לאחר הודעתה של פייזר על תוצאות הניסויים שביצעה, מדד המניות המקומי מעניין מאד להשקעה

בתחילת השבוע הודיעה חברת התרופות האמריקנית פייזר, כי החיסון שפיתחה כנגד נגיף הקורונה נמצא יעיל ב- 90% מהמקרים. מיד עם פרסום הבשורה, הדהדה בשווקים אנחת רווחה, כך שמי שהביט במסכים ועל מדדי המניות, עשוי היה לחשוב שכל המדינות הפכו בו ברגע לירוקות.

תמונת מראה: מה שמעניין בתגובת שוקי המניות להודעה, זו הדיכוטומיה המובהקת והברורה שאפיינה אותה. למה הכוונה? לכך שאותם ענפים מוכים וחבוטים, שרשמו תשואת חסר אדירה מתחילת השנה - כדוגמת הנדל"ן, התיירות, התעופה, הביטוח והבנקאות - ביצעו תנועת פרסה מפוארת, תוך שהן מזנקות מעלה בצורה חריגה, משל החיסון המיוחל העניק להן סוג של חנינה. מנגד, היו ענפים בהם זה נראה כאילו הודיעו שם על סיום המסיבה. הכוונה היא בעיקר לסקטור הטכנולוגיה, אבל גם מניות המזון רשמו צניחה לא קטנה. האמת היא שאין בכך כל הפתעה, שהרי משבר הקורונה מאופיין מתחילתו בחלוקה ברורה - עסקים שספגו מכה קשה, אל מול כאלו שלא רק שלא נפגעו, הם אפילו הרוויחו מהתפשטות המגפה. משכך, מובן שבלימתה תשיב את תנועת המטוטלת בחזרה.

הזווית המקומית: מאז פרוץ המגפה, בסמוך לתחילת השנה, המלצתי ארוכות להשקיע במניות החבוטות, אלה שצנחו בצורה חדה ואלימה - הרבה מעבר למידה הראויה. אמרתי שמניות הבנקים משקפות הפסדים והפרשות לא מידתיות, שאת מכפילי ההון בביטוח קשה להסביר בדרכים הגיוניות, ושמוקדם מאד להספיד הנדל"ן המסחרי, שכן בסופו של יום אנשים ימשיכו לקנות בחנויות. מנגד, במשבר הזה נשמעה גם טענה אחרת, עקבית ונחושה, לפיה ביצועי החסר של מדד המניות המקומי הן תוצאה ישירה של הטייתו המובהקת לחברות הכלכלה הישנה. משמעות האמירה הזו ברורה; במבט קדימה, האטרקטיביות של המדד התל-אביבי נמוכה, שכן הטכנולוגיה נמצאת אצלו במשקל חסר - וזה הרי מנוע הצמיחה. הקביעה הזו אינה מדויקת, בחלקה היא גם שגויה, משום שמדד ת"א 125 אכן הציג תשואה יחסית נחותה, אבל לא מהסיבה האמורה.

הטכנולוגיה דומיננטית גם בשוק המניות, לא רק בכלכלה: התפיסה הרווחת, שמשום מה קנתה לה אחיזה, היא שבישראל לטכנולוגיה יש משקל מרכזי במגזר העסקי - אבל בבורסה התמונה הפוכה. אז זהו, שאם בוחנים את הנתונים היבשים, מגלים שהמציאות שונה לחלוטין. משקלו של סקטור הטכנולוגיה, במדד המניות המקומי, הכפיל את עצמו בחמש השנים האחרונות, כך שכיום הוא בולט ומשמעותי לא רק במישור האבסולוטי, הוא נכבד גם בהיבט ההשוואתי. בשנת 2015, מניות הטכנולוגיה היוו סדר גודל של עשרה אחוזים מתוך ערכן הכולל של המניות בישראל. כיום, נכון לנובמבר 2020, משקלן כבר דוהר לכיוון העשרים אחוזים. נכון, משקלה של הטכנולוגיה במדד ה- S&P 500 אכן גבוה יותר, אבל המדד הזה אינו מייצג, הוא דוגמא מעוותת חריגה. מדוע? משום שכמעט רבע מערכו של המדד האמריקני, המכיל 500 חברות, נובע מארבע מניות טכנולוגיה ענקיות. אם מוציאים את ארה"ב מההשוואה, ומשווים ליתר המדינות המפותחות, מגלים שמשקלה של הטכנולוגיה בבורסה המקומית גבוה בצורה משמעותית וברורה. וזה, בניגוד לתחושה המוטעית שחלחלה. הביטו בטבלה.

שורה תחתונה: הביקורת על תמהיל המניות בישראל מוגזמת וקיצונית, שלא לומר שגויה, כך שאני סבור שדווקא בעת הזו, לאחר הודעתה של פייזר על תוצאות הניסויים שביצעה, מדד המניות המקומי מעניין מאד להשקעה. יש בו מספיק מניות ערך שיניבו בטווח הקצר תשואה גבוהה - כתוצאה מתיקון, ולו רק חלקי, של הירידות החדות מתחילת השנה - ויש בו גם מרכיב נכבד של טכנולוגיה, שבטווח הארוך תמשיך להיות מנוע הצמיחה.

** הכותב הוא מנהל מחקר מניות בלאומי שוקי הון.