משבר הקורונה, שהוביל בין היתר להקטנה משמעותית בטיסות לחו"ל ולשני סגרים שהאטו מאוד את הפעילות העסקית במשק, הביא לחיתוך של 5% כמעט בסך העסקאות שביצע הציבור בישראל באמצעות כרטיסי אשראי מתחילת השנה. בעוד שבשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 רכש הציבור בישראל סחורות ושירותים באמצעות כרטיסי האשראי שלו, בארץ ובחו"ל, בהיקף של כ-269 מיליארד שקל, הרי שהקורונה - שעצרה בחריקת בלמים את המשק לקראת סוף הרבעון הראשון השנה- הביאה לאובדן מחזור של כ-13 מיליארד שקל. אך לא רק זאת, בהנחה שהיקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי היה מציג בימי שגרה צמיחה של כמה אחוזים, הרי שאובדן העסקאות בכרטיסי אשראי במשק עומד בהערכה שמרנית על הרבה יותר מ-20 מיליארד שקל.
כך עולה מניתוח התוצאות הכספיות של שלוש חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט, כאל ומקס, לרבעון השלישי של 2020, שמגלה גם ירידה של כ-6.5% בהיקף השימוש החודשי הממוצע בכרטיס אשראי פעיל בישראל, מתחילת 2020. אם ב-2019 השימוש החודשי הממוצע בכרטיס אשראי פעיל עמד על כ-3,300 שקל לחודש, הרי שעד כה ב-2020 מדובר על היקף שימוש חודשי של פחות מ-3,100 שקל לחודש.
למעשה, נתוני הרבעון השלישי כוללים רק את תחילת הסגר השני של הקורונה, שהחל במחצית השנייה של ספטמבר. אלא שהדוחות של ישראכרט , של כאל ושל מקס, מלמדים כי הסגר השני היה קשה, אבל קשה הרבה פחות ממה שהיה הסגר הראשון.
"ברבעון השלישי אנו רואים ירידה של 3.5% ביחס לרבעון המקביל במחזור העסקאות הכולל שנעשה באמצעות כרטיסי האשראי של שלוש החברות", אומר גורם בכיר בענף, שמסביר כי הדבר קרה "בגלל הקורונה ובגלל הסגר שהיה בסוף הרבעון השלישי. "אבל, הסגר השני היה עם השפעות קשות פחות מהשפעות הסגר הראשון, גם בגלל ההקלות שניתנו וגם בגלל שעסקים כבר למדו לעבוד תחת סגר, למשל באמצעות מסחר באונליין".
אותו גורם בכיר, וגם אחרים, מסבירים כי ישנה בשורה טובה יחסית בימים אלה, והיא "שלמרות הפגיעה שהייתה ברבעון השלישי, עם היציאה מהסגר השני אנו רואים, בעיקר במהלך נובמבר, התאוששות. שוב יש גידול בפעילות בשוק ומורגשת עלייה במחזורים. זה מורגש אפילו בצמצום בפגיעה ב'רכישות בחו"ל' - בעיקר בגלל רכישות באונליין בחגי נובמבר".
כאל: גידול בהיקף העסקאות הכולל
במבט על נתוני ספטמבר, חברה אחת - כאל - בולטת ביחס לשתי מתחרותיה. היא אומנם מציגה קיטון בהיקף העסקאות לכרטיס פעיל שלה לחודש, אך גם מציגה גידול בהיקף העסקאות הכולל שנעשה מתחילת השנה באמצעות כרטיסי האשראי שלה. אגב, מקס בולטת מהצד השני, עם שיעור הירידה החד ביותר בהיקף השימוש החודשי הממוצע לכרטיס פעיל שלה.
לצד זאת מציגות שלוש החברות גידול ממוצע של 8% במספר הכרטיסים הלא פעילים, כלומר כרטיסים שלא נעשתה בהם פעולה בשלושת החודשים האחרונים, ביחס למצב בסוף 2019. מציאות זו צפויה, והיא תולדה של שימוש פחות בכרטיסי האשראי, בין היתר בגלל הפחתה משמעותית בטיסות התיור לחו"ל, דבר שמביא לכך שיש יותר כרטיסים שלא "יוצאים מהארנק". נראה כי מדובר בתופעה זמנית ובשוק מעריכים כי הלקוחות יחזרו להרגלים שלהם בשוך המשבר והסגרים.
היבט נוסף שעולה אגב השלכות משבר הקורונה, ושממחיש כיצד הציבור מתנהג בשעת משבר כלכלי, הוא הקיטון בשימוש בכרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים. לכל שלוש חברות כרטיסי האשראי ישנם כרטיסים בנקאיים וכרטיסים חוץ-בנקאיים. הראשונים הם כאלה שבהם הסיכון באשראי של הלקוח מושת על הבנק של אותו לקוח, בעוד שבכרטיסים האחרים הסיכון הוא לרוב על חברת כרטיסי האשראי עצמה. בשנים האחרונות ישנו גידול בהיקפי הכרטיסים החוץ-בנקאיים, דבר שאמור לקבל דחיפה ניכרת בסוף ינואר הקרוב, עם יישום שלב הקיצוץ (המרוכך יחסית) במסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בפועלים ובלאומי במסגרת יישום רפורמת שטרום.
כך, ועוד קודם ליישום הקיצוץ כאמור, לשלוש חברות כרטיסי האשראי היו בסוף ספטמבר השנה 3.13 מיליון כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים פעילים, גידול של כ-4% ביחס למספרם בסוף ספטמבר 2019. כשיעור מסך הכרטיסים הפעילים עלה חלקם של הכרטיסים החוץ-בנקאיים בכ-2% והוא מהווה קצת יותר משליש מסך כרטיסי האשראי הפעילים של שלוש החברות.
המחזור החודשי הממוצע בכרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים הפעילים מתחילת השנה קטן ב-10% כמעט, לכ-2,730 שקל בחודש. כך, בעוד שהיקף השימוש החודשי בכרטיסי אשראי חוץ-בנקאי עמד על 92% כמעט מהיקף השימוש בכרטיס פעיל ממוצע אצל שלוש החברות, הרי שהשנה מדובר על פחות מ-87%.
ומה מבחינת התוצאות הכספיות של שלוש חברות כרטיסי האשראי? עיקר הפעילות של החברות הללו נסמך על ביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי, הגם שבשנים האחרונות הן מפתחות לעצמן מנועי צמיחה חדשים, ובראשם תחום מתן האשראי לאנשים פרטיים ובמידה פחותה גם לבתי עסק.
נתוני שלוש החברות מלמדים כי משבר הקורונה הוביל אותן לעצור לזמן מה את מאמצי הצמיחה המוצאים בתחום מתן האשראי, וסך האשראי שמעמידים שלושת הגופים הללו לאנשים פרטיים ולבתי עסק הצטמק מתחילת השנה בכ-5.8%, או בקצת יותר ממיליארד שקל, ליתרת אשראי נוכחית של פחות מ-16.8 מיליארד שקל. הירידה נרשמה אצל כל שלוש החברות, ואצל כאל וישראכרט היא מורגשת בעיקר בהקטנת יתרת האשראי לבתי עסק. ואולם, פעילות האשראי תרמה להכנסות שלוש החברות, וההכנסות מריבית המצרפיות צמחו מתחילת השנה בכ-13% לכ-989 מיליון שקל.
ואולם, כאמור, עיקר הפעילות הוא עדיין תחום העסקאות בכרטיסי אשראי, שהצטמק מתחילת השנה בשל הקיטון במחזור העסקאות הכולל. בסך הכול קטנו ההכנסות של שלוש החברות מתחום זה בכ-13% מתחילת השנה, כך שסך ההכנסות של ישראכרט, של כאל ושל מקס הצטמצם מתחילת השנה בכ-5.4% לסך של 3.85 מיליארד שקל. אגב, בעוד שאצל ישראכרט ומקס היה קיטון בהכנסות, במקס דווקא יש גידול בשורה זו.
ירידה רבעונית בהוצאות להפסדי אשראי
בסך הכול מציג הענף התייעלות בהוצאות; החברות מציגות גידול ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי מתחילת שנה (עלייה ממוצעת של 67% להוצאה מצרפית של 571 מיליון שקל), לצד קיטון חד בהוצאות אלה ברבעון השלישי (ירידה של 27% להוצאות רבעוניות מצרפיות בגין הפסדי אשראי של 111 מיליון שקל). על פניו מלמד הדבר כי שלוש החברות, כל אחת בקצב שלה ותוך הצגת רווחים, מאמינות שהן נערכו באופן מספק להפסדי אשראי עתידיים.
בשורה התחתונה מציגות שלוש החברות רווח רבעוני של 153 מיליון שקל, המהווה ירידה של כ-9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. אלא שלכאל יש השפעות חד-פעמיות ניכרות הן ברבעון השלישי השנה והן ברבעון המקביל לו, כך שבנטרול השפעות חד-פעמיות אלה הרווח המצרפי עמד ברבעון השלישי השנה על 133 מיליון שקל - קיטון של 14% ביחס לרבעון המקביל.
מתחילת השנה רשמו שלוש החברות רווח מצרפי של 301 מיליון שקל, המהווה ירידה של 33% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובנטרול השפעות חד-פעמיות בכאל ובמקס עולה כי הרווח "המייצג" של הענף הצטמק מתחילת השנה ביותר מ-50%, ל-234 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
