במהלך סוף השבוע התפרסמו גרסאות שונות לגבי מבנה ההסכם שנחתם בין חברת פייזר הבינלאומית לבין ממשלת ישראל, ליבוא לישראל של חיסונים לקורונה. על פי מידע שהגיע לידי "גלובס", ההסכם אכן משריין לישראל 8 מיליון מנות, שיגיעו לכאן בהדרגה על פני כשנה, וזאת בהנחה שפייזר אכן תצליח לייצר 50 מיליון מנות עד סוף 2020 וכ-1.3 מיליארד מנות עד סוף 2021.
עד כה שוריינו מול פייזר כמעט 90% מהמנות שהיא מתכוונת לייצר, בחלוקה הבאה: ארה"ב - 100 מיליון ואופציה ל-500 מיליון נוספים; האיחוד האירופי - 200 מיליון ואופציה ל-100 נוספים; יפן - 120, קנדה - 76, מה שמשאיר 8 מיליון מנות עבור ישראל. במקביל נמשך המו"מ מול מדינות נוספות, אך על פי גורם המקורב לעסקה, פייזר לא צפויה להתחייב על כמות של חיסונים מעבר למה שהיא צופה שהיא יכולה לייצר, באופן שיפחית את האלוקציה לכל המדינות שכבר חתומות. יש לציין כי ייתכן שיופעל לחץ ציבורי על פייזר להקצות מנות גם למדינות פחות עשירות, ואם היא תעשה זאת, כן עלולה להיפגע כמות החיסונים שתגיע לישראל.
ההסכם תלוי באישור המוצר על ידי ה-FDA , רשות המזון והתרופות האמריקאית, ומשרד הבריאות הישראלי. פייזר צפויה להגיש את המוצר לאישור חירום בסוף החודש, כתלות באיסוף נתוני בטיחות טובים. במקביל ימשך המעקב אחרי המתנדבים למשך שנתיים לפחות. כך, שתחילת ההפצה בינואר אם לא יהיו תקלות והפתעות, נראית כרגע ריאלית. כאשר החיסון יופץ, יהיה זה מחלוקה אחידה בין כל המדינות שחתמו על ההסכם, כאשר המנות תזרומנה טיפין טיפין לכל מדינה. כלומר, גם בתרחיש האופטימי ביותר, בחורף 2021 עדיין לא צפויה להגיע כמות של מנות שתשנה דרמטית את תמונת המחלה בישראל.
לדברי עו"ד אפרת שוסטר, שותפה במשרד ש. פרידמן ושות', אשר לא הייתה מעורבת בהסכם הספציפי הזה אך ניסחה בעבר הסכמים דומים: "מלבד המחיר ומועדי האספקה, יש עוד כמה גורמים שחשוב לשין לב אליהם במקרה כזה. אמנם המחירים של החיסונים לא שונים דרמטית ממדינה למדינה, אך יכולים להיות הבדלים משמעותיים בפרטים מסביב. למשל, מי משלם עבור השילוח של המוצר, שבמקרה הזה היא יקרה מאוד. מי משלם עבור הביטוח של השילוח? מה ההתחייבות במדיה ומנות יפגמו בדרך?".
אפרת שוסטר / צילום: מיכה בריקמן
מדינת ישראל שילמה מקדמה אשר תוחזר לה אם פייזר לא תעמוד בהסכם. "להערכתי פייזר תעשה מה שאפשר כדי לעמוד בהסכמים", אומרת שוסטר, "אבל השאלה היא לא רק מה הסעד הכספי במקרה של אי עמידה בהסכם, אלא מתי ואיך בכל זאת מקבלים את החיסון. המו"מ במקרה הזה נסגר מאוד מהר, אז אני מניחה שהמדינה קיבלה הרבה מאוד מהתנאים שפייזר הציבה".
הבנתי שאחד הדברים שפייזר בחנו היא הקלות להפיץ את החיסון בארץ ואת הנטיה של הציבור להתחסן
"בדרך כלל לחברות לא אכפת מה קורה עם החיסון אחרי שהמדינה קונה אותו. מבחינתה שיתייבש על המדף, הכסף כבר הובטח. אולם, במקרה הזה לפייזר יש נטייה להראות במדינת אי כמו ישראל, כי חיסון של חלק משמעותי באוכלוסייה אכן מדעיך את המחלה. בישראל אכן שיעורי ההתחסנות בחיסונים אחרים הם גבוהים יחסית. עניין קלות ההפצה בשל צפיפות האוכלוסייה היחסית בישראל הוא בהחלט משמעותי, כשהשינוע כל כך מורכב".
מו"מ גם עם אסטרהזנקה
פייזר היא לא החברה היחידה עמה מתנהלות שיחות לגבי חיסוני קורונה. בשבועות הקרובים, כנראה כבר בשבוע הקרוב, צפויות להתפרסם גם תוצאות היעילות מהניסוי שלב III של חברת מודרנה, שהחיסון שלה משתמש בטכנולוגיה דומה לזו של המוצר של פייזר. ישראל כבר שריינה מראש מקום בתור לחיסון זה.
ל"גלובס" נודע כי מתנהל מו"מ עם אסטרהזנקה, אשר נמצאת בניסוי שלב III בבריטניה ובמדינות נוספות, לאחר שהניסוי שלה בארה"ב, הופסק בשל חשד לתופעת לוואי אצל אחת המתנדבות. הניסוי צפוי להתחדש בארה"ב בקרוב, במקביל לניסוי של ג'ונסון אנד ג'ונסון שהופסק בנסיבות דומות. חברות נוספות שעשויות לפרסם תוצאות בחודשים הקרובים הן Curevac ו-Novavax. יש להניח ולקוות שנערך בימים אלה מו"מ כלשהו עם כולן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
