ההימור של פייזר, התעוזה של מודרנה: המהלכים שהובילו שתי חברות כל כך שונות לאותה נקודה

בהפרש של ימים ספורים הגיעו שתי חברות למה שנראה כרגע קו הסיום במרוץ הכי מתוקשר שהיה עד היום - מרוץ לחיסון לקורונה. קשה לדמיין שתי חברות שונות יותר אלה מאלה מגיעות לישורת האחרונה במקביל ועם טכנולוגיה חדשנית דומה. איך זה קרה?

ההימור על הטכנולוגיה. מנכ"ל חברת פייזר, ד"ר אלברט בורלא, הימר על כל הקופה. בחודש מרץ האחרון הוא חתם עם חברת ביונטק הגרמנית על הסכם לפיתוח משותף של חיסון לקורונה, המבוסס על טכנולוגיית RNA החדשה, ולאחר מכן הוביל תהליך פיתוח מזורז להפליא. הוא גם החל לבנות מערך ייצור ושינוע יקר ומורכב ביותר, עוד לפני שהיו בידיו אפילו תוצאות ביניים מהניסוי הדרוש לאישור החיסון. זו לא בהכרח הייתה החלטה טבעית לחברת תרופות בגודל הזה. אחרות חיכו על הגדר עד שנכנסו לתחום חיסוני הקורונה, או שבחרו בטכנולוגיות פיתוח קלאסיות יותר.

גם מנכ"ל חברת מודרנה, סטפן בנסל, הימר על חיסון RNA לקורונה בכל כוחו, אבל מבחינתו ההחלטה הייתה הרבה יותר ברורה מאליה, הרי טכנולוגיית RNA הוא סיבת קיומה של החברה מלכתחילה, וחיסונים היו חוד החנית של תוכנית הפיתוח שלה. אם הייתה לה בעיה לפני הקורונה, היא הייתה שחיסונים לא היו תחום אטרקטיבי מספיק. ואז הגיעה מגפה כלל עולמית חדשה המשתקת את חיי השגרה ומקצרת תהליכי פיתוח. למודרנה הייתה הזדמנות חד פעמית להוכיח מה היא יודעת לעשות. 

אפקט הגודל. פייזר היא מחברות התרופות הגדולות והוותיקות בעולם. היא הוקמה ב-1849 בניו יורק, עוד לפני שפסל החירות הגיע אליה, והמטה שלה עדיין שם. נכון ל-2019, היא מעסיקה יותר מ-88 אלף עובדים בכל העולם. התרבות הארגונית שלה נחשבת תאגידית אמריקאית קלאסית - מכוונת רווחים, לא בוחלת ברכישות אגרסיביות, שיטות שיווק מתוחכמות, ולובי פוליטי. היא נחשבת אחת החברות עם תקציב הלובי הגדול ביותר בארה"ב, ולכן בעולם. בשנים האחרונות, אחרי תקופה של פקיעת פטנטים עבור כמה תרופות רבות מכר שלה, היא המציאה את עצמה מחדש ברמה המדעית, ושבה להיות חברה חדשנית.

מודרנה היא סטארט-אפ. היא הוקמה ב-2010. יש לה פחות מאלף עובדים. היא הוקמה כדי לפתח תרופות מבוססות RNA, הפכה לסטארט-אפ חד קרן, כשלה במשימתה המקורית ורק אז עברה לתחום החיסונים. באותה תקופה זכתה מודרנה לביקורת, גם בכתב העת המדעי נייצ'ר, על כך שאינה חושפת את מלוא המידע לגבי המדע שמאחורי הטכנולוגיה שלה. היא הנפיקה את מניותיה בסוף 2018 בהנפקת חלום, לפי שווי של 7.5 מיליארד דולר, אף שלא היו לה מוצרים. גם אחרי שהחלה לפתח - לבד - את החיסון לקורונה, אמרו ותיקי התעשייה שהינוקא הזאת מתנהלת ביהירות, ולא לפי הקודים המקובלים.

שווי השוק של פייזר הוא 206 מיליארד דולר, והיא רשמה ב-2019 הכנסות של יותר מ-51 מיליארד דולר. למודרנה שווי שוק של 39 מיליארד דולר, ולמעט מקדמות שקיבלה עבור חיסון הקורונה, אין לה הכנסות כלל. בעוד שמניות פייזר עלו רק בכ-5% בשנה האחרונה, מודרנה עלתה ביותר מ-400%.

אופי המנכ"ל. לא רק אופי החברות שונה מאוד, גם אופי המנכ"לים שמובילים אותן. בורלא הוא יליד יוון (ראו מסגרת מימין), והוא למד וטרינריה באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי. הוא כיוון למשרה אקדמית, אך הצטרף לבסוף לסניף של חברת פייזר שהוקם ביוון באותה עת. ב-1993 הוא התחיל לעבוד כווטרינר בחטיבת רפואת בעלי החיים של פייזר יוון, והתקדם בהדרגה לתפקידים בכירים יותר בחטיבה זו. ב-2010 הוא שולב בהנהלה הכללית של פייזר, כראש תחום המוצרים הוותיקים המתמודדים עם תחרות גנרית. לאחר שגילה יצירתיות בשמירה על המוצרים מפני תחרות (מה שלאו דווקא הפך אותו לחביבם של גורמים הפועלים למען הפחתת מחירי תרופות בארה"ב), מונה לראש חטיבת החיסונים והאונקולוגיה, אחר כך למנהל המוצרים החדשים, ובתפקידו האחרון לפני המנכ"לות, שימש כסמנכ"ל תפעול.

הוא מונה למנכ"ל בתחילת 2019. בשנתו הראשונה בתפקיד מיזג לתוך פייזר את מיילן ואיחד אותה עם פעילות הגנריקה של החברה. במקביל, הוביל את האיחוד בין חטיבת המוצרים ללא מרשם של פייזר ושל GSK ליצירת חברה משותפת שבה מחזיקות יחד שתי המתחרות. הוא לא יזם עד כה עסקת השתלטות ענקית מהסוג שהיה אופייני לפייזר. המנכ"ל שקדם לו, איאן ריד, נכשל בכמה עסקאות כאלה. בורלא אמר שהוא מעדיף לרכוש חברות צעירות עם טכנולוגיה חדשה, והוא אכן עשה זאת בתחומים שמרניים וקלאסיים לתקופה: אונקולוגיה ומחלות נדירות.

בשנתו הראשונה של בורלא בתפקיד הכנסות פייזר ירדו קלות, וכך גם מחיר המניה. המשקיעים לא התרגשו וקיוו שהשינויים שיזם יניבו פירות בהמשך. 2020 בהחלט הסתמנה כשנת מבחן עבורו, בעיקר משום שהיו"ר והמנכ"ל לשעבר פרש והשאיר לבורלא לנהל את העסק לבד. אולי בגלל זה העז להמר בגדול על הקורונה. נראה שההימור צלח, אבל מניית פייזר עדיין נסחרת ברמות של תחילת השנה.

עם אישור החיסון אמר בורלא: יש לי "דמעות בעיניים כשאני חושב כמה אנשים תולים תקוות בזה. אני חושב שזו ההתקדמות הרפואית המובילה של 100 השנים האחרונות אם מתייחסים למלוא ההשפעה של החיסון על בריאות הציבור ועל הכלכלה העולמית". הוא ציין כי הוא רוצה להיות בין הראשונים שיתנסו בחיסון.

מנכ"ל מודרנה, סטפן בנסל, נולד בצרפת. הוא למד הנדסה (תארים ראשון ושני) באוניברסיטת פריז סקליי ותואר שני נוסף מאוניברסיטת מינסוטה בארה"ב, ואז המשיך ל- MBA באוניברסיטת הרווארד. בעבר אמר בהרצאה לסטודנטים: "שיחקתי בקריירה שלי שח, ולא דמקה. ידעתי שיום יבוא ומישהו יצטרך להחליט אם לבחור בי כמנכ"ל, ורציתי לוודא שאהיה זה שנבחר, ולא זה שתמיד מגיע למקום השני".

הוא בחר לו תאגיד ענק, חברת התרופות אלי לילי, והחל להתקדם דרך משרות שונות בתחום ניהול התפעול. בגיל 34 כבר קיבל את תפקיד המנכ"לות הראשון שלו, בחברה האבחון הצרפתית bioMérieux, המעסיקה כמה אלפי עובדים. הוא אכן שיפר את ביצועי החברה. כשהציגו לו את מודרנה, הוא נדלק על הפוטנציאל שלה לייצר כמעט כל תרופה שהיא בתוך גוף האדם באמצעות RNA. בראיון לאתר Boston Magazine, אמר: "ראיתי את הפוטנציאל, אבל פחדתי מכישלון אפשרי. אשתי אמרה לי, 'תפסיק להיות כל כך צרפתי, וקח סיכון'. הסכמתי. לא יכולתי לוותר על האפשרות להיות מנכ"ל של הג'ננטק הבאה" (חברת ביוטק שהייתה חלק ממהפכה שיצרה קטגוריה חדשה של תרופות, תוך ערעור על מעמדם של התאגידים הגדולים).

בנסל החל למכור את הרעיון באגרסיביות רבה, אף שהיו מי שאמרו כי הוא מגזים בפוטנציאל המהפכה. הוא גרם גם למשקיעים מחוץ לתחום הביומד להבין את הפוטנציאל של מודרנה. למרות שהחברה לא פרסמה מאמרים מדעיים, הוא הרבה להתראיין בערוצי התקשורת, ואפילו נתן הרצאת TED בשם "מה אם RNA יכול להיות תרופה?". היהירות המפורסמת שלו מתבטאת בדבריו. אורח החיים שלו דווקא לא נחשב ראוותני. 

בכתבה ל-STAT מ-2013 סיפרו עובדים במודרנה על סביבת עבודה תובענית שבה מי שלא סיפק את הסחורה לפי בנסל פוטר או שתחומי האחריות שלו צומצמו עד שנאלץ לעזוב. זאת תרבות עבודה לא אופיינית לחברות ביוטק, שיודעות מראש שדרכן צפויה להיות ארוכה והפכפכה. 

בנסל מעולם לא הודה בטעויות הניהוליות שלו. להיפך, הוא אמר שהדור הראשון של העובדים בחברה פשוט לא היה טוב מספיק בשבילה. עם זאת הוא עשה גם משהו שמנהלים אחרים לא עשו - הוא יצא למסע בין חברות בעמק הסיליקון כדי ללמוד מהן איך הן משמרות עובדים ואת נאמנותם. מאז המצב השתפר, והיום החברה מקבלת ציונים טובים מהעובדים.

בנסל גם לא מצמץ כשב-2014 התרופה הראשונה שהחברה פיתחה התגלתה כלא בטוחה מספיק. באותה שנה הוא החל להציג את החיסונים של מודרנה כהבטחה העיקרית שלה, כאילו מעולם לא התכוון להחליף את כל תעשיית התרופות. "חברת חיסונים ששווה מיליארדי דולרים? אני לא רואה איך זה יכול לעבוד", אמר אז ל-STAT מנהל לשעבר בחברה. ובכן.

לאחר הצלחת החיסון, אמר עליו בנסל שהוא "משנה את כללי המשחק" וכי עד אוגוסט, אחד החיסונים של מודרנה או של פייזר, יהיה כנראה זמין לכל אמריקאי שירצה בו. "אני יכול לראות אותנו חוזרים בקיץ לחיים נורמליים", אמר.