הפיל שבחדר - ההשקעה הגדולה של וורן באפט השנה: רכישת מניות עצמית

לאחרונה הימר וורן באפט על חברת ענק מוכרת המעסיקה אלפי עובדים בכל העולם - ברקשייר הת'אווי .

בשנה האחרונה עמד באפט מול לחץ גובר להשתמש ב־150 מיליארד הדולר המזומנים שברשותו לרכוש חלקים מסוימים מחברה גדולה או חברה שלמה, אך המשקיע בעל השם העולמי ביצע רכישות מועטות. בין מעט העסקאות שעשה הייתה ההשקעה של ברקשייר בחברת דומיניון אנרג'י וההשקעה של החברה בשש חברות יפניות בסכום כולל של שישה מיליארד דולר. ברקשייר גם השקיעה 250 מיליון דולר בהנפקה הראשונית של חברת איחסון המידע סנואופלייק בע"מ. אך אף אחת מההשקעות האלה בשנת 2020 לא הייתה "בקנה מידה של פיל" - המושג בו משתמש באפט לקנייה גדולה, ביחס לגודל הקונגלומרט וכמות המזומנים הזמינה לו.

למעשה, הרכישה הגדולה ביותר שנעשתה על ידי החברה מאומהה, נברסקה, הייתה קנייה של מניותיה עצמה. ברקשייר רכשה מניות שלה בסכום כולל של 9 מיליארד דולר ברבעון השלישי, והביאה את סכום הקניות של מניות עצמיות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 ל־15.7 מיליארד דולר. המשמעות של רכישות עצמיות אלה היא שהמניה של ברקשייר היא כיום אחת ההשקעות הגדולות ביותר של החברה.

המהלך מנוגד לתפישה ארוכת השנים של באפט לא לקנות בחזרה מניות של ברקשייר. אנליסטים אמרו שאחת הסיבות העיקריות שבאפט ביצע רכישה בחזרה היא שרכישות גדולות הן משימה קשה יותר בימינו. בשביל תאגיד בגודל ובעומק של ברקשייר, שברשותו מסילות ברזל, יצרני מזון, חברות ביטוח, חברות ריהוט וחנויות למכירת תכשיטים בין חברות הבת של החברה, ישנן פחות חברות המתאימות לסטנדרט של באפט.

"ברקשייר הת'אווי הגיעה לגודל ולבגרות שמשמעותם שכבר לא מדובר בחברה בצמיחה; מדובר בפרה חולבת למזומנים", אמר וויטני טילסון, מנהל בכיר ומייסד בחברת אמפייר פייננשיאל ריסרץ'. "על מנת להזיז את המחוג, עליו לבצע החלטות השקעה לאן הוא מזיז - להערכתי - סכומים של עשרה מיליארד דולר או יותר".

אפילו אחרי המיליארדים שהוציאה החברה על קניות בחזרה, הגיע סכום אגרות החוב והמניות של ברקשייר בסוף ספטמבר ל־145.7 מיליארד דולר. באפט עצמו לא חשב שתהיה לו כזו כמות של מזומן בשלב זה.

בפגישה השנתית הם המשקיעים ב־2017 אמר באפט: "אין דרך בה אני יכול לחזור לכאן בעוד שלוש שנים ולומר לך שאנו מחזיקים 150 מיליארד דולר או סכום דומה במזומן, ואנו חושבים שאנו עושים משהו מבריק בכך שאנו עושים את זה".

הוא הוסיף: "הייתי אומר שההיסטוריה לצידנו, אבל זה היה יכול להיות יותר כיף אם הטלפון היה מצלצל". כאשר הטלפון אכן צלצל מאז, העסקאות שהוצעו לא היו במחיר הנכון עבור באפט.

על פי סטפאן ביגאר, מנהל מחקר מוסדות פיננסים במכון המחקר ארגוס, רכישות של מניות עצמיות היו האופציה האחרונה להשתמש בכסף אחרי השקעות מחדש בתוך ברקשייר ורכישה של חברות אחרות. ואכן, באפט נמנע מרכישות עצמיות עד לאחרונה. "זה קצת מהווה הכרה בכך שהוא לא רואה על האופק רכישות גדולות", הוסיף ביגאר.

הפתעה אחת לחלק מהמשקיעים הייתה שבאפט לא סגר עסקאות במהלך המכירות הגדולות שקרו בשוק במרץ. בתחילת המשבר הכלכלי של 2008 השקיע באפט יותר מ-15 מיליארד בחברות אסימון כחול כגון קבוצת גולדמן סאקס וחברת ג'נרל אלקטריק, כאשר היה קשה להשיג חוב תאגידי. אך הפעם, ההתערבויות של האוצר האמריקאי בשוק ייצבו את השווקים מהר יותר ומנעו מבאפט לנהוג לפי תוכנית זו.

"האוצר הפך למתחרה ישיר של ברקשייר מאוד מהר", אמר טילסון והוסיף שתנאי החוב של הפדרל ריזרב היו טובים הרבה יותר מאלה שהציע באפט במהלך המיתון של 2008.

לורנס קנינגהאם, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, רואה את הרכישות של מניות עצמיות כדרך לסלק מהדרך משקיעים שהיו מתכננים לקנות מניות על מנת למכור אותן הלאה.

באפט טיפח תרבות של בעלי מניות סבלניים, המחזיקים במניות ברקשייר שלהם במשך עשורים שלמים. שינוי בתרבות השקעה זו עלול היה ליצור הפרעה בהתנהלות החברה לאחר שבאפט עוזב אותה, כך לפי קאנינגהם. "דבר כזה יזמין משקיעים שירצו לפרק את ברקשייר", אמר קאנינגהם, שהוא גם מנהל קבוצת בעלי מניות האיכות באוניברסיטה. "אם תעשה את כל זה, ברקשייר תאבד את הייחוד שלה".

על ידי קנייה חזרה של מניות ממשקיעים לטווח קצר, באפט למעשה צימצם את כמות כלל המשקיעים לטובתם של המשקיעים לזמן ארוך. "זו עמדה חיובית ביותר לברקשייר אחרי שבאפט יעזוב," אמר קאנינגהם. "אתה הולך לשמור על האיכות של בסיס בעלי המניות".