נמשכת קדחת הגיוסים של חברות מקומיות בבורסה בתל אביב ובבורסות ניו יורק, עם הצטרפותן לרשימה של חברות מבוססות, וגם חדשות בעולם הסחיר, ומתחילת השנה גייסו החברות הללו מהמשקיעים יותר מ-28 מיליארד שקל, קצת יותר ממחצית מכך גויסו בישראל. והיד עוד נטויה - עם שורה של חברות שבוחנות גיוסי הון ממגוון סוגים.
מבול גיוסי ההון נחלק לשתי קבוצות עיקריות - חברות הנסחרות בוול סטריט ומכוונות למשקיעים בינלאומיים, ואלה שנסחרות בתל אביב. מבין הנציגות הנסחרות בוול סטריט, המנצלות את הגאות במחירי המניות שלהן כדי לגייס הון, נציין את אורמת, שעדכנה על כוונתה להנפיק מניות ולגייס למעלה מ-300 מיליון דולר, ואת קמטק, עם גיוס קטן יותר שצפוי להסתכם בכ-60 מיליון דולר.
שתי אלו מצטרפות לשורה מתארכת של חברות ישראליות שכבר גייסו בחודשים האחרונים בוול סטריט סך של למעלה מ-3 מיליארד דולר (כ-10 מיליארד שקל) - חלקן באמצעות הנפקת מניות וחלקן באמצעות איגרות חוב להמרה בריביות אפסיות.
הנפקות-האקוויטי-הראשוניות-בתל?אביב-מתחילת-השנה1
למעשה, חלון ההנפקות בוול סטריט נפתח לרווחה לפני כחצי שנה, עם היציאה מהשפל שפקד את השווקים בצל התפרצות הקורונה. החברות הללו מנצלות את התנאים החיוביים בשוק - התאוששות מהירה של מחירי המניות בוול סטריט לאחר תקופה קצרה של שפל, העובדה שחלון הגיוסים פתוח הן להנפקות ראשוניות והן למשניות, ועבור אלו המנפיקות אג"ח - סביבת הריבית הנמוכה והעובדה ששוק החוב תומרץ על-ידי צעדים שנקט הבנק המרכזי בארה"ב בעקבות המשבר. החברות נהנות כך מתנאי השוק ומבטיחות לעצמן את חיזוק המאזן.
בין המגייסות בחודשים האחרונים אפשר לציין את חברת האינטרנט פייבר שגייסה פעמיים - 120 מיליון דולר בהנפקת מניות ו-460 מיליון דולר באג"ח להמרה; חברת האינטרנט Wix גייסה כחצי מיליארד דולר באג"ח להמרה; אודיוקודס המספקת פתרונות תקשורת לארגונים גייסה 91 מיליון דולר במניות; סולאראדג' מתחום הפתרונות לתעשיית האנרגיה הסולארית גייסה למעלה מחצי מיליארד דולר באג"ח להמרה ועוד.
כאמור, לא מדובר רק בחברות מבוססות ונסחרות שמנצלות את הגישה לשווקים בימים אלה של נזילות וביקוש להנפקות מצד המשקיעים. מתחילת השנה היו גם כמה הנפקות ראשוניות (IPO) של חברות ישראליות בוול סטריט, כולל של חדי-קרן - חברות שהגיעו לשווי של מעל מיליארד דולר עוד כשהיו פרטיות.
הראשונה מבין הגדולות הייתה חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד, שגייסה כ-367 מיליון דולר בבורסת ניו יורק בתחילת יולי לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר, וכיום שווי השוק שלה הוא 3.7 מיליארד דולר. אליה הצטרפה בהמשך JFrog, חברת טכנולוגיה שמספקת פתרון לעדכוני תוכנה רציפים, ושגייסה 428 מיליון דולר כשהונפקה בספטמבר בנאסד"ק (ובמקביל בעלי מניות בה מכרו מניות ב-157 מיליון דולר) לפי שווי של 4 מיליארד דולר וכיום נסחרת בשווי של כ-5.7 מיליארד דולר.
הנפקות נוספות היו של חברות מתחום הבריאות: איילה פארמה גייסה 55 מיליון דולר בחודש מאי, פוליפיד גייסה 60 מיליון דולר ביוני, ננוקס גייסה באוגוסט 165 מיליון דולר (ונוצר סביבה באזז בשל טענות חריפות מצד שורטיסטים) וחברת Painreform גייסה 23 מיליון דולר בספטמבר בנאסד"ק.
כך, יחד עם הנפקות ראשוניות בהיקף של למעלה מ-1 מיליארד דולר, הסתכמו ההנפקות הישראליות בניו יורק בחודשים האחרונים ביותר מ-4 מיליארד דולר.
עוד הנפקה, מעט שונה, הייתה של חברת ION Acquisition Corp - חברת SPAC (בלנק צ'ק) שגייסה בניו יורק כ-200 מיליון דולר לצורך השקעה ומיזוג של חברה קיימת.
גם בבורסה בתל אביב לא נחים
התזזית בשווקים וריבוי ההנפקות אינם ייחודיים לוול סטריט ולחברות הישראליות שנסחרות שם. גם בבורסה בתל אביב לא נחים, והחברות המקומיות מנצלות את תנאי השוק והביקושים הגבוהים לסחורה כדי לגייס הון, גם ראשוני וגם משני, בהיקפי שיא.
גורם נוסף התומך ברנסנס הנפקות האקוויטי הראשוניות בבורסה המקומית הוא שינוי שיטת ההנפקה, ומעבר לגיוס בדרך של הצעה לא אחידה (Book Building), ההולך וצובר פופולריות והופך לדרך ההנפקה העיקרית של החברות המעוניינות לגייס הון ראשוני.
בשלב הנוכחי נראה כי שנת 2020 צפויה להיות שנת שיא של גיוסי הון בתל אביב זה שנים רבות, אחרי שעד כה קרוב ל-100 חברות נסחרות ביצעו מתחילת השנה גיוסי הון בדרכים שונות בבורסה המקומית.
מנתוני הבורסה עולה, כי מתחילת השנה ועד כה בוצעו הנפקות של מניות והמירים בתל אביב בלבד, ללא הקצאות וללא הנפקות בחו"ל, בהיקף של כ-9 מיליארד שקל, לעומת סכום של קרוב ל-8.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2019 ו-2017, ושל כ-3.6 מיליארד שקל שגויסו בדרך דומה בשנת 2018.
בסך הכול, היקף ההנפקות וההקצאות של מניות בבורסה המקומית, כולל חברות חדשות וגיוסים של חברות דואליות, מגיע לסכום מצרפי של 15.4 מיליארד שקל מתחילת השנה ועד סוף חודש אוקטובר.
אוקטובר היה חודש פעילות אינטנסיבי למדי, שבסיכומו גויס בשוק המניות סכום של כ-2.7 מיליארד שקל, ובין המגייסות בלטה חברת האנרגיה או.פי.סי.
החברה שבשליטת עידן עופר גייסה כ-740 מיליון שקל בהנפקת המניות לציבור הגדולה ביותר מתחילת השנה, וכ-350 מיליון שקל בהנפקת מניות פרטית למשקיעים מוסדיים, מה שלפי הבורסה הופך אותה "למגייסת המובילה השנה, עם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל בשוק המניות".
בתוך רצף גיוסי ההון הבלתי פוסקים, בולט גל הנפקות ההון הראשוני (IPO) ההולך ומתגבר ככל שמתקדמים במהלך השנה.
בהנחה שלא יהיו הפתעות ואירועים דרמטיים בשווקים, שישנו את כיוון המסחר החיובי באחרונה, נראה כי שטף החברות החדשות המצטרפות לבורסה רק ייגבר, ומספרן עשוי לשבור שיא של כל הזמנים בסיכום שנתי.
נתון זה בולט נוכח הביצועים הדלים שמציג מדד הדגל של הבורסה - ת"א-35, שמתחילת השנה איבד כ-15% מערכו, וסובל מתשואת חסר ניכרת ביחס לביצועי השוק האמריקאי.
בלב גל ההנפקות הנוכחי ניצבות שלל חברות טכנולוגיה, מתחומים שונים, שנהנה מעדנה בעקבות התפרצות וירוס הקורונה. הדבר התרחש גם בארה"ב, והוביל לשינוי טעמי המשקיעים. חברות אלו מסיטות את הדגש מענפי הנדל"ן והפיננסים הדומיננטיים בתל אביב, שהפכו כמעט ל"מוקצים" בעיני המשקיעים בתקופה הנוכחית.
ככל הידוע, בשלב הנוכחי "בצנרת" נמצא מספר שיא של 35 חברות שכבר הגישו טיוטות תשקיף לקראת הנפקה אפשרית, מתוכן 22 חברות מתחום ההייטק על ענפיו השונים - ביומד, טכנולוגיה, קלינטק ושותפויות מו"פ.
גורם בשוק ההון אמר היום, כי "נראה שכל הכוכבים הסתדרו יחד, כדי לייצר את המצב הנוכחי בבורסה המקומית. זאת, בתמיכת כמה גורמים, הכוללים את שינוי שיטת ההנפקות, הריבית הנמוכה בשוק, משבר הקורונה שגרם להרבה גופים זרים לחזור הביתה ולצמצם את היקפי ההשקעות שלהם בחברות הייטק ישראליות, וכן צעד של רשות החדשנות, שיצאה בתוכנית עידוד השקעות בהייטק ישראלי לגופים מוסדיים, עם הבטחה להגנה על חלק מהפסדים אפשריים בהשקעות".
עוד הוסיף אותו גורם, כי "המשבר האחרון גם הביא לידי ביטוי בעוצמה יתרון שיש לחברות ציבוריות שכבר נסחרות בכך שהן יכולות תוך פרק זמן מינימלי של ימים ספורים לצאת בהנפקה ולגייס הון מהציבור, והעובדה שיש להן דרך פתוחה לציבור באה לידי ביטוי בעוצמת ההנפקות המשניות שנעשו פה בחודשים האחרונים. זאת בניגוד לחברות פרטיות שצריכות לפנות לבנקים או למשקיעים כדי לגייס, בתהליך ארוך ומורכב יותר".
הנפקות ראשוניות בהיקף 2.2 מיליארד שקל
מנתוני הבורסה עולה, כי כ-2.2 מיליארד שקל מהסכום שגויס מתחילת השנה ועד סוף חודש אוקטובר, גויסו על-ידי 14 חברות ושותפויות חדשות, במסגרת הנפקת הון ראשונית (IPO) שביצעו.
הקפיצה בהנפקות מניות
לאותן חברות הצטרפה כעת המצטרפת ה-15 לבורסה מתחילת השנה באמצעות הנפקת הון ראשוני. מדובר במפתחת טכנולוגיית האנרגיה הירוקה ג'נסל (GenCell), שעדכנה על השלמת הנפקה ראשונית לציבור (IPO) שבמסגרתה גייסה כ-205 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-800 מיליון שקל "אחרי הכסף".
ג'נסל, שאת הנפקתה, שנהנתה מביקושים גבוהים, הובילה פועלים אי.בי.אי, נוסדה ב-2011, ועוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות גיבוי ואספקת חשמל, ובעל המניות הבולט בה הוא איש העסקים בני לנדא.
מלבד תנאי השוק הנוחים, עניין נוסף התומך ברנסנס הנפקות האקוויטי הראשוניות בבורסה המקומית הוא שינוי שיטת ההנפקה, והמעבר לגיוס בדרך של הצעה לא אחידה (Book Building), ההולך וצובר פופולריות והופך לדרך ההנפקה העיקרית של החברות המעוניינות לגייס הון ראשוני.
כאמור המגמה טרם מיצתה את עצמה ויש עוד הנפקות בצנרת. העדכון האחרון מבין שלל החברות העושות דרכן להצטרף לגל ההנפקות הראשוניות הגיע מחברת סונוביה, המתכננת גיוס הון קטן יחסית, המוערך בכ-30 מיליון שקל, שאותו היא מבקשת, על פי ההערכות, לבצע לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקל "לפני הכסף".
טיוטת תשקיף ציבורית ראשונה ומצגת שפרסמה סונוביה מוקדם יותר השבוע חושפת, כי החברה הוקמה בשנת 2013 "למטרת מסחור שני פטנטים מאוניברסיטת בר אילן, שאושרו בגין חדשנות בתחום הציפויים האנטי-בקטריאליים על טקסטיל".
סונוביה (sonovia) "עוסקת במחקר ופיתוח של טיפולים אפליקטיביים לטקסטיל בשימוש בגלי אולטרסאונד", ומקווה ליהנות מההיערכות הגלובלית להתמודדות עם הקורונה, נוכח העובדה כי לפי נתוניה, למוצרים שלה עמידות גבוהה ויעילות של 99% כנגד וירוסים, ובהם הקורונה, וכן נגד בקטריות. עוד פועלת סונוביה בייצור ובהפצה של מוצרי טקסטיל לשימוש רב-פעמי, בעלי ציפוי אנטי-בקטריאלי וויראלי.
את סונוביה ייסד שוקי הרשקוביץ, המכהן כמנכ"ל החברה ומחזיק בעיקר מניותיה, ואת הנפקתה מובילה רוסאריו קפיטל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
