נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, קבע כי אין ביכולתו בשלב זה לדון בתלונת אפי נוה בנוגע להתנהלות המשטרה והפרקליטות בעניינו.
כזכור, סנגוריו של אפי נוה, עורכי הדין בעז בן-צור, כרמל בן-צור וגיא רוה, טענו בתלונתם כי המשטרה, בידיעת פרקליט המדינה דאז שי ניצן, הסתירה מבית המשפט שאישר את החדירה לטלפונים של אפי נוה, את העובדה שמדובר בטלפונים שנגנבו ונפרצו בניגוד לחוק.
המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, השיב לתלונה כי בירור התלונה כעת ייצור הלכה למעשה "ציר מקביל" בין הליך השימוע לבין הליך הבירור בפני הנציבות, בבחינת" שימוע נוסף", שעלול אף להביא לשיבוש הליך השימוע התקין.
הנציב רוזן כתב בהחלטתו כי יש טעם רב בטענת למברגר, אך ציין כי "מפאת החשיבות הציבורית בבירור הסוגיות המשפטיות שהועלו על-ידך, כמפורט לעיל, אבקשך בסיום ההליך המשפטי בעניין לשקול, על-פי צורך, את חידוש פנייתך לנציבות".
יש לציין כי הפרקליטות הגיבה לגוף הטענות בתשובתה לרוזן שנותרה חסויה בשלב זה. לאור דבריו של רוזן המעודד את נוה לשוב ולהתלונן לאחר סיום ההליך הפלילי, נראה כי הוא לא השתכנע שהצדק בהכרח עם טענת הפרקליטות.
כזכור, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן. ביסוד התלונה התנהלות פרקליט המדינה בתקופה הרלוונטית, עו"ד שי ניצן, ובכירי רשויות האכיפה, בתחילת הטיפול בפרשת "מין תמורת מינוי".
לטענת סנגורי נוה, החקירה החלה בעקבות שידול לגניבה, נטילה ופריצה לטלפונים ניידים פרטיים ומוגנים בסיסמה של אפי נוה, בהובלתה וניצוחה של עיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף. לאחר ששטייף העבירה את תוצרי הפריצה למשטרה, רשויות האכיפה פנו לבית המשפט וביקשו צווי עיון וחיפוש בתוצרי הפריצה.
"כעולה מחומרי החקירה, בשלב שבו התבקשו הצווים, ידעו היטב בכירי רשויות האכיפה - ובכלל זה ראש להב 433 ופרקליט המדינה שי ניצן - כי מקור המידע הוא בעבירות קשות וחמורות שביצעו שטייף ושותפיה".
אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
"רשויות האכיפה לא גילו לבית המשפט כי מדובר בראיות לא חוקיות"
סנגורי נוה טוענים כי "מחומרי החקירה עולה כי בבקשה למתן הצווים שהוגשה לבית המשפט, רשויות האכיפה לא גילו לבית המשפט כי מדובר בראיות לא חוקיות שהושגו תוך ביצוע עבירות, והסתפקו בתיאורים עמומים על פיהם המידע מהטלפונים של פלוני (נוה) הגיעו לידי רשויות האכיפה מאת אלמונית (שטייף). בכירי רשויות האכיפה הטעו, אפוא, את בית המשפט, ולכל הפחות הציגו מצג עובדתי ממנו חסר העיקר - וזאת בבקשה למתן צווים שהתבקשו וניתנו במעמד צד אחד".
בתלונה נכתב כי שבוע לפני הגשת הבקשה, ביום 28.12.2018, ציין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, במהלך שיחה עם הפרקליטות הצבאית כי "החומר הושג בעבירה כפי שתואר, כשעל פניו נראה כי הדברים עולים כדי פגיעה בפרטיות, עבירות על חוק המחשבים וכו'".
אם כן, תמהים סנגורי נוה, "הכיצד הגורמים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה - שהבקשה הוגשה על-ידם - לא מציינים בבקשה כי הצו שהם מבקשים הוא להלבנת ראיות לא חוקיות שהושגו תוך ביצוע עבירה?!".
סנגורי נוה מוסיפים כי "התקשינו להעלות על דעתנו כי בחקירה שערש לידתה בעבירה שמבצעים אזרחים פרטיים, המגלה מורכבות משפטית מהמעלה הראשונה ומנוהלת על-ידי הדרגים הבכירים ביותר הן במשטרה הן בפרקליטות - הוצג מצג-שווא שכזה לבית המשפט".
עו"ד בן-צור מסיים את תלונתו בהאשמה כי "חומר החקירה מלמד כי פרשה זו - שנולדה בחטא לא רק מצד העבריינים אשר פרצו את הטלפונים הניידים, אלא גם, במחילה, מצד מי שבחר להעניק לעבריינים אלה 'חסינות', המשיכה בהטעיה בוטה של בית המשפט מצד רשויות האכיפה, בהובלת פרקליט המדינה, בניסיון להכשיר את תוצרי הפריצה".
עם פרסום תגובת נוה נמסר מטעם הפרקליטות כי "כל שֶׁנֹּאמַר בשלב זה הוא שלא הוסתר דבר מבית המשפט. מכלול טענותיו של מר נוה יישמעו ויוכרעו בשימוע ולא בתקשורת".
*** חזקת החפות: אפי נוה הוא בגדר חשוד בלבד במעשים האמורים. הוא מכחיש את החשדות נגדו, ועומדת לו חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.