רכישה עצמית של מניות: תכנון מס לגיטימי

לאחרונה ניתן פסק דין של כב' השופטת אורית וינשטיין מבית המשפט המחוזי בחיפה, כנגד רשות המסים, הנוגד פסיקות קודמות של בית המשפט במחוזי בתל אביב.

פסק הדין דן, בין היתר, בשאלה, מהי תוצאת המס במקרה בו חברה פרטית מבצעת רכישה עצמית של מניות אחד מבעלי מניותיה - האם מצב דברים זה מקים אירוע מס לבעלי המניות הנותרים, אשר מניותיהם לא נרכשו.

עמדת פקיד השומה בשאלה זו הייתה כי יש לראות את בעלי המניות הנותרים כמי שקיבלו דיבידנד (רעיוני) מהחברה, וזאת על סמך חוזר מס הכנסה מספר 2/2018 העוסק בסוגיה זו. עמדתו אף תואמת את עמדת כב' השופט אלטוביה בפסקי הדין בעניין ברנובסקי (עמ"ה 21268-09-11) ובעניין בר-ניר (ע"מ 1100-06) בהם נקבע, כי במקרה שבו חברה רכשה מניות של אחד מבעלי מניותיה בלבד, ושאר בעלי המניות לא מכרו את מניותיהם, יראו את העסקה כמלאכותית וייחשבו הם כמקבלי דיבידנד שחייב במס, וזאת, על אף שמדובר בפעולה לגיטימית לפי דיני החברות.

הרציונל העומד בבסיסה של קביעה זו הוא כי למרות שלפי המהות הכלכלית בעלי המניות הנותרים לא "התעשרו", שכן למרות שאחזקותיהם בחברה גדלו בעקבות הרכישה העצמית, שווין הכלכלי של האחזקות פחת, בשל הפחתה בעודפים ששימשו לרכישה העצמית של המניות, יש לראות בבעלי המניות הנותרים כמקבלי דיבידנד רעיוני חייב במס. זאת, מאחר שתשלום מס זה מונע מצב בו יצאו רווחים מידי החברה מבלי שישולם עליהם מס הכנסה, וכן מאחר שבעלי המניות הנותרים הם אלה שהחליטו על הרכישה העצמית והם בעלי האינטרס מאחורי המהלך.

על אף זאת, קבעה כב' השופטת וינשטיין, כי העמדה המתוארת לעיל אינה תואמת עקרונות יסוד בדיני המס, שכן ברכישת המניות על-ידי החברה לא היה רווח או מימוש של רווח לבעלי המניות הנותרים. לעמדתה, הגידול בשיעור האחזקות של בעלי המניות הנותרים אינו מעיד על גידול כלשהו בערך הכלכלי של המניות בהן הם מחזיקים, או ביתרון כלכלי שיש להם, שכן עודפי החברה מהם שולמה התמורה לבעל המניות שמכר פחתו במקביל. לאור זאת, לא ניתן לומר, לעמדתה, שנוצרה התעשרות אצל בעלי המניות האחרים ולא חל שינוי בזכויות המשפטיות שלהם, ועל כן לא ניתן לומר שהם קיבלו באופן רעיוני דיבידנד לרכישת המניות. כך, ראתה כב' השופטת וינשטיין את הרכישה העצמית של המניות כתכנון מס לגיטימי המקדם את אינטרס החברה, ולא רק את האינטרס האישי של בעלי המניות.

המשמעות של פסק הדין הינה הרחבת האפשרות של ביצוע עסקאות ברכישת מניות לאו דווקא כעסקת רכישה בין בעלי המניות, אלא שילוב החברה עם עודפיה בבניית העסקה.

באשר למיסוי המקרקעין, נציין כי כאשר החברה עונה להגדרת "איגוד מקרקעין", הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 9/2003 קובעת כי רכישה עצמית שאינה בחלקים שווים נחשבת כ"פעולה באיגוד", פעולה הונית, הן במישור בעל המניות המוכר והן במישור בעלי המניות הנותרים, אשר על-פי הוראת הביצוע יחויבו במס רכישה. זאת, מאחר ובמישור מיסוי מקרקעין, הגדלת אחזקתם של בעלי המניות הנותרים באיגוד המקרקעין משקפת בהתאמה הגדלה גם של אחזקתם במקרקעין המוחזקים על-ידי האיגוד.

אנו מעריכים כי רשות המסים תערער על פסיקה זו לבית המשפט העליון.

ע"מ 71455-12-18 בעניין בית חוסן

הכותב מבעלי משרד מאיר מזרחי