"למרות החיסון עוד לא יצאנו מכלל סכנה": הכלכלנית הראשית של קרן המטבע בראיון בלעדי

החיסון לקורונה אולי בפתח, אבל זה לא משנה את המציאות הכלכלית: ההתאוששות מהמשבר תהיה ממושכת ואיטית. ולכן, אסור לממשלות להפסיק את התמיכה בכלכלה מוקדם מדי. זה אחד המסרים העיקריים אותם מבקשת להעביר פרופ' גיטה גופינת, הכלכלנית הראשית של קרן המטבע הבינלאומית, בראיון בלעדי לגלובס.

מאז מרץ אנשי קרן המטבע עובדים מרחוק וגופינת, שהפסיקה לנסוע מדי שבוע לוושינגטון, מתראיינת בזום מביתה בבוסטון. גם הכנס השנתי של קרן המטבע, שמתקיים בכל שנה באוקטובר בוושינגטון ומביא אליו שרי אוצר, נגידי בנקים מרכזיים ועיתונאים מכל העולם, הפך השנה לכנס וירטואלי. ועדיין, התחזית הכלכלית העולמית החצי שנתית שאותה פירסמו גופינת ואנשיה לרגל האירוע, זכתה להדים. היה מי שמצא בדוח שלהם סימנים לכך ש"השחר עולה על עידן חדש של חשיבה כלכלית", כפי שהכריזה כותרת אחת הפרשנויות ב"פייננשייל טיימס". ניתוח נוסף באותו עיתון על המפגשים שערכו קרן המטבע והבנק העולמי, דיבר על "השבוע שבו הצנע נקבר באופן רשמי". אחרים היו מסוייגים יותר.

בכל מקרה, אי אפשר להתעלם מהדגשים שגופינת ועמיתיה בחרו לשים במרכז הדוח שלהם. הם קוראים לממשלות למלא תפקיד מרכזי לא רק בהתמודדות עם המשבר, אלא גם ביציאה ממנו. למרות שתוכניות הסיוע של הממשלות כבר תורגמו לגידול דרמטי בחוב, הם קוראים לממשלות (לפחות אלה שיכולות להרשות לעצמן) לא לעצור. הם מדברים גם על הצורך בהתאוששות שוויונית, ועל ניצול המשבר להשקעה בתשתית ירוקה. זה שינוי גישה בולט לעומת השנים שאחרי המשבר הפיננסי, למשל. עם זאת, גופינת מדגישה בשיחה איתה שכל מדינה והסיפור שלה.

אנחנו פותחים את הראיון (שנערך מוקדם יותר החודש) עם התחזית להתאוששות, שלפי גופינת תהיה "ממושכת, קשה ולא ודאית". הסיבה - "מקור המשבר הזה הוא במגפה, שממשיכה להשתולל. יש חדשות טובות לגבי חיסונים, אולי יהיו חדשות טובות לגבי הטיפול, וזה עשוי להפוך את המצב לטוב מהצפוי. אבל נכון לעכשיו יש הרבה סיכונים. אנחנו רואים גלי הדבקה נוספים באירופה ובארה"ב. ראינו שווקים מתעוררים, באמריקה הלטינית ובהודו, עם נתוני הדבקה מאוד גבוהים. הם יורדים עכשיו, אבל זה לא מאחורינו".

"מעבר לכך, היו שיבושים גדולים בשוקי העבודה. חלק מהמגזרים בכלכלה צפויים להתכווץ, אחרים יגדלו, וזה ידרוש ניוד של עובדים בין מגזרים. יש חברות קטנות וגדולות שייצאו מהמשבר הזה עם כמויות גדולות של חוב, וזה נכון גם למדינות. וכל אלה הם אתגרים שבגללם ההתאוששות תיקח זמן. זה לא יהיה מהיר וקל".

החדשות על החיסון משנות את התחזית שלכם?
"הנחנו מראש שיכולת ההתמודדות עם המגפה תשתפר עם הזמן. היה ידוע שהחיסונים נמצאים בשלבי ניסוי. האפקטיביות של החיסון טובה מהצפוי, אבל האתגר שנותר הוא ייצור כמות חיסונים בסדר הגודל שהעולם זקוק לו. חלקים מסוימים של העולם יקבלו את החיסון יותר מהר מחלקים אחרים, וזו גם אחת הסיבות לכך שלחלקים מסוימים מהעולם ייקח הרבה יותר זמן להתאושש".

"עוד לא יצאנו מכלל סכנה"

גופינת, במקור מהודו, היא כלכלנית פורצת דרך והאשה הראשונה המכהנת ככלכלנית הראשית של קרן המטבע. היא הגיעה לשם מהרווארד, שם כיהנה בפרופסורית לכלכלה, כשבמקביל היא מייעצת לפדרל ריזרב ולממשלת הודו.

ב-2014 היא נבחרה על ידי קרן המטבע כאחת מ-25 "הכלכלנים שמעצבים את הדרך שבה אנחנו חושבים על הכלכלה העולמית". ב-2019, השנה בה נכנסה לתפקידה, היא נבחרה על ידי המגזין "פוריין פוליסי" לרשימת "ההוגים הגלובליים" שלו. ובאביב האחרון, גופינת מצאה את עצמה בעיצומו של המשבר הכלכלי העמוק ביותר מאז השפל הגדול.

שמונה חודשים מאוחר יותר והכלכלה העולמית עדיין לא יצאה מהבור. אבל המצב נראה מעט פחות חמור מבתחילת השנה, והסיבה לכך היא הצעדים חסרי התקדים שממשלות ובנקים מרכזיים נקטו בכל העולם, כדי לספק הכנסה והלוואות למשקי בית ולעסקים. "ביחד, הפעולות האלה מנעו עד עכשיו חזרה על הקטסטרופה הפיננסית של 2008-2009", כותבת גופינת במבוא לדוח האחרון.

"זה משבר שדורש תמיכה משמעותית", היא מסבירה עכשיו, "גם מכיוון המדיניות המוניטרית וגם מכיוון המדיניות התקציבית" - כלומר, גם מהבנקים המרכזיים וגם מהממשלות, היא מסבירה. "זה משבר ייחודי שכופה על אנשים להישאר בבית, והוא דורש צעדים בהיקף נרחב מכל זרועות הממשלה. וזה מה שראינו, במיוחד בכלכלה המתקדמות. ראינו כמויות מאוד משמעותיות של תמיכה, גם בצד התקציבי וגם בצד המוניטרי".

לדבריה, "זה היה מועיל - אבל עוד לא יצאנו מכלל סכנה. לכן, אחד המסרים שלנו בפגישות של אוקטובר היה שמדינות צריכות לא להפסיק את התמיכה מוקדם מדי. אנחנו מבינים שיש מדינות שיש להן פחות מרחב תקציבי ממדינות אחרות. כלומר, מדינות שעלות נטילת החוב שלהן גדולה יותר. הן כמובן יצטרכו לתעדף את ההוצאות שלהן. אבל למדינות שכן יש להן מרחב תקציבי, עדיף ללכת על בטוח. זה אומר לנסות לוודא שאין הרס מקומות עבודה מופרז, שאין פשיטות רגל מופרזות. לספק גלגל הצלה למשקי בית שנפגעו, לחברות שנפגעו. זה מאוד חשוב".

למה הכוונה במדינות שיש להן מרחב תקציבי? גופינת מפרטת שלושה קריטריונים: "מדינות שמסוגלות ללוות בשיעורי ריבית נמוכים ביותר כרגע, שיש להן מסגרת אמינה להבטיח שבטווח הבינוני החוב שלהן יישאר בר-קיימא, ושאנחנו מצפים שיחזרו לצמיחה ב-2021".

ישראל, כך נראה, עונה בגדול על הקריטריונים האלה, וזו הייתה גם רוח ההמלצות של ד"ח קרן המטבע שהתפרסם השבוע. אם כי, צריך לציין שהדוח גם ממליץ להעביר את תקציב 2021 בהקדם, ולשפר בהמשך את צד ההכנסות בתקציב.

ראשת משלחת הקרן לישראל, איווה קרסטבה, הסבירה השבוע בתשובה לשאלת גלובס, כי הפחתת יחס החוב תוצר צריכה להתחיל רק כאשר המשק ישוב לעמוד על קרקע מוצקה. הסיבה שהצהרת המשלחת התמקדה בצורך בהגדלת ההכנסות, ולא בקיצוץ ההוצאות כדרך להעלות את החוב על תוואי יורד, כך הסבירה, היא שההוצאה האזרחית בישראל היא כבר נמוכה מדי. אנשי הקרן לא רואים מקום להורדה נוספת בהוצאה האזרחית - אם כבר, צריך לחזק את רשת הביטחון החברתית, ולהשקיע עוד בתשתיות.

 כשאני שואל את גופינת מה המסר העיקרי שלה למדינות דוגמת ישראל, שחברה ב-OCED ומסוגלת ללוות בריביות נמוכות כרגע, גופינת משיבה כי "למדינות שמסוגלות להמשיך ללוות בשערי ריבית נמוכה, עדיין הייתי אומרת שמאוד חשוב שתהיה מסגרת תקציבית לטווח הבינוני, שעושים כל מה שניתן כדי להפחית את אי הוודאות לגבי הנתיב הצפוי של המדיניות, ובטווח הקרוב לוודאי, ככל שמתאפשר, שלא מפסיקים את מדיניות התמיכה מוקדם מדי".

פגיעה לא שוויונית של האקלים והמגפה

גופינת גדלה במיסורו, בדרום הודו, ועברה לארצות הברית ללימודי התואר השני שלה, באוניברסיטת וושינגטון, ומשם המשיכה לדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. ב-2016 היא מונתה ליועצת כלכלית לראש ממשלת מדינת קראלה וב-2019, זכתה לעיטור מנשיא הודו על הישגיה מעבר לים. החודש, היא אפילו כיכבה על שער מגזין "ווג" הודו, בגיליון נשות השנה שלו. "אייקון פמיניסטי", כך הכתיר אותה המגזין בכתבת פרופיל נרחבת.

 פרופ' גיטה גופנית על השער של ווג ההודי

בין היתר, גופינת מדברת שם על החזון שלה, על כך ש"יש החלטות שלא ניתן לדחות יותר. דרושה התאוששות ירוקה על מנת למנוע סיכונים קטסטרופליים משינויי האקלים. ובמבט קדימה צריך להיות עולם פחות אי-שוויוני, כזה שיש בו גישה אוניברסלית להשכלה, לבריאות, ולרשתות ביטחון חברתיות".

את אותם הדגשים אפשר למצוא גם בדוח קרן המטבע, המדבר על כך שלמגפה יש השפעה שלילית במיוחד על אנשים פגיעים כלכלית, כולל צעירים ונשים, וגם על הצורך שפירות ההתאוששות מהמשבר יתחלקו באופן שוויוני.

"אי שוויון היה נושא רציני לדאגה, עוד לפני שהמשבר היכה", גופינת אומרת עכשיו. "ולאי שוויון יש הרבה צורות. יש אי שוויון בתוך מדינות, בין בני אותו דור, בין דורות שונים, אי שוויון בין אזורים באותה מדינה, וגם אי שוויון בין מדינות. ולמרבה הצער, מה שהמשבר הזה יעשה בסבירות גבוהה, הוא להגדיל את הפערים בהכנסות ובהזדמנויות. למשל, אנשים שגרים בשכונות עשירות או במדינות עשירות מסוגלים ללמוד מרחוק הרבה יותר טוב, והם יהיו בעמדה טובה יותר מבחינת השכלה לעומת אלה שלא יכולים".

"רבים מהעובדים במגזרים שיש בהם הרבה מגע עם אחרים נוטים להיות ממשקי בית עם הכנסה נמוכה, והם נוטים להיפגע הרבה יותר מאלה שיכולים לעבוד מרחוק. ואנחנו יודעים שאם צעירים נכנסים לשוק העבודה בזמן משבר, זה עלול למרבה הצער להשפיע באופן תמידי על ההכנסה לאורך חייהם.

"אנחנו יודעים שנשים נפגעו באופן קשה יותר מגברים, כי הן נוטות יותר לעבוד במגזרים שבהם באים במגע עם אחרים, לעומת גברים. ונשים גם נוטות להיות אלה שמטפלות בילדים, ונשארות בבית כשבתי ספר נסגרים.

"כך שאם לא נעשה דבר, העתיד ייראה לא טוב במובנים של אי שוויון. לראשונה מאז 1990, התחזיות שלנו מדברות על עלייה בעוני הקיצוני - עם 90 מיליון אנשים שיתדרדרו לעוני קיצוני רק ב-2020".

יש כאן קריאה לפעולה?
"ללא ספק. כן".

דגש נוסף בדוח שלכם הוא על השקעה בתשתית ירוקה כחלק מהיציאה מהמשבר.
"הצורך להתמודד עם משבר האקלים היה קיים עוד לפני המשבר הנוכחי, והוא הופך לאפילו יותר ברור כשרואים מה הטבע יכול לעשות. אנחנו רואים הצפות, בצורת, אירועי מזג אוויר קיצוניים בחלקים רבים של העולם - כל זה הפך להרבה יותר בולט. אין ספק שאם לא נעשה הרבה יותר, אנחנו נמצא את עצמנו עם כוכת לכת שלא ניתן לחיות בו".

"מדינות יכולות להשקיע במדיניות הנכונה שהיא שילוב של שלושה דברים: דחיפה להשקעה בתשתית ירוקה, העלאה עקבית במחירי הפחמן שזה מאוד חשוב והדבר השלישי הוא פיצוי משקי בית עם הכנסה נמוכה, כדי לוודא שהמיסים האלה לא רגרסיביים. אם נוקטים בגישה המשולשת הזאת, ב-10 השנים הבאות אפשר להשיג תרחיש שחיובי לצמיחה, מגדיל תוצר, יוצר מקומות עבודה ועוזר להתאוששות מהקורונה - ובמקביל הוא חיוני להתמודדות עם האקלים, על מנת להבטיח שבשאר המאה הזאת, תהיה צמיחה הרבה יותר בת קיימא לבני אדם".

עשור של שינוי בתפיסה בקרן

קרן המטבע מצויה כבר שנים בתהליך של חשיבה מחדש. הקרן, שיושבת בוושינגטון, נחשבה במשך עשורים לאחד הארגונים המרכזיים שמקדמים בעולם אג'נדה של ריסון תקציב הממשלה, הפרטה, הקטנת הגירעון ופתיחת הכלכלה לזרימות הון מהעולם (מה שמכונה לעיתים "ניאו-ליברליזם"). גם מיד אחרי המשבר של 2008, הקרן היתה מזוהה עם קריאות לריסון תקציבי, קיצוצים והפרטות.

אבל אחרי כן הגיע שינוי כיוון, לפחות מכיוון מחלקת המחקר של הקרן, שאותו החל אחד מקודמיה של גופינת, פרופ' אוליביה בלנשרד, שהראה שמדיניות הצנע שדחפה הקרן באירופה הייתה מבוססת על הנחות יסוד שגויות. בתחילת השנה הנוכחית, לפני הקורונה, דיברה ראשת קרן המטבע, קריסטלינה גרגוריבה, על הצורך במיסוי פרוגרסיבי כדרך להתמודד עם אי שוויון. בתחילת השנה, גם בתחזית העולמית האחרונה של קרן המטבע אפשר למצוא, לצד הקריאה המסורתית לבטל סובסידיות בזבזניות, הצעות לשקול העלאת מסים על אנשים אמידים ועל מי שלא הושפעו מהמשבר, כולל הצעות למיסוי בעלי שכר גבוה, נדל"ן יקר, רווחי הון וגם מס עושר.

בראיון איתה גופינת מדגישה שכל מדינה לגופה - יש כאלה שצריכות לטפל בהוצאות, ויש כאלה שזקוקות לעוד הכנסות. בדוח שפירסמה קרן המטבע על ישראל, בכל מקרה, נכתב מפורשות כי במבט קדימה, כשההתאוששות תתייצב, הדגש צריך להיות על רפורמה במיסוי, שתהפוך את מערכת המס ליותר פרוגרסיבית, וגם תיפטר מפטורים ותמריצים לא יעילים.

בחזרה לתמונה העולמית. במאמר שפירסמה לאחרונה, גופינת אומרת שבסיטואציה הנוכחית, שבה בחלקים ניכרים מהעולם אין לריביות הבנקים המרכזיים לאן לרדת, הממשלות צריכות למלא תפקיד מרכזי ביציאה מהמשבר. זה אומר להמשיך ולהוציא. הסיבה לדגש על הוצאה ממשלתית (או "מדיניות תקציבית"), היא מוסיפה עכשיו, נעוצה בין היתר באופי המשבר. היא מספרת שהקרן נתנה גם בעבר עצות דומות למדינות שהתמודדו עם מגפה.

 תמג-לנפש-צמיחה-מצטברת

מה לגבי הדגש על העלאת ההכנסות, ולא על קיצוץ בהוצאות, או רפורמות בפנסיה?
"הייתי רוצה לחשוב שאנחנו מדברים על צעדים להתכנסות בשני הצדדים - גם בהוצאות וגם בהכנסות", אומרת גופינת, ומדגישה שזה תלוי במדינה. "יש מדינות שבהן העניין הוא באמת הוצאות בזבזניות, ואפילו לא בנות קיימא. במקרים האלה, הרפורמות יהיו חייבות להיות בצד ההוצאות. אבל יש גם מדינות שבהן זה לא המצב, והעניין הוא שהמדינות גובות פחות מדי הכנסות. לפעמים זה בגלל ש(המסים שלהן) לא מספיק פרוגרסיביים, ולפעמים זה פשוט חוסר אפקטיביות בגביית המסים, שקיימים על הנייר אבל לא באמת משלמים אותם. במקרים שבהן דרושות רפורמות בפנסיה, אנחנו עדיין אומרים שצריך לבצע אותן. וחייבת להיות מסגרת תקציבית לטווח הבינוני, ספציפית לכל מדינה".

מה באשר לחובות הלאומיים שתופחים מסביב לעולם? 
"החוב נמצא ברמות שיא בכלכלות המתקדמות, בשווקים מתעוררים ובמדינות עם הכנסה נמוכה. אין ספק שכשההתאוששות תתחזק, והמגפה תהיה מאחורינו, מדינות יצטרכו לעבוד על הפתחת החשיפה שלהן לחוב", אומרת גופינת.

אבל גם כאן היא מדגישה שזה תלוי במדינה - ומבהירה בעצם שלפחות עבור חלק מהכלכלות המתקדמות, הפחתת חובות היא לא העניין הדחוף ביותר על סדר היום.

"יש מספר מדינות, במיוחד חלק מהכלכלות המתקדמות, שבהן בגלל שהריביות צפויות להישאר נמוכות לזמן רב, והצמיחה אמורה להתחדש מ-2021 ואילך, יחס החוב תוצר יתחיל לרדת. לאט, אבל הוא יירד לאורך זמן.

"לעומת זאת, יש מדינות שהחוב שלהן כבר לא בר קיימא, במיוחד מדינות עם הכנסה נמוכה, אבל גם כמה שווקים מתעוררים. והן יצטרכו הקלה בחובות, ובחלק מהמקרים זה יכלול הסדרי חוב".

"בנוסף", היא מבהירה, "כשמדברים על הוצאה תקציבית, צריך לעשות את זה בחכמה. להוציא את התקציב על פרויקטי השקעה איכותיים, כי זה מאפשר לא רק ליצור מקומות עבודה, ולהחזיר את ההשקעות של המגזר הפרטי, אלא גם לתת תמריץ למשק, שיביא להורדת יחס החוב-תוצר (כי המכנה, התוצר, יגדל מהר יותר מהמונה, החוב, א"פ)".

לדבריה, "יש כרגע חלון זמן שבו הריביות נמוכות, שמאפשר למדינות להוציא, בהינתן הצרכים של המשבר הזה", גופינת מסכמת. "אבל לאורך זמן, כולם יצטרכו להתכוונן לתוואי חוב שהולך וקטן, ולרמות שבהן יהיו להם כריות ביטחון למשבר הבא שיגיע".

כשאת מדברת על העתיד הקרוב לעומת הטווח הבינוני, על מה אנחנו מדברים?
"זה תלוי במדינה. יש מדינות שהעתיד מגיע אליהן מאוד מהר. מדינה שלא מנהלת את המדיניות שלה נכון, צפויה לראות עלייה חדה בעלויות לקיחת החוב שלה. אבל בהנחה שלא יהיו עוד חדשות רעות לגבי היכולת שלנו להתמודד עם המגפה, או לגבי האופן שבו אנשים מגיבים למשבר הזה, הייתי אומרת שיש עוד שנה או שתיים שבהן ניתן לומר שיש עוד זמן לעבוד על להוריד לאט את יחס החוב תוצר.

"זה יקרה אוטומטית להרבה מדינות, רק בגלל שהצמיחה הולכת לעלות בעוד שרמות הריבית יישארו נמוכות. אפילו בלי לנקוט צעדים ספציפיים". 

פרופ' גיטה גופינת (48)

הכלכלנית הראשית של קרן המטבע הבינלאומית מאז תחילת 2019 ● לפני כן לימדה כלכלה באוניברסיטת הרווארד, ואת הדוקטורט קיבלה מאוניברסיטת פרינסטון ● נולדה וגדלה בהודו, וכיום מתגוררת בבוסטון (נשואה +1) ● נבחרה לאחת מ-100 "ההוגים הגלובליים" של המגזין "פוריין פוליסי" ● זכתה לעיטור מנשיא הודו, והוכתרה כ"אייקון פמיניסטי" על ידי מגזין "ווג" במדינה