המשימה שעל הפרק: להבין איפה המחשבים של משרד החינוך

"מוכנים? צאו לדרך!" - מבין אמצעי התקשורת השונים נשמע בימים האחרונים קולו הכה מוכר של גיא זוארץ, המזניק את תלמידי ישראל אל המשימה שעל הפרק: "הלמידה מרחוק".

על רקע דוח מבקר המדינה שקבע כי משרד החינוך לא פעל כנדרש ולא נערך אל הלמידה מרחוק, למרות הזמן הרב שהיה לו לעשות כן, השיק בימים אלה משרד החינוך, את תוכנית הדגל שלו "הכיתה הדיגיטלית" ללמידה מרחוק.

אל משימת ההסברה לוהק לא אחר מאשר מנחה הישרדות, שהסביר בכריזמטיות למצולמים המחויכים בסרטון, איך הנה, ממש עכשיו, הכל מוכן, עוברים ללמידה מרחוק באמצעות 150 אלף מחשבים שיושאלו לתלמידים. איך עושים את זה? "הפרטים באתר".

אז רגע לפני שתלמידי ישראל מזנקים למשימת הפרס, חשוב לעשות סדר.

נתחיל מהסוף: למרות הסרטון המושקע, לא בטוח איזה תלמיד יכול באמת "לצאת לדרך". לפחות לא נכון לעכשיו. כי גם בתסריט הכי אופטימי רק בחודש ינואר יחולקו כמה עשרות אלפי מחשבים והיתר, לפחות לפי התוכנית, יחולקו עד לתחילת שנת הלימודים הבאה.

בנוסף לכל זאת, לפי ההערכות הזהירות יש בישראל לפחות כרבע מליון ילדים ללא מחשבים, ולפי הערכות אחרות הכוללות גם בתים עם ריבוי אחים ומיעוט מחשבים, מדובר במספרים גבוהים הרבה יותר.

ועכשיו נחזור להתחלה.

רק בחודש ספטמבר השנה יצא משרד החינוך במכרז לרכישת 144 אלף מחשבים לצורך הלימוד מרחוק. אומנם באיחור ניכר, אך צעד חיובי אחרי שנים על הזנחה. הבעיה היא, כי רכישת המחשבים נעשתה, כאשר משרד החינוך אינו יודע מהם הצרכים האמיתיים של התלמידים.

איך אני קובע זאת? כי בישיבת הועדה לזכויות הילד בכנסת, שבה השתתפתי, סיפר סמנכ"ל התקשוב במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון, כי המספר עליו הם מתבססים לקוח מנתוני ה-OECD לשנת 2018 וכי אין למשרד שלו דרך לדעת מה הצורך האמיתי. או במילותיו: "זה כמו שהיית שואל אותי לכמה אנשים יש בבית פסנתר".

מי יקבל את המחשבים?

בסרטון החביב, מספר זוארץ לתלמידים הנרגשים הישובים לצד הוריהם, כיצד ממש בימים אלה אותם 150 אלף מחשבים ניידים מושאלים אל התלמידים. גם זה, איך נאמר, קצת מייפה את המציאות. גם מאחר וכאמור כמות זו לא קיימת היום ותגיע במלואה רק בסוף שנת הלימודים, וגם בגלל כוכבית קטנה שהופיעה על המסך והבהירה, כי השאלת המחשבים תתקיים על פי "מדד הטיפוח". ומהו אותו מדד הטיפוח? פרטים באתר.

בהתאם לאתר משרד החינוך, למדד הטיפוח מספר רכיבים: "השכלת הורי התלמידים, רמת ההכנסה לנפש במשפחת התלמיד, פריפריאליות בית הספר ושילוב הגירה וארץ מוצא". מה זה אומר בפועל? קשה לדעת. שכן ללא מדד אחיד ושוויוני, כבר ברור שרבים מן התלמידים יפלו בין הכיסאות או בין המסכים. אם יש דבר שמגפת הקורונה לימדה אותנו הוא, שגם להורים משכילים, שנולדו בישראל וגרים במרכז, יש קושי גדול מאוד לרכוש לילדיהם מחשב. גם לילדים אלה יש למצוא פתרון, וניכר כי תכנית זו איננה עושה זאת.

בל יתקבל רושם מוטעה. כמי שפועל ביום יום לצמצום פערים דיגיטליים, אני מברך על כל מהלך או שינוי טכנולוגי והצעדים שננקטים כעת על ידי משרד החינוך הם אכן חיוביים. יחד עם זאת, יש לומר את הדברים כהווייתם. מדובר בפעולות מעטות מדי ולתלמידים רבים - גם מאוחרות מדי.

ודווקא בגלל זה, ניכר כי נדרשת גם צניעות. אינני בטוח ששידור ופרסום אגרסיבי של סרטון המכריז על מהפכת הלימוד הדיגיטלי, בעוד רבע מיליון תלמידים עדיין ללא מחשב, הוא הצעד הנכון. זמן לסרטונים עוד יהיה בשפע, עכשיו זה הזמן להתמקד במעשים. 

הכותב הוא עו"ד לקניין רוחני, פעיל ויזם חברתי לצמצום הפער הדיגיטלי ומקים המיזם "מחברים את ילדי ישראל" המחבר ילדים למחשבים