משבר הקורונה הזניק את מכירות שוק המזון, אלא שעתה מסתמן כי המחירים בענף צפויים להתייקר ברבעון הראשון של 2021. חברות המזון הגדולות נערכות לגל התייקרויות בחומרי הגלם, שעלול להתגלגל גם למחירים לצרכן אחרי תקופה במהלכה נמנעו מעליות מחירי מחירון גורפות. התמורות הללו כבר באות לידי ביטוי בהתייקרות של חומרי הגלם, ובראשם גרעיני החיטה והקמח, הדגים, הבשר, העופות והחלב.
בימים האחרונים שלח מנחם גרייבסקי, מנכ"ל הטחנות הגדולות של א"י, מכתב ללקוחותיו, בו הוא מצהיר כי מזה מספר חודשים החברה סופגת את פער מחירי החיטה, תוך שהוא מעדכן על עליית מחירי הקמח בסדר גודל של 10%-12% שתיכנס לתקופה בחודש ינואר הקרוב.
במכתבו הוא מציין כי "מאז יולי האחרון, מועד הקציר החדש בעולם, עלו מחירי גרעיני התבואה וגרעיני החיטה בפרט בעלייה חדשה וגורפת של כ-30%, שהם כ-60 דולר לטון חיטה". לדבריו, עליית החיטה המהווה כ-85% מהוצאות הטחנה, והיא המרכיב המשמעותי במחיר הקמחים אשר אינה מאפשרת להשאיר את מחירי הקמחים כפי שהם היום".
מדובר בעליית מחיר שנייה בתוך פרק זמן של כשנה וחצי. גם באפריל אשתקד החברה העלתה את מחירי הקמחים שלה בכ-7%, עלייה שלא תורגמה בצורה רוחבית לעליות מחירים במחירי צרכן. עליית מחיר הקמח לא משפיעה רק על הקמח הנמכר ברשתות המזון, כי אם גם על כל המוצרים אשר עשויים ממנו - החל מחטיפים, פסטה, עוגיות, ומאפים אחרים.
צפי לגל עליות מחירים
עליית המחיר הזו מצטרפת לניתוח של חברת הייעוץ קומודקס, המתמחה בגידור ומסחר בסחורות וחומרי גלם, ממנו עולה כי מגמת העלייה של מחירי חומרי הגלם שהחלה ברבעון השלישי השנה, תימשך לאורך הרבעון הראשון של 2021. לדברי מנכ"ל קומודקס, עדי פנחס, מחירי החלב בישראל צפויים לעלות בתקופה הקרובה, כמו גם מחירי העופות, הבקר, הדגים, הביצים והקמח, שכן כל אלה מושפעים ממחירי התבואות בעולם.
"אחרי שנים שהשוק היה יציב, עונת הקציר בארה"ב נגמרה, ואין יבול חדש עד עונת הקציר הבאה בדרום אמריקה, בזמן שסין רוכשת כמויות אדירות של חיטה", הוא אומר.
לדברי פנחס, "אנחנו כעת בתוך תקופה קשה של מיתון, עלולים לחוות גל עליות מחירים ברבעון הראשון", כשהוא מציין כי "מחירי חומרי הגלם עולים בחדות בימים אלה, ואני מאמין שבתחילת דצמבר הם יעלו שוב פעם נוספת".
עם זאת, פנחס מסייג כי סגר עולמי רחב היקף בשל גל נוסף של הקורונה בתקופת החורף עלול לייצר האטה בצריכה, שתבלום את עליות המחיר.
כך או כך, בחברות המזון עוקבים באדיקות אחר המגמות הללו, שמתנגשות עם המשבר הכלכלי בו נמצא המשק הישראלי על רקע משבר הקורונה. עד כה חלק ניכר מחברות המזון נהנו מצמיחה משמעותית בשל המשבר בפעילותן הקמעונאית לצד פגיעה בפעילות המוסדית (בתי קפה, מסעדות, מלונות קייטרינג ועוד); ואולם רק עבור חלק מחברות המזון, הצמיחה בפעילות הקמעונאית פיצתה על הנזקים שנגמרו בפעילות המוסדית. התייקרות נוספת של חומרי הגלם עלולה להביא את אותן חברות להעלות את מחירי המכירה שלהן.
גם מחיר החלב הגולמי (המכונה מחיר מטרה) עלול להתייקר בקרוב. עליית מחירי הגרעינים הביאה לכך שברבעון הרביעי של 2020 לא התרחשה הירידה שתוכננה במחיר החלב הגולמי, והוא אף צפוי להתייקר ברבעון הראשון של 2021. גורמים במועצת החלב מעריכים כי מדובר בעליית מחיר שלא תבוא לידי ביטוי בייקור של מוצרי החלב המפוקחים, אולם בחברות המזון נערכים לתרחיש של ייקור מוצרים שאינם תחת פיקוח ממשלתי, ובהם מגוון רחב של גבינות ומעדני חלב. היקף ההתייקרות צפוי לנוע בין 4 אגורות לפי הערכות אופטימיות ועשוי להגיע גם ל-12 אגורות לפי הערכות פסימיות יותר. אגב, עליית מחיר של 12 אגורות למחיר החלב הגולמי, משמעותה היא ייקור שלא התרחש מאז 2011, ערב פרוץ המחאה החברתית.
מהסקירה של קומודקס עולה כי גם מחירי התירס נמצאים ברמות שיא של עשור, הסויה נמצאת ברמות שיא של שלוש וחצי שנים, וחומרי גלם נוספים ממשיכים להתייקר. ומדוע מחירי הסחורות הללו רלוונטיים? הסיבה היא שהם משפיעים על שרשרת המזון ומהווים מרכיב מרכזי בהזנת הלולים שמשפיעים על מחירי העוף, וגם על תזונת הפרות שמשפיעה גם על מחירי הבשר וגם על מחירי החלב.
התייקרויות לצד משבר כלכלי
גורם בכיר באחת מחברות המזון אמר ל"גלובס" כי "אנחנו מתחילים לראות השפעה מסוימת של המצב הכלכלי על האנשים. יש השקעה יותר גדולה מצד החברות בפעילות מחיר ומבצעים בדיוק מהסיבה הזו, ומצד שני עדיין אין נהירה לקטגוריות בסיס וקנייה רק בהארד דיסקאונט. ההערכות שלנו היא שההשפעה הזו של הרגישות למחיר תתגבר בשנה הבאה. כל חברה תצטרך לבחון אילו התייקרויות היא מסוגלת לספוג".
לצד הייקור בחומרי הגלם, נציין כי משבר הקורונה יוצר אתגר אדיר גם בכל הנוגע להעסקת עובדים במפעלים בקבוצות מצומצמות (קפסולות), ולצד הקושי באובדן כוח עבודה בשל בידודים, מה שעשוי, יחד עם התייקרות חומרי הגלם, לייצר לחץ נוסף על החברות להעלות מחיר.
לפי נתוני סטורנקסט, מתחילת 2020 נרשמה עליית מחיר מתונה בעיקר במזון (של כ-0.4%) ובמוצרים לבית (0.5%), לצד יציבות בתחום המשקאות, וירידה במחירים בתחום הטיפוח. בסך-הכול מדובר בייקור מינורי יחסית של 0.3 נקודות בין עשרת החודשים הראשונים של 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עליית המחיר המינורית הזו לא נבעה מעליות מחיר שביצעו ספקי המזון, אלא מצמצום המבצעים ומעליות מחיר שהורגשו בחלק מהרשתות בשיא הסגר הראשון של הקורונה. ייקור בחומרי הגלם עלול לייצר לחץ על היצרניות ליזום עליות מחיר. עם זאת, ברור כי המשבר הכלכלי יקשה על יצרניות המזון לדרוש מהרשתות עליית מחיר בתקופה שכזו.
מגמה של עליות מחיר של כ-2.4% במחירים סיטונאיים דווחה בשוק האמריקאי כבר בחודש אוקטובר, כשקרוב לשלושה רבעים מתוכה מיוחס להתייקרות סחורות. לצידן נרשמו עליות מחיר של מוצרי מזון כמו ירקות, בשר, עופות וביצים.
לצד הפתרון של עליות מחיר, גם רשתות המזון באמצעות המותג הפרטי וגם יצרניות מוצרי צריכה בינלאומיות כמו יוניליוור, פרוקטר אנד גמבל ואחרות מתמקדות בשיווק של מותגים בעלי תמחור נמוך יותר, הקטנה אריזות והנחות על מכירה בכמויות על-מנת לעודד צריכה במציאות של אחד מהמשברים הכלכליים הגדולים בעולם. אותן חברות שפועלות בחלקים נרחבים מהעולם, פועלות לשים במרכז מותגים שנחשבים לנגישים יותר במחיר שלהם.
מחירי החיטה והקמח
10%-12% - העלייה הצפויה במחירי הקמח של "הטחנות הגדולות"
60 דולר - המחיר לטון חיטה
כ-30% -העלייה במחיר החיטה מאז הקציר האחרון ביולי
מקור: הטחנות הגדולות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.