הזכות להיבחן לתפקידים השונים בשירות הציבורי היא חובה

לאחרונה התכנסה הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת לדון שוב ב"בג"ץ הסיירות", עתירתן של ארבע חיילות המבקשות להיבחן לשירות בסיירות וביחידות מיוחדות, בהן הדלת לנשים נעולה.

"מדוע אני, שנשרתי מקורס טיס, אחרי שנה שבה מילאתי בדיוק אותן מטלות וצברתי אותו ידע כמו הבנים ששרתו איתי, מקבלת עכשיו הרבה פחות אפשרויות מהם?", שאלה בוועדה העותרת ה'.

רגע לפני שהסוגיה הופכת למותג, לקוד לכל מה שקשור בחיבור בין פמיניזם ושירות צבאי, אני מבקשת לפרוס שיח מורכב, שאין בו דיכוטומיה של טובים ורעים, בעד ונגד, פמיניסטים ושוביניסטים.

לפני פחות משנה הגישו 6 רבניות וראשות בתי מדרש בשיתוף ארגון קולך, מרכז רקמן ועתים, עתירה לבג"ץ, בתביעה להתיר להן להיבחן במבחני ההסמכה לרבנות. בדומה לדרישת המתגייסות, הן ביקשו להיבחן באופן שוויוני. אך בשונה מדרישת בג"ץ הסיירות, לא מדובר בבחינת סף כניסה למסלול ארוך שרבים מחניכיו לא מסיימים אותו. אלא בדרישת הנשים הלמדניות, שאגרו ידע עצום, להיבחן ולקבל תעודה המאשרת את בקיאותן. זו תעודה לכל דבר ועניין. תעודה שיש בה הכרה, אך בעיקר מוכיחה עמידה ברף גבוה של ידע והיותן מומחיות בתחומן. תעודה זו עשויה להוות גם כרטיס כניסה ותנאי למימוש מקצועי.

העותרות בבג"ץ זה, כולן למדניות מנהיגות ועומדות בראש תוכניות ומוסדות לימוד מוכרים. דרישתן להיבחן באופן שוויוני היא בעיקר למען הכרה בלימוד הממושך והמעמיק. בנוסף, היבחנות זו מהווה גם שלב עתידי לקראת השמת נשים לתפקידי הנהגה בעולם הדתי.

הצעירות העותרות לבג"ץ נגד הצבא, נמצאות במצב דומה ושונה: הן רוצות להרוויח ביושר את כרטיס הכניסה, לא מבקשות הקלות, הן רוצות להוכיח שהיכולות שלהן גבוהות, שהידע שלהן תקף, שעמוד השדרה שלהן והחוסן הפנימי איתנים, בהמשך, ובכן, על ההמשך בהחלט צריך לדון בפתיחות ושקיפות.

תהליך מורכב ועדין

תפקידו של צה"ל לנצח במלחמה. כך מכריזים מפקדיו שוב ושוב. ישראל הדמוקרטית במאה ה-21 פועלת לצמצום פערים חברתיים וביניהם מניעת הדרת נשים, וקידום נשים לתפקידי מפתח וקבלת החלטות. רוח זו תואמת את דרישת העותרות המבקשות לקחת חלק בקבוצות עילית ומבחינה זו הן ראויות להערכה ולתמיכה. אם הן היו בנות 30 או 40, בעלות תארים מתקדמים, ניסיון עתיר הצלחות והיו מבקשות להשתלב בכל עילית מקצועית, ברור שהגיבוי היה רחב ומתוך קבוצות שונות בחברה.

וכאן מגיעה המורכבות: מצד אחד צה"ל אינו במה למיצוי הפוטנציאל האישי ולהנפת ערכי שוויון אלא שלא ייתכן שצה"ל, הכולל את חלקי העם המגוונים, ידיר נשים מעצם היותן נשים. התייחסות לכלל המרכיבים היא זו שתוכל לבסס את הדרך לשילוב נשים, תוך שיקולים של מטרות צה"ל, צרכי המערכת הצבאית, ומתן סיבות ראויות (ובשקיפות) למניעת נשים מתפקידים מסוימים.

בג"ץ בתשובתו הניח בפתחו של צה"ל את השאלה המורכבת. הנחת העבודה היא ששוויון הזדמנויות יאפשר התמודדות כולם וכולן על כל תפקיד צבאי. הנחת יסוד זו היא פרי בג"ץ אליס מילר שהביא לפתיחת תפקידים רבים לנשים ואכן חלה מהפכה מבורכת של ממש בתחום זה. ברוח זו, במידה וצה"ל מחליט לצמצם את שוויון ההזדמנויות, חלה עליו חובת ההנמקה המדויקת. הוועדה שהקים הרמטכ"ל תעשה את המיפוי ותציג את ממצאיה בקיץ הקרוב.

אם יש נכונות להתמודד עם השאלה המורכבת, כדאי לעבור לבחינת ההשלכות של פתיחת האפשרויות או צמצומן. השלכות אלו בעלות השפעה כלל חברתיות גם על תהליכים המתקיימים בתוכנו ומחוץ לגבולות הצבאיים. אציין שבצה"ל משרתת אוכלוסייה גדולה המשתייכת לקהילה הדתית, בתוכה גם שיעור הולך וגדל של בנות דתיות המתגייסות לצה"ל לתפקידים איכותיים. גם לכך יש לתת את הדעת.

גם תהליך התקבלותן של רבניות, ראשות קהילה, ומורות הוראה בציבור הדתי הוא תהליך מורכב ועדין - יש לבצע אותו בשיקול דעת. מתוך שיתוף הקהילה כולה, נשים בוודאי שונות מגברים, אך אין בהבדלים אלו עילה למניעת מימוש יכולותיהן התורניות למען הנהגת החברה הדתית הכוללת נשים וגברים. נקווה לראות בשנים הקרובות למדניות, בראש הפירמידה המקצועית בתחום הדת - במשטרה, בבתי החולים, בבתי הדין, בבתי מדרש ובקהילות.

למרות זאת, לצערנו, שוב יצאה מועצת הרבנות הראשית בהודעה כי תתנגד בכל תוקף ליישום בג"ץ מבחני הסמיכה, גם במחיר השבתת כל שירותי הרבנות. אני מעלה בדמיוני מה היה קורה לו צה"ל היה מודיע כי תשובת בג"ץ אינה לרוחו והיה מודיע כי ישבית את כל פעילותו.

אנו בקולך נמשיך לפעול יחד עם שותפינו למען קידום נשים ובפרט לפתיחת אפשרויות ההסמכה וההשמה שלהן בתפקידים ציבוריים התואמים את העושר הלימוד התורני שרכשו בעמלן. 

הכותבת היא מנכ"לית קולך - ארגון פמינסטי דתי. לשעבר ראש מערך חיילות דתיות באלומה