכפרי הוא אינטרס לאומי

בעוד משבר הקורונה הציף את החשיבות של שמירה על חקלאות ישראלית לטובת ביטחון תזונתי בחירום, ובעוד המוני ישראל מסוגרים בביתם למדו את חשיבות הזמינות של ריאות ירוקות ומרחבים פתוחים קרוב לבית, ממשיכות רשויות התכנון בישראל לפעול כשידן קלה על עט השרטוט ככל שמדובר בשטחים פתוחים.

אינספור תוכניות בינוי, ותמ"לים ועדות גיאוגרפיות מבקשות לבנות יחידות דיור ותשתיות לאומיות על גבי אדמה חקלאית מעובדת, ומייצגות עקרון שגוי ומסוכן לפיו הערכים של המרחב הכפרי, ההתיישבות הכפרית והחקלאות הישראלית עברו מן העולם ואין בהם צורך.

בתקופה האחרונה עם קידומו של הפרויקט הלאומי החשוב והנחוץ - הקמת רכבת המטרו, הציעו המתכננים כי מחסן הרכבות שלו, "הדיפו", יוקם על גבי מסדרון אקולוגי ושטחים מעובדים של מושבים חקלאיים וסמוך לבתי מגורים הן בעיר והן בכפר. מדובר באותו מסדרון אקולוגי אותו אישרה בעצמה הוועדה לתכנון ובניה במטרה לשמור על רצף שטחים פתוחים המאפשרים מחיה לחיות הבר ולצמחיה, תוך הבטחת תפקודן של מערכות אקולוגיות. מנכ"לית מנהל התכנון דלית זילבר התבטאה לפני חודשים ספורים ואמרה כי "מטרת השמירה על המסדרונות האקולוגים הינה בין השאר להבטיח רווחה, איכות חיים וחוסן לתושבים במדינה צפופה ולשמור על משאבי הטבע הלאומיים והציבוריים לדורות הבאים".

אם כך, כיצד יתכן שבעוד מקדמים מוסדות התכנון את המסדרון האקולוגי, ביד השנייה הן פועלות להקמת מוסך רכבות בשטח של 400 דונם על גביו? איך יתכן שבעוד שחלופות שונות שהוגשו על ידי ראשי הרשויות ומומחים מקצועיים, מציעות את העיקרון המתבקש וההגיוני לפיו מוסך רכבות בהיקף שכזה יוקם בצמידות למרכזי תעשיה ותעסוקה, תוך איחוד תשתיות, מעדיפות הועדה לתשתיות לאומיות והותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) לדרוס באמצעותו ריאות ירוקות, במרחק מאות מטרים ספורים מבתי מגורים?

תשובה אפשרית חלקית לכך יכולה להיות הנתק הקיים בין המתכננים בגופי התכנון הלאומיים לראשי הרשויות בשטח. למתכנן היושב מול מפה קל הרבה יותר לתכנן על שטח פתוח, בו דרגת החופש התכנוני גבוהה יותר, מאשר להתחבר לשטח, למורכבויות ולאילוצים. נתק שכזה שלב התיכנון מזיק ומונע פתרון מיטבי אפשרי. עם זאת יש לחזק את הועדות לתכנון ובניה המחוזיות הפועלות בשיתוף עם הרשויות.

רק לאחרונה התבטא מנכ"ל משרד הפנים וטען כי מצב החירום בשוק הדיור חלף ויש לחזור לתכנון מאוזן ולהגיון תכנוני בסיסי. דוגמה כואבת היא שטחי מושב העובדים גני יהודה, וחלק משטחי מושב מגשימים אשר הועברו בהחלטת מוסדות התכנון לפני 17 שנה לרשויות סביון ויהוד לאחר שנעקרו מהם מטעי הזיתים שהעסיקו את חקלאי המושב, אשר עומדים עד היום שוממים ואף לא יחידת דיור אחת נבנתה עליהם. על מדיניות התכנון למצות את השטחים שכבר הועברו, את ההתחדשות העירונית ואת מאגרי הקרקע הקיימים בערים, במקום לדרוס עוד שטחים פתוחים ללא צורך.

שמירה על ערכי הטבע והסביבה, החקלאות והשטחים הפתוחים היא אינטרס לאומי של כלל אזרחי המדינה. פיתוח תשתיות תחבורה, תשתיות לאומיות ובינוי הם אינטרס לאומי חשוב. קיימת התנגשות מובנית בין שני הערכים ויש למצוא את נקודת האיזון הנכונה ביניהם בשיתוף בחשיבה ובהחלטות בין רשויות התכנון והרשויות המקומיות. 

הכותבת היא ראש המועצה האזורית דרום השרון ויו"ר ועדת תכנון וקרקעות במרכז המועצות האזוריות