פסק הדין שעשוי לגרום לעלויות הארנונה של הקניונים לטפס

החודשים האחרונים פגעו קשות בהכנסותיהם של הקניונים ועתה הם נאלצים להתמודד עם מכה נוספת - לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי (הש' שמואל בורנשטיין) פסק דין שעשוי להוביל לעלייה משמעותית בתשלומי הארנונה של הקניונים, בסכומים של מאות אלפי שקלים בשנה.

■ הרקע: מדובר באיחוד של חמש עתירות שהגישו יזמיות המפעילות קניונים ושטחי מסחר בראשון לציון, שבהן נטען כי החלטתה של עיריית ראשון לציון להעלות את תעריף הארנונה של שטחי המעברים להולכי רגל בקניונים מ-27.71 שקל למ"ר ל-68.28 שקל למ"ר נעשתה שלא כדין. בנוסף טענו היזמיות כי רשות מקומית אינה רשאית להעלות את תעריפי הארנונה בלא קבלת אישור שרי הפנים והאוצר וכי העירייה ראשון לציון הגדילה את התעריף ואף לא גילתה כי פניותיה לשרים נדחו.

מנגד טענה העירייה כי התברר לה במהלך הדיונים לקראת אישור תעריפי הארנונה כי חיוב הארנונה שגבתה בעבר הוא שגוי, שכן הוא נופל מהתעריף המזערי הקבוע בתקנות ההסדרים לנכסים המסווגים "משרד, שירותים ומסחר", ולפיכך היא מעלה את התעריף.

■ ההחלטה: בית המשפט דחה את העתירות והסביר כי סיווגם של מעברים המיועדים להולכי רגל במרכזי קניות - הוא תחת ענף "משרד, שירותים ומסחר", שהרי שטחי המעברים בקניון הם חלק אינטגרלי משטחי הקניון עצמו ומשמשים למעבר בין החנויות וגם כמקום להצבת דוכני מכירה "ממוזגים ומאובטחים". השופט ציין כי העירייה לא הייתה זקוקה לאישורם של שרי הפנים והאוצר, משום שבמקור היא גבתה בגין המעברים תעריף שהיה נמוך מן המינימום שנקבע בתקנות.

■ המשמעות: פסיקתו זו של ביהמ"ש חורגת מפסיקות בעבר, בשאלת הגדרתם של מעברי הקניונים כ"רחוב" - הפטור מארנונה או כ"עסק" - החייב בארנונה מלאה, מחלוקת שהוכרעה "באמצע" על ידי קביעת תעריף נמוך. פסקי דין אלו קבעו שיש לראות שטחים אלו בדומה לשטחי "קרקע תפוסה" (קרקע בתחום העירייה שאינה אדמה חקלאית ומשתמשים בה ומחזיקים אותה לא ביחד עם בניין) הנלווית לשימוש העיקרי בבניין ולמסות אותם בהתאם.

פסק הדין התקדימי שניתן ב-1995 (ה.פ. 782/93 - אלקנית נ' עיריית נתניה) היה הראשון שדן בסוגיה זו. בעלי קניון השרון בנתניה דרשו לקבוע כי המעברים ברחבי הקניון פטורים מתשלום ארנונה. המחוזי קיבל את טענותיהם של בעלי הקניון וקבע כי יש לקבוע למעברים אלו תעריף נמוך בדומה לזה שנקבע לגבי קרקע תפוסה. פסק הדין אושר ע"י העליון ובעקבותיו התאימו הרשויות המקומיות את תעריפי המעברים בדומה לתעריפי "קרקע תפוסה", החלים בתחומו.

לפסיקתו החדשה של ביהמ"ש במחוזי בעניין עיריית ראשון לציון, השפעות מרחיקות לכת על סכומי הארנונה שהקניונים יידרשו לשלם. בשולי הדברים אציין כי שאלת מעמדם של המעברים בקניונים האם לראותם כ"רחוב" מקורה או כ"חנות" עלתה בהקשרים שונים, בהם אימץ ביהמ"ש את הגישה כי יש לראותם כרחובות משודרגים ולא כשטחי החנויות (מסחר) שאותן הם משרתים. כעת נותר רק לראות האם המחלוקת תגיע לדיון בבית המשפט העליון.

עת"מ 12034-06-18 בן גוריון ראשל"צ מרכז מסחרי בע"מ נ' עירית ראשל"צ ואח'

הכותבת שותפה וראש מחלקת מיסוי מוניציפלי במשרד מ. פירון ושות'