קרן המטבע: ישראל נפגעה ממשבר הקורונה פחות מאחרים, אך יש לאשר תקציב ולשקול הארכת דמי האבטלה

"ישראל נפגעה פחות ממדינות מפותחות אחרות ממשבר הקורונה בין השאר הודות לתגובה נמרצת של בנק ישראל ומדיניות ממשלתית שתמכה במערכת הבריאות, במשקי הבית ובעסקים", כך קובעת סקירה אופטימית על מצב הכלכלה הישראלית שמפרסמת היום (ה') קרן המטבע הבינלאומית בתום ביקור בישראל. מדובר בביקור החצי שנתי של הקרן שבמהלכו נפגשו כלכלניה עם שר האוצר, נגיד בנק ישראל, ובכירי משק וכלכלה. דוח מקיף יותר על מצב הכלכלה הישראלית המסכם את ממצאי הביקור צפוי להתפרסם בעוד מספר שבועות.

"הכלכלה הישראלית נכנסה למשבר הקורונה בעמדת פתיחה חזקה והרשויות הובילו תגובה מהירה ונרחבת" נכתב בסקירה. "בנק ישראל פעל בעיתוי נכון ונקט בצעדים החלטיים בתחילת המשבר שסייעו לשמור על יציבות השווקים הפיננסיים וגישה לאשראי. התמיכה הממשלתית במערכת הבריאות, במשקי הבית ובעסקים סייעה לרכך את עוצמת הפגיעה הכלכלית של המשבר".

בקרן המטבע מציינים כי התפוקה של הכלכלה הישראלית נפגעה פחות מזו של כלכלות מפותחות אחרות ב-2020, וכי היא צפויה להתאושש במהירות ב-2021. לצד זאת הם הדגישו כי קיימת אי-ודאות רבה לגבי מצב הכלכלה בעתיד לאור חוסר האפשרות לצפות כיצד תתפתח המגפה העולמית.

כלכלני קרן המטבע ממליצים להמשיך ב"מדיניות התומכת בכלכלה, מכילה סיכונים מקדמת התאוששות. באופן פרטני הם ממליצים על שינויים מבניים שירככו את הפגיעה בשוק העבודה, יגבילו את הנזקים ארוכי הטווח של המגפה ויעודדו התאוששות מכלילה יותר".

הקרן צפתה לכלכלת ישראל התכווצות של 5.9% בשנת 2020, אך לדבריה כלכלנית הקרן איווה פטרובה, התחזית הזו נמצאת כרגע בתהליך עדכון, וההתכווצות צפויה להיות נמוכה יותר משמעותית. לצד זאת פטרובה העריכה כי במסגרת עדכון התחזיות תופחת גם תחזית הצמיחה ל-2021, שעמדה לפי העדכון האחרון על 4.9%.

לשקול הגדלת תקציב הבריאות

בחלק המפורט יותר של ההמלצות קוראת קרן המטבע לישראל "לאשר בדחיפות תקציב לשנת 2021", תקציב שאמור להמשיך את התמיכה בכלכלה ולהכין את המשק לצמיחה. בקרן סבורים כי על הרשויות לשקול הגדלת תקציב הבריאות והארכת דמי האבטלה למובטלים והמענקים לעצמאים מעבר לאמצע 2021 "אם המגפה תתמיד ויהיה צורך להאריך את צעדי הסגר מעבר לצפוי". כלכלני הקרן סבורים כי "התמיכה במערכת הבריאות צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של המדיניות התקציבית, בין היתר במימון תשתיות אשפוז, בדיקות וקטיעת שרשראות הדבקה".

לגבי שוק העבודה ממליצים בקרן על מדיניות שתתמקד בהכשרות מקצועיות בתמיכה בעסקים פעילים ועל השקעת כספי ציבור בפרויקטים עתירי משרות. בקרן מציינים כי ביציאה מהמשבר יהיה על הממשלה לפעול כדי להפחית את יחס החוב, בין היתר, באמצעות רפורמה במערכת המס, שתצמצם עיוותים ופפטורים ממס. בנוסף סבורים בקרן כי רפורמה במס הכנסה צריכה להבטיח מדרגות מס "יותר פרוגרסיביות" כדי להתמודד עם "חוסר השוויון הגבוה יחסית" בישראל.

בקרן מציינים כי המערכת הפיננסית בישראל הפגינה חסינות במשבר והבנקים היו מצויידים בהון מספיק, אך ממליצים שלא להפחית את יחסי הלימות ההון מעבר לרמה הנוכחית ולשמר כריות ביטחון. לגבי רשתות הביטחון למובטלים ולעסקים ממליצים בקרן לערוך בהן התאמות הדרגתיות באופן שיתמרץ חזרה לעבודה, כשהכוונה היא לצמצום הדרגתי של הזכאות לתמיכה. גם לגבי דחיית החזרי ההלואוות הבנקאיות בשוק הצרכני סבורים בקרן כי יש לפעול לדחייה סלקטיבית יותר בהלוואות בהמשך הדרך. המלצה נוספת היא להיערכות לגל של פשיטות רגל של עסקים - באמצעות מנגנונים שיבטיחו יישום אפקטיבי ויעיל החקיקה החדשה בתחום חדלות הפירעון.

בתחום הרפורמות המבניות ממליצים כלכלני הקרן על צעדים לשיפור המיומנויות והניידות של עובדים, הרחבת ההשקעות בדיגיטליזציה של השירות הממשלתי, ועל הגדלת ההשקעה במקצועות כמו מתמטיקה מדע וטכנולוגיה שיכשירו את התלמידים טוב יותר לעולם הדיגיטלי. בקרן ממליצים על השקעות ציבוריות בפרויקטים עתירי משרות בתשתיות תחבורה, בריאות ותשתיות דיגיטליות. כמו נושא נוסף שנדרשות בו רפורמות, לדעת הקרן הוא הליכי הרכש הממשלתיים. 

שר האוצר ישראל כ"ץ מסר בתגובה: "מדובר בעדות נוספת להערכה הגדולה שיש לכלכלה הישראלית ולחוזקה בהשוואה בינלאומית, ובניהול המשבר הכלכלי שפרץ עם התפרצות נגיף הקורונה. הכלכלה הישראלית נכנסה למשבר העולמי כשהיא יציבה, חזקה ומשגשגת - זאת בזכות יסודותיה החזקים. בנוסף לכך, גיבשתי יחד עם גורמי המקצוע במשרד האוצר תוכניות סיוע רחבות-היקף, שמסייעות לשכירים, לעצמאיים ולהנעת המשק הישראלי. נמשיך לגבש יחד עם גורמי המקצוע במשרד האוצר את התקציב לשנת 2021, אותו נביא לאישור הממשלה כבר בחודש דצמבר הקרוב, לצד קידום שורת חוקי הסדרים ורפורמות שיטיבו עם הכלכלה ועם כל אזרח במדינת ישראל".