אירופה מתעוררת מארבע שנים של סבל, וביידן משיב חיבה למנהיגיה

את עוצמת הסלידה האירופית מדונלד טראמפ אפשר היה לחוש בזריזות שבה מנהיגי היבשת מיהרו לברך את ג'ו ביידן בתחילת השבוע. לא עברו דקות מהרגע שבו הרשתות האמריקאיות הכריזו על המועמד הדמוקרטי כמנצח, עד שהפוליטיקאים התחרו זה בזה מי ישלוף במהירות רבה יותר תמונה היסטורית עם ביידן ומי יברך בחום רב יותר את הנשיא הנבחר.

בעוד רק קומץ מנהיגי מדינות המתינו להתבהרות המצב והתמהמהו - רוסיה, איחוד האמירויות, סלובניה (שראש הממשלה שלה הוא "טראמפיסט" אדוק) וישראל - באירופה הברכות שפעו ומנהיגי המדינות שיבחו את ביידן על הניצחון והביעו תקווה לשיקום היחסים. קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אפילו צירפה איור שלה מחייכת מאוזן לאוזן, מחזה נדיר.

זו הייתה התחושה בקרב רוב מדינות אירופה השבוע - הקלה. למרות האיום המרחף מעל העברת השלטון בין טראמפ לביידן, הסיכון בקרבות משפטיים והעובדה הברורה שהניצחון אינו גורף, גורמים רבים החלו להתבטא בחופשיות לגבי דונלד טראמפ והיחסים הנוראיים שלו עם מדינות אירופה בארבע השנים האחרונות.

לאוזניים ישראליות, הדברים אפילו מזכירים לעתים התבטאויות ישראליות אחרי ההפיכה הצבאית במצרים שסילקה את מוחמד מורסי מ"האחים המוסלמים" והעלתה לשלטון את הגנרל לשעבר א-סיסי. "ג'ו ביידן הוא מתנה משמיים לגרמניה", אמר שגריר גרמניה לשעבר בוושינגטון בראיון, "היחסים הבילטרליים בתקופת טראמפ הגיעו לשפל המדרגה. גרמניה והקאנצלרית היו המטרות החביבות עליו. עכשיו זה נגמר. אני חש הקלה רבה".

ישים קץ "לאמריקה תחילה"

ביידן, שמוגדר על ידי דיפלומטים אירופאיים המכירים אותו כמי ששייך לדור הרואה ביחסים הטרנס-אטלנטיים בין ארה"ב לאירופה נדבך חשוב מאוד ביחסי החוץ שלה ("דינוזאור של הזמנים הישנים והטובים" כינה אותו ה"שפיגל") - כבר החל להשיב חיבה למנהיגים האירופים.

נאמן להבטחתו לשים קץ למדיניות "אמריקה תחילה", יועציו דיווחו כי קיים שיחות השבוע עם מנהיגים עולמיים. ראשון בתור היה רה"מ הקנדי ג'סטין טרודו, ואחריו רה"מ הבריטי בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת אירלנד מייקל מרטין, קאנצלרית גרמניה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון.

האירופאים אולי שמחים כי סופסוף יש בצד השני מנהיג שאינו עולב בהם או מתקשר לצעוק עליהם אישית (כפי שטרמאפ עשה לפי הדיווחים לקאנצלרית מרקל ולראש ממשלת בריטניה לשעבר תרזה מיי), אבל חלק מהסוגיות וחילוקי הדעות ביניהן לבין ארה"ב הקדימו את זמנו של טראמפ, וצפויות להימשך גם בזמנו של ביידן. גם הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה, למשל, דרש מגרמניה וממדינות מערב-אירופיות אחרות להעלות את ההוצאה הביטחונית שלהן ל-2% מהתמ"ג, כחלק מחברותן בברית נאט"ו. רק שאובמה לא איים בפירוק הברית - או בהטלת מכסים לא קשורים על מוצרים אירופיים - אם לא יעשו כן.

אפשרות לביטול מכסים הדדיים

גם עודף הסחר - העובדה כי אירופה מוכרת הרבה יותר לארה"ב מאשר היא קונה ממנה - הוא נושא לדיונים היסטוריים בין ממשלים אמריקאים לבין האיחוד. האירופאים מנסים כעת לחשב את פעילות ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות כשירותים, ועל ידי כך לקזז כלפי חוץ את הפער הקיים של 150 מיליארד אירו בסחר, אבל ביידן כבר הצהיר בקמפיין שלו כי יקדם מדיניות ברורה לטובת תוצרת אמריקאית, וינסה להקטין את הפער.

הצורך לפרק מחדש, אם שני הצדדים יחליטו על כך, את השתי-וערב המסובכים של מכסים ותעריפי-נגד שהוטלו על ידי שני הצדדים בתגובה לצעדים האמריקאים בתקופת טראמפ, יכולים להיות אחד האיתותים הראשונים לכך שהיחסים בין אירופה לארה"ב שבים למסלולם, חודשים ספורים לתוך כהונת ביידן.

האיחוד האירופי הודיע השבוע כמעט בהתנצלות על כך שהוא מטיל מכסים בשווי ארבעה מיליארד דולר, כפי שהתיר לו לעשות ארגון הסחר העולמי, על סחורה אמריקאית, כחלק מסכסוך "בואינג"-"איירבוס". "הבהרנו שאנחנו מוכנים לבטל אותם אם האמריקאים יבטלו את שלהם", אמר נציב הסחר של האיחוד. מאחורי הקלעים, מדווחים באירופה, מתגבשת עסקה שבמסגרתה "איירבוס" תשיב מאות מיליוני אירו שקיבלה מממשלות, בתמורה להסרת המסים והמכסים האמריקאים.

ספינות רוסיות עומדות בהיכון

בשתי מדינות במיוחד לבחירתו של ביידן יש השפעות מיידיות - גרמניה ובריטניה. בגרמניה מקווים כי ביידן ישנה כיוון בנוגע לצינור הגז הרוסי "נורד סטרים 2", שארה"ב תחת טראמפ הצליחה לטרפד את השלמתו ברגע האחרון.

ממשל טראמפ ניסה באופן פומבי להכריח את האיחוד לקנות גז מונזל כתוצאה משימוש ב"פראקינג" בארה"ב, במקום גז רוסי. אבל ביידן הרהיב להכריז כי יצמצם תעשייה זו, ואת תעשיית דלקי המאובנים בכלל - כך שיש בסיס לחשוב שהעמדה תשתנה. ספינות רוסיות עומדות בהיכון בנמלים גרמנים, שעד כה חוששים להשלים את הצינור בשל סנקציות אמריקאיות. ממשל טראמפ מכין עוד סיבוב סנקציות - הפעם על חברות ביטוח ומי שבודקים את הצינורות - שאולי יאומצו עוד לפני חילופי השלטון.

ובבריטניה, השפעת הבחירה בנשיא האמריקאי על ה"ברקזיט" עומדת בראש סדר היום. בשבועות האחרונים האשימה האופוזיציה את בוריס ג'ונסון באי-טיפוח קשרים עם המפלגה הדמוקרטית, וחלק מכלי התקשורת העריכו כי ביידן יפנה כתף קרה למנהיג השמרני, לאחר שביקר באופן פומבי את ה"ברקזיט" שג'ונסון מוביל.

בניגוד למצב עם פוליטיקאים רבים באירופה, המוכרים לביידן משנותיו בסנאט ובבית הלבן כסגן הנשיא, הוא מעולם לא נפגש עם ג'ונסון. ראש ממשלת בריטניה לעג בעבר פומבית לאובמה ולהילרי קלינטון. כעת, כשבריטניה נמצאת על סיפה של פרישה בלתי-מסודרת מהאיחוד האירופי, היא זקוקה לארה"ב. ביידן, ממשפחה אירית, שהיה מעורב גם בהסכם יום שישי הטוב ששם קץ ל"צרות" באי, הביע חשש בעבר שהפרישה תביא להידרדרות מחודשת במצב. הוא דן במצב בשיחה הראשונה שלו עם ג'ונסון.

בדיווחים, שיצאו מאירופה ומוושינגטון על השיחות בין המנהיגים, שבים כעת המונחים השגורים. עם ראש ממשלת אירלנד דיבר ביידן על הסכם השלום באי, עם צרפת על המלחמה בטרור איסלאמי בסאהל והקונפליקטים באוקראינה ובסוריה. ביידן הקפיד לקרוא לצרפת "בעלת בריתנו הוותיקה ביותר" ועם מרקל דן בחיזוק היחסים הטרנס-אטלנטיים.

אחרי ארבע שנים קשות, יש בצד השני של הטלפון מנהיג אמריקאי שמכיר את ההיסטוריה ומשתמש בשפה המקובלת. אחרי ההקלה הטמונה בעצם העובדה כי ישנה שפה משותפת בין הממשל האמריקאי לבין המערכת הפוליטית המרכזית באירופה - שמרנים וסוציאל-דמוקרטים יחדיו - אירופה מחכה לראות לאיזה כיוון יוביל השימוש בה.