הרבה מעבר לסייבר: מה מחפשים האמיריתים בזירת החדשנות הישראלית?

לפני מספר שבועות, במהלך ארוחת צהריים עם משקיע בכיר באיחוד האמירויות הערביות, מצאתי את עצמי נדרש לשאלה בנושא לא צפוי: מנת הפתיתים הישראלית המפורסמת. הכול התחיל כשאותו משקיע התאכזב לגלות שהמנה שרצה ירדה מהתפריט. לאחר שסיים להזמין, שאל אותי בחיוך: "שמעתי שלפני שנים, כשבישראל נגמר האורז, המצאתם פסטה בצורת אורז כדי לשמור את האנשים שמחים. זה נכון?" אני מכיר כמובן את הסיפור, ויודע שכך, בתקופת הצנע, הונחה התשתית הרעיונית להמצאת מנת הפתיתים המפורסמת (שעד היום יש שקוראים לה "אורז בן גוריון"). לאחר שאישרתי בפניו את מהימנות המידע, הוא צחק, וסיכם: "כנראה שבאמת אין גבול לחדשנות הישראלית".

אכן, מנהיגי תחום היזמות והחדשנות באיחוד האמירויות הערביות רוחשים הרבה כבוד לישראל וליזמיה. מאז נודע דבר ההסכם ההיסטורי בין המדינות, רבים מהם החלו לגשש אחר הקשרים הרלוונטיים, כדי להגיע ליזמים ולמיזמים המסקרנים והאיכותיים ביותר בישראל.

אך לפני שיזמינו כרטיס טיסה לדובאי או לאבו דאבי, ליזמים הישראלים כדאי לזכור כי איכות המיזם היא לא הסנן היחיד, וכי אנשי העסקים והמשקיעים האמירתיים פועלים באופן ממוקד במיוחד ובהתאם למדיניות ברורה.

היזמים והיזמיות הישראלים שיגיעו לאיחוד האמירויות לבטח ישמעו את המונח "מיקוד לייזר" (Laser focus). הכוונה למיקוד חד במיוחד, כזה שלא משאיר מקום רב לספק. במדינה אשר מציבה יעדים ארוכי-טווח (בני 30 שנה ויותר) ושואפת להגיע רחוק יותר מכל מדינה אחרת במזרח התיכון (עם הבניין הגבוה בעולם, שליחת גששית למאדים ובניית האקוסיסטם החדשני המוביל באזור), מבינים כי מיקוד הוא לא רק חשוב, אלא הכרחי.

וממש כשם שמיקוד קרני הלייזר מאפשר לאור להגיע למרחקים עצומים, כך גם תחום החדשנות והיזמות המקומי, אשר ממוקד בכמה תחומים מוסכמים, ושואף להגיע בהם לעמדת הובלה עולמית בעתיד.

מובילים בנפט, אבל מתמקדים באנרגיות מתחדשות

טכנולוגיות מזון (Food-tech). ה"חשוד המיידי" שעולה פעם אחר פעם בכל השיחות בשבועות האחרונים הוא תחום המזון. איחוד האמירויות שם לו ליעד להפוך למוביל עולמי בתחום, ומחפש אחר יזמים מנוסים ורעיונות פורצי דרך שיוכלו להוביל את המהפכה.

עיקר המאמצים מתמקדים בטכנולוגיות מתקדמות לתחליפי מזון (כמו בשר, חלב וסוכר), מזון אורגני, הארכת חיי מדף, איתור מקור ומחזור. פתרונות שיוכלו לצמוח בקצב מהיר כדי לספק מזון למאות מיליוני בני אדם במזרח התיכון, אפריקה והודו - נמצאים כבר עכשיו על הכוונת.

חקלאות (agri-tech). מנהיגי האיחוד מזהים נכונה את הצורך בפתרונות שיאפשרו להאכיל את מספר הפיות הגדל בהתמדה בעולם, במיוחד באזורים מסוימים כמו אפריקה ודרום-מזרח אסיה.

לכן, בנוסף לתחום המזון, הם בחרו להתמקד גם בטכנולוגיות בעולם החקלאות, שיאפשרו לחקלאים לפעול באופן יעיל יותר, לייצר תנובות גדולות יותר, ולספק כמויות מזון גדולות יותר. האתגרים העיקריים כמובן הם זמינות ומחיר המים, כמו גם התחרות הגדולה בשוק (מחירו של רימון מיובא ממצרים, לדוגמה, עומד על שקל אחד בלבד). בהקשר הזה, ליזמים הישראלים יש ידע וניסיון אדירים, והפוטנציאל לשיתוף-פעולה בין המדינות מרקיע שחקים.

טכנולוגיות מים. איחוד האמירויות היא מדינה מתקדמת, עם שאיפות להפוך להאב טכנולוגי עולמי מוביל, הממוקמת בסביבה מדברית ואקלים צחיח. נשמע מוכר? כן, ממש כמו בישראל, גם איחוד האמירויות מתמודד עם האתגר הבסיסי ביותר לחיים אנושיים: מים.

וממש כמו בישראל, גם מנהיגי האיחוד מבינים כי הדרך היחידה לפתרון היא טכנולוגיה. האיחוד משקיע רבות בטכנולוגיות לטיהור, התפלה וחיסכון במים, ומצליח בכך "להרוג שתי ציפורים במכה אחת": גם להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים במדינה, וגם לבסס את מעמדו כמוביל עולמי ולספק פתרונות מתקדמים למדינות רבות נוספות המתמודדות עם אתגרים דומים.

אנרגיה מתחדשת. קצת מפתיע לחשוב על איחוד האמירויות הערביות ככוח מוביל של חדשנות בתחום, שכן המדינה מחזיקה בכ-7% ממאגרי הנפט העולמיים כולם. אך למרות המספר האדיר, בהנהגת האיחוד כבר מזמן הבינו שאם ברצונם להמשיך ולבסס את מעמדם הכלכלי גם בטווח הארוך, הם חייבים לחשוב על אלטרנטיבות.

אחת מהן היא הבחירה לבסס אקוסיסטם משגשג של חדשנות ויזמות: השנייה היא הבחירה להתמקד בתחום האנרגיות הירוקות. מאז השקיעה איחוד האמירויות סכומי עתק בפרויקטים רחבי היקף, וקרן הנפט של אבו דאבי החלה להשקיע גם בחברות, פרויקטים וטכנולוגיות מרחבי העולם.

בתחילת השנה הודיעה הקרן כי פורטפוליו ההשקעות בתחום האנרגיות המתחדשות צפוי להכפיל את עצמו עד 2030. בהקשר זה, כדאי להקדיש תשומת לב גם לסעודיה, שתוך 5 שנים בלבד הפכה למעצמת אנרגיה מתחדשת עם חברות כמו Aqua Power, ופרוייקט הדד-רד (Dead-Red) השאפתני, להקמת "עיר העתיד" לחופי ים סוף, שתתבסס באופן מוחלט על מקורות אנרגיה ירוקה.

ערים חכמות. באיחוד האמירויות, כאמור, חושבים ופועלים לטווח הארוך מאוד. בין היתר, הם פועלים כבר היום כדי לבנות את "הערים של מחר", ומחפשים אחר כל הטכנולוגיות הנחוצות לשם כך.

בינה מלאכותית לניהול עירוני תקין, פתרונות אנרגיה יעילים במיוחד לערים, ניטור מערכות, שמירה על הביטחון, ועוד: כל גורם שיכול להפוך את ערי העתיד למתקדמות אפילו יותר, יזכה להתעניינות.

תחבורה חכמה. באיחוד האמירויות פועלות כיום שתיים מחברות התעופה הגדולות, המתקדמות והשאפתניות ביותר בעולם: Etihad Airways של הנסיכות אבו דאבי,
ו-Emirates מדובאי. ההצלחה בביסוס מעמדו של האיחוד בשוק התעופה העולמי והפיכתו להאב תעופה אזרחי אדיר הפכו את תחום התחבורה כולו למצרך מבוקש, ובאיחוד רוצים להוביל את התחום כולו כבר בעתיד הקרוב.

רחפנים, רכבים אוטונומיים, בינה מלאכותית לניהול נסיעות שיתופיות, שירותי משלוחים חכמים, ואפילו "הייפרלופ" (מערכת הסעת המונים על קולית) של היזם אילון מאסק כבר פועלים בשטח, ומייצרים הזדמנויות נוספות לחדשנות פורצת דרך. תחום התחבורה עומד בפני מהפכה, ובאיחוד האמירויות רוצים להיות אלה שיובילו אותה. לא הייתי מהמר נגדם.

רפואה בהתאמה אישית. כבר היום, רוב המרכזים הרפואיים המתקדמים בעולם מחזיקים בנוכחות פיזית בדובאי, ושוק התיירות הרפואית במדינה הוא המוביל באזור. באיחוד אפילו הקימו "עיר רפואית" שלמה בסמוך לנמל התעופה, כדי להקל על התיירים הרפואיים. חברות המפתחות טכנולוגיות מתקדמות לרפואה מותאמת אישית, גילוי מוקדם, טיפול גנטי והארכת חיים ימצאו באיחוד את הקרקע הנוחה ביותר בעולם לפיתוח רעיונות פורצי דרך ולהצלחה עסקית.

וישנם, כמובן, התחומים המסורתיים והמוכרים יותר. באיחוד כבר השקיעו מאמצים רבים כדי לבסס פעילות נרחבת בתחומי הפינטק וה-AI (כמה מדינות אתם מכירים עם משרד ממשלתי המוקדש לתחום?).

כעת, לאחר שורה של הצלחות ראשוניות, הם מרחיבים את היריעה, ומוסיפים, לאט, תחומים נוספים למיקוד. יזמים, חוקרים ומנהלים הפועלים בתחומים שהוזכרו למעלה עומדים כיום בפני הזדמנות חסרת תקדים לשיתוף-פעולה בקנה-מידה אדיר, במסגרתו יוכלו ליהנות ממאמצי איחוד האמירויות לביסוס מעמדה של זירת החדשנות המקומית כמובילה עולמית בתחומים אלו.

השילוב בין היצירתיות והניסיון הישראלי לבין החשיבה ארוכת-הטווח והמשאבים האמירתיים יכול להביא לפריצות דרך מרשימות ומשמעותיות, אולי אפילו יותר מהמצאת הפתיתים. 

הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה