האתגר החדש של אמריקה: להחזיר את האמון בדמוקרטיה

למנהיגים הפוליטיים ששוגרו לבית הלבן ולקונגרס בבחירות בשבוע שעבר יש הרבה משימות חשובות, והרשימה כוללת כעת את הפריט הזה: להחזיר את האמון בדמוקרטיה האמריקאית.

למעשה, הבחירות השנה יכולות להיראות כשיא של 20 שנות דעיכת אמונה באבני יסוד של הדמוקרטיה. התקופה הזו החלה בספירה החוזרת השנויה במחלוקת של קולות הבוחרים בפלורידה בבחירות 2000, והתרחבה לפני ארבע שנים להאשמות של התערבות זרה בבחירות.

כעת הולכים הנשיא טראמפ ובעלי בריתו לבתי משפט עם האשמות של הונאת הצבעה נרחבת, ללא יסוד עד כה, ומעלים ספק לגבי היושרה של תהליך ההצבעה במדינות רבות.

במקביל, למרות שהמועמד שלהם, ג'ו ביידן, הוא הנשיא הנבחר, דמוקרטים רבים טוענים ששיטת חבר האלקטורים שבה אמריקה בוחרת נשיא היה לא-דמוקרטית מיסודה מפני שהיא מאפשרת אי מינוי של מועמד שצבר את מירב הקולות. כמה מהם מאשימים אפילו שהסנט אינו דמוקרטי באותה מידה מפני שהוא מעניק אותה כמות השפעה למדינות דלות אוכלוסייה על חשבון מדינות שמספר תושביהן גבוה.

"יש משבר אמון במוסדות הבסיסיים ביותר שלנו", אומר הסנטר הדמוקרט כריס ואן הולן ממרילנד. הגיע כנראה הזמן של נשיא והקונגרס החדשים למצוא דרך להחזיר את האמון של האומה - והעולם כולו - במקום להניח לספיקות לכרסם.

ברמה אחת, בחירות 2020 היו הצבעת אמון בדמוקרטיה האמריקאית. בעיצומה של המגפה הצביעו כ-150 מיליוני אמריקאים, שיא גבוה חדש, שחלקם עמדו בתורים ארוכים הרבה לפני יום הבחירות כדי לעשות זאת.

אבל מה שתופס את הכותרות וממלא את מהדורות חדשות בערוצי הכבלים הן ההאשמות שמשהו לא בסדר בשיטה. הסנטור רוי בלאנט ממיזורי מציע ששיקום האמון יתחיל אולי עם סוג של מאמץ לחינוך הציבור כדי להזכיר לאנשים את יתרונות המערכת הפדרלית, שבה כוח פוליטי גדול וגם המנדט לנהל בחירות, מצויים ברמה המקומית.

"אני חושב שהיסודות הפדרליים של השיטה שלנו באמת חשובים", אומר הסנטור הרפובליקאי. "אני חושב שהם מקיימים את היכולת שלנו לצמוח כמדינה גדולה ומגוונת, ועדיין להחזיק ממשל מרכזי חזק".

בלאנט, שבכהונתו כמזכיר מדינת מיוזורי פיקח על הבחירות בה, אומר ששיטת ההצבעה בארה"ב דווקא בטוחה משמעותית יותר מהתערבות חיצונית בארבע השנים האחרונות, בזכות המאמץ המשותף של פקידים ברמה לאומית והמדינתית, שלא זכה להכרה הראויה. המאמץ הזה, הוא אומר, יכול וצריך להימשך.

בלאנט טוען גם שביטול חבר האלקטורים יערער הרבה יותר את המערכת מכפי שחסידיו חושבים. המחלוקות על כמויות קטנות של קולות שראינו בבחירות בכמה מדינות מתנדנדות יפרצו לפתע במדינות בכל ארה"ב, מפני שהדגש יהיה על הסך המדויק של הקולות בכל מקום, ולא על המנצח בכל מדינה.

"זה יהיה כמו להכפיל את פלורידה פי 20", הוא אומר. "כמעט בוודאות זה יגדיל את המחלוקות. נצטרך לחפש קולות חסרים בכל בית משפט באמריקה".

יש צורך במערכת אחידה לטיפול בקולות בדואר

אבל בהיבט חשוב אחד, בחירות 2020 הביאו שינוי משמעותי בדרך שבה אמריקה בוחרת, שפשוט אי אפשר להחזיר לאחור. בגלל הקורונה, אזרחים ברחבי המדינה הקדימו להצביע באמצעות הדואר, מגמה שכבר החלה לפני כן אך צברה תאוצה דרמטית.

כעת, בגלל התקפות החוזרות ונישנות של טראמפ על היושרה של ההצבעות בדואר, ובגלל כל השיטות השונות שבהן המדינות השונות אוספות וסופרות אותן, יש צורך במערכת טובה ואחידה יותר לטיפול באותם קולות.

זוהי במידה רבה משימה של המדינות ופקידים מקומיים, אך הממשל הפדרלי יוכל להעניק תמיכה חשובה: ועדה לאומית שתציע תקנים להצבעה בדואר והצבעה מוקדמת, לדוגמה, וכספים שיעזרו לרשויות המקומיות לרכוש את הציוד וכוח האדם לטיפול וספירה יעילים יותר.

"אני חושב שהממשל הפדרלי יכול להציע עזרה הרבה יותר מהותית ואפקטיבית לפקידי הבחירות הללו כדי לשפר את המערכות שלהם במודן המודרני-טכנולוגי", אומר רצ'רד גפרדט, חבר קונגרס לשעבר ומועמד דמוקרטי לנשיאות בזמנו. הוא נמנה עם Count Every Vote, קבוצה של מעל 40 פקידי ממשל לשעבר משתי המפלגות שהוקמה כדי למצוא דרכים להגן על יושרת הבחירות.

בית הנבחרים העביר כבר חקיקה ליצירת תקני הצבעה לאומיים. זה היה בעיקר מאמץ מפלגתי של הדמוקרטים, אך הוא יוכל לספק נקודת התחלה.

לגבי הקלת הספיקות לגבי טבעו הדמוקרטי של הסנאט, הפתרון הפשוט ביותר עשוי להיות הטוב ביותר: שהוא יחזור לתפקד כגוף אפקטיבי דו-מפלגתי.