נציגי גוגל, פייסבוק ונטפליקס הופיעו בפני ועדת פולקמן

אחרי שנפגשה עם נציגים של חלק נכבד מהגופים הפועלים בתעשיית השידורים בישראל, סיימה ועדת פולקמן את השבוע החולף בפגישות עם נציגי הפלטפורמות הבינלאומיות - גוגל, פייסבוק ונטפליקס.

נציגי גוגל טענה כי התוכן ביוטיוב שונה במהותו מתוכן טלוויזיוני שאמור להיות מוקד הדיונים של הוועדה, וכי התכנים בו הם בעיקר תכני לימוד והדרכה איך לעשות דברים, אומנות, מוזיקה, גיימינג וכדומה. לטענתם, גם בתחום הפרסום, הפורמט והשחקנים שונים מאלה של הערוצים המסחריים.

לשיטתם, גוגל מייצרת ערך ליוצרי תוכן, מפרסמים ומשתמשים, מציעה מגוון אדיר שלא היה אפשרי קודם, ומהווה את הפלטפורמה שפתחה את האפשרות לתחרות, כי מפרסמים שלא יכלו לפרסם קודם ויוצרי תוכן שלא היה להם מקום, יכולים להגיע כעת לכל הארץ ולכל העולם.

בגוגל טוענים כי אם המדינה תגיע למסקנה כי יש לסייע לשחקנים בשוק השידורים וליוצרי התוכן המקומיים בגלל האתגרים שהעולם הדיגיטלי והאינטרנט מציבים בפניהם, הדרך הנכונה לפעול היא להקים מסגרות תמיכה ממשלתיות ומנגנונים שיתמרצו את אותם גופים, באופן הדומה לזה שבו פועלת רשות החדשנות כדי לעודד עסקים להתפתח.

לטענתם, המשמעות של דרישות מרבית השחקנים המקומיים שהופיעו בפני הוועדה לייצר רגולציה או לפגוע בנתחי הפרסום שמופנים לגוגל, נועדה להגן על מעט גורמים חזקים, אך תפגע בגורמים החלשים יותר בשוק - יצרני תוכן קטנים או מפרסמים מקומיים, אשר להם ועדת פולקמן אינה חשופה.

באשר לדרישה שיקצו חלק מהכנסותיהם לקרן או פורמט אחר של תמיכה בתוכן מקומי, טענה גוגל כי כבר היום החברה נותנות ערך כלכלי לשחקנים שלא יכלו ליהנות מהעולם המסורתי. לדבריהם, גוגל הקימה קרן שתומכת ביוזמות חדשנות בתחום העיתונות הדיגיטלית, וגם לשחקנים מישראל יש אפשרות ליהנות ממנה. 

את פיסבוק ייצג בדיון יוהן כריסטן הלר, ראש צוות קישוריות ורגולציה במזרח התיכון, אפריקה ואירופה, שהציג את השירותים של פייסבוק הקשורים לתוכן ויצירת תוכן, וטען כי אם יש בעיה של הכבדה רגולטורית על גופים מסורתיים, ייתכן שכדאי להקל על הרגולציה, ואין טעם להרחיב רגולציה שלא עובדת לעוד גורמים.

לטענתו, אם בוועדה סבורים כי דרושה רגולציה, בפייסבוק לא מתנגדים לרגולציה, אך סבורים כי עליה להיות "טיילור מייד", באופן שמותאם לסוגים השונים של השחקנים. לטענתו, יש הבדל בין ברודקאסטרים מסורתיים לבין שירותי סטרימינג כמו נטפליקס שגם הם גופי תוכן, ויש להבחין בין פלטפורמות VOD לבין פלטפורמות בהן המשתמשים הם יצרני התוכן, וגם בקרב יצרני התוכן יש להבחין בין כאלה שיוצרים בעיקר וידאו כמו יוטיוב לבין פלטפורמות כמו פייסבוק בהן התוכן נוצר בשיטות שונות וכולל טקסטים, תמונות, סטיקרים וכדומה.

לטענת נציג פייסבוק, אי-אפשר לעשות רגולציה על חברה אמריקאית הפועלת באופן גלובלי במוליטמידה באותו אופן שמייצרים רגולציה לשחקן מקומי שמשתמש בתשתיות ותדרים מקומיים.

כאמור, על-פי פייסבוק, ההשפעה שלה בתחום תוכן הווידאו היא מוגבלת, אך אם מרחיבים את הפריזמה ובוחנים את השפעותיה על המודל העסקי, אכן החברה היא חלק מתעשייה ששינתה את שוק הפרסום בו היו גופים מסורתיים שהרגולציה אומנם הכבידה עליהם מצד אחד, אבל גם שמרה עליהם מכניסת מתחרים חדשים מצד שני.

לטענת נציג פייסבוק, האינטרנט שינה את השוק, וכיום מתאפשרים יותר תחרות וגיוון לצרכני התוכן וגישה לגופים שלא פרסמו פעם, כמו עסקים קטנים, סטארט-אפים וישראלים שרוצים למכור בחו"ל, שלהם אמצעי הפרסום המסורתי פחות רלוונטיים.

"אל תשיתו מודלים רגולטורים ישנים שיפגעו בחדשנות ובגיוון", ביקש הלר.

אך נראה כי חברי ועדת פולקמן פחות התרשמו ממה שאחד מהם כינה "סיסמאות וגלגולי עיניים". יו"רית הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', אמרה בבוטות: "אתם הורגים את התעשייה - אתם צריכים לתת לתעשייה כסף".

על כך השיבו אנשי פייסבוק כי הדרישה לצ'ק מחטיאה את הדיון על איזו רגולציה צריכה להיות. לטענתם, הערך שפייסבוק נותנת אינו ניתן לכימות בהקשר של יצירת תוכן, יש ערך כלכלי שפייסבוק נותנת, ושוכחים לקחת בחשבון. לדבריהם, לפייסבוק יש תרומה כלכלית משמעותית, והשאלה האם רושמים צק ליצרני תוכן לא נוגעת בשאלה אם צריך רגולציה, אלא בשאלה ממי אפשר לקחת כסף.

כאמור, לא כל חברי ועדת פולקמן השתכנעו מההצהרות של נציגי הפלטפורמות: "יש להם המון נרטיבים שינשמעים יפה והרבה סיסמאות על איך הם עוזרים לעסקים הקטנים ותורמים לחדשנות, אבל אלה תאגידי ענק בינלאומיים, ואנחנו לא רוצים להיות ליטופונדיה של תאגידים בינלאומיים במקום כלכלה מקומית ותעשייה מקומית. בכל מה שקשור לתוכן המצב חמור. פלטפורמות כמו נטפליקס ודיסני שייכנסו עוד שנה שומרות את התוכן בבלעדיות אצלן, דורסות את העולם עם כמויות בלתי נתפסות של תוכן, אבל אנחנו צריכים את מי שיפיק את 'פלפלים צהובים' ואת 'שעת נעילה'. בקצב הזה רק תאגיד השידור יישאר לעשות את זה? על החלק הזה הפלטפורמות צפחדות לקחת אחריות", אמר גורם בוועדה.

על-פי אותו גורם, בהתייחסות לנטפליקס ניתן להתרשם כי חברי הועדה סבורים כי אם אם לא תהיה השקעה שלהם בתעשייה מקומית, זה מתכון לפגיעה בתוכן המקומי: "חייב להיות מנגנון, כי ללא מנגנון זה לא יקרה, אך יש שתי גישות שנשקלות כדי לגרום לזה לקרות: הענקת תמריצים או חיוב להשקעות חובה בתוכן מקומי.

"נטפליקס תמיד באים למקבלי ההחלטות עם גישת התמריצים. לנו נתנו את צ'כיה כדוגמה שנותנת הטבות במע"מ ובדברים נוספים, ובכך מעודדת לצלם אצלה". 

הוועדה קיבלה סקירה על המתרחש בתחום השידורים באירופה, שם קיימת חובת הפקה בחצי מהמדינות, שמחייבות קטלוג תוכן מקומי בהיקף מסוים והשקעה בתעשייה מקומית.

דוגמה נוספת שהוצגה במסגרת הסקירה הייתה ההתנהלות באוסטרליה, שם יש דיון על דרישה לחייב את גוגל שחלק מההכנסות שלה מפרסום יוקצו לקרן שתתמוך בתחום החדשות.