יושב הראש הנכנס של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) פרופ' פרץ לביא, מזהיר כי אם מדינת ישראל לא תפעל, "ב-2030 תוקם ועדת בדיקה תחת הכותרת למה איבדנו את מקומנו המדעי בעולם ומדוע דעכה תרבות הסטארט-אפים של ישראל. אנחנו חייבים להתעשת, לבדוק את עצמנו ולבדוק מה עושים הלאה". בריאיון ראשון לרגל מינויו לתפקיד הוא אומר לגלובס, כי "לישראל יש תדמית חדשנית, אבל כאשר אני נכנס לפרטים אני מאוד חושש שהתדמית הזו עלולה לא להישאר לאורך זמן".
המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי משמשת כמנוע החשיבה האסטרטגית של משרד המדע. תפקידה לבחון את מערכות המחקר והפיתוח הקיימות בישראל ולזהות את צורכיהן ואת נקודות החוזק והחולשה שלהן. המועצה, שמונה 15 אנשי אקדמיה, תעשייה ופוליטיקאים, מייעצת לממשלה במדיניות הלאומית בתחום המחקר והפיתוח, מבצעת סקרים על המצב המדעי והמחקרי בישראל ככלי להשגת מטרות לאומיות, ומפרסמת דוח שנתי על הצעות המדיניות הלאומית בתחום.
לדברי פרופ' לביא לא צריך לגרד הרבה את פני השטח כדי לראות שלצד הנתונים המעידים על מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית, כמו למשל היקף ההשקעה במו"פ או מספר סטארט-אפים לנפש, קיימים לא מעט נתונים מדאיגים. אמנם ההשקעה במו"פ לנפש בישראל גבוהה יחסית למדינות אירופה, הוא טוען, "אך מאחר ש-85% מההשקעה במו"פ בישראל נעשים על ידי חברות רב לאומיות שפותחות כאן מרכזי מחקר פיתוח, משמעות הדבר היא שהמימון שהאוניברסיטאות מקבלות הוא אולי בין הנמוכים באירופה".
הסכנה, מזהיר פרופ' לביא, היא "שמחר יבואו יבמ, אינטל, אפל, מיקרוסופט ויחליטו שההון האנושי באירלנד יותר טוב, ובבת אחת ההשקעה במדינת ישראל מתאדה. אנחנו די מתבסמים מהמחמאות שמרעיפים עלינו כמו 'אין עוד מדינה שמשקיעה כמוכם במו"פ', אבל מי שמשקיע זה ענקיות הטכנולוגיה".
איום נוסף, הוא מזהיר, מגיע ממקור הרבה יותר קרוב מאירלנד. "בשנים האחרונות ישנה נטייה מאוד ברורה לירידה גם בתפוקות המחקריות וגם באיכות המחקרים. אם בעבר ישראל הייתה תורמת כמעט חצי מהפרסומים המדעיים של המזרח התיכון, היום השיעור של ישראל הצטמצם דרמטית. היום בערב הסעודית, באיראן ובטורקיה ישנה פעילות מדעית שמבחינה אבסולוטית, לא בנרמול לאוכלוסייה, מתחילה להשתוות לישראל מבחינת איכות ומבחינת כמות. ערב הסעודית משקיעה באוניברסיטאות שלה הון עתק".
להתמקד בשאלה איך ישראל שומרת על היתרון
הסיבה שלדבריו הסכים לקבל על עצמו את התפקיד, הסביר, היא כדי למצוא את הדרך לשנות את המגמה הזאת. "פעם היינו מעל מדינות דומות לנו בגודלן כמו פינלנד, נורבגיה שבדיה, דנמרק או הולנד. היום הן כבר מקדימות אותנו מבחינת תפוקות מדעיות. הייתי רוצה להתמקד בשאלה איך ישראל שומרת על היתרון - לא רק של ההון האנושי, התוצר של האוניברסיטאות - אלא גם על רמות ותפוקות המחקר".
פרופ' לביא, עד לפני כשנה נשיא הטכניון במשך עשור, מונה לתפקיד בשבוע שעבר על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין ועל ידי שר המדע יזהר שי. הוא נכנס לתפקיד שלא אויש מאז שהיו"ר האחרון פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשעבר שר המדע, עבר לתפקיד נציב שרות המדינה בספטמבר 2018, כחמישה חודשים בלבד לאחר מינויו.
קודמו של הרשקוביץ, שר הביטחון לשעבר משה ארנס כיהן בתפקיד כחודשיים בלבד בטרם פרש בשל מחלתו. למעשה, היו"ר הפעיל האחרון של המועצה, היה פרופ' יצחק בן ישראל, שכיהן בין השנים 2010 ל-2017 והוא אשר הוביל במסגרת תפקידו זה את מהפכת הסייבר של ישראל.
המצב הקיים מטריד את פרופ' לביא, גם בטווח המיידי, וגם בטווח הרחוק. בטווח הרחוק הוא מוטרד שבעוד 15-20 שנה נשלם את המחיר על הזנחת המחקר האקדמי כפי שהיום אנו משלמים את המחיר על מה שהוא מכנה "העשור האבוד" - קיצוץ התקציבים לאקדמיה בשנות ה-90. "לפני העשור האבוד היו 640 אנשי סגל בטכניון ולאחריו מאה פחות. יחס הסטודנטים לחבר סגל, שבאירופה נע בין שמונה ל-12 - הידרדר בטכניון לשיעור של 25 סטודנטים לחבר סגל אחד".
רכב אוטונומי של מובילאיי. להקים מרכזי מחקר משותפים לאקדמיה ולתעשייה / צילום: Reuters, RONEN ZVULU
"לשלב ידיים, אי אפשר להתחרות בענקיות"
"המשך של חוסר השקעה עלול להשפיע על הנכונות של חברות להקים פה מרכזי פיתוח ובכך על המעמד הכלכלי של ישראל, כמו שהעשור האבוד נותן את אותותיו עד היום הזה". לכן, אחת המטרות הראשונות של פרופ' לביא, לאחר שיאייש את המועצה שבראשה הוא עומד בנציגי האקדמיה, גופי המחקר והתעשייה, היא להקים מחדש את הוועדה ליחסי תעשייה-אקדמיה "אולי הוועדה החשובה ביותר", כהגדרתו.
השאלה שעומדת בפני המועצה, הוא מסביר, היא "איך אנחנו מצליחים לשלב ידיים עם הענקיות האלה, איך אפשר להקים מרכזי מחקר משותפים, שבהם אותו חוקר בתעשייה יידע שהוא יכול לשתף פעולה עם חוקרים באקדמיה חלק מהזמן ובצורה כזו ליצור חיבור שהוא Win-Win לשני הצדדים. זה בכלל לא טריוויאלי כי היום בטכניון לא מאפשרים משרות חלקיות אבל אולי צריך לשנות מחשבה, לאור העובדה שאי אפשר להתחרות בענקיות, ולנצל את העובדה שהתדמית שלנו היא עדיין של מדינת מדע".
לאורך הריאיון מנסה שוב ושוב פרופ' לביא להרים דגל אדום. הוא לא אומר זאת במילים האלה, אבל מדבריו משתמע שישראל נחה על זרי הדפנה בזמן שבעולם לא נחים והתחרות אורבת מכל פינה. "ברקע יש מהפכה עולמית - המהפכה התעשייתית הרביעית. ב-2013 כתב מי שהיה ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג מכתב ל-55 נשיאי אוניברסיטאות, ואני ביניהם, בו הזמין אותנו להקים אוניברסיטה בניו יורק. המכתב היה מאוד מעניין. הוא כתב בו שהוא מקנא בעמק הסיליקון בקליפורניה ובבוסטון, בשל כלכלת הידע שלהם. מקצועות ייעלמו מקצועות חדשים יופיעו, הוא כתב, ואני רוצה שתבואו לניו יורק ותעזרו לנו לכוון ולהתאים את עצמנו למהפכה התעשייתית הרביעית".
עכשיו, אומר פרופ' לביא, "כל השינויים הללו עומדים לקרות, וזה קשור בטבור במדע, ידע ובכישרונות שיש לנו במדינת ישראל. לכן חייבים רגע לשבת, לתכנן ולראות איך מקדמים את כל הנושאים האלה כדי להצטרך למהפכה. אני יועץ ב'טכניון' של קוריאה, ואוניברסיטאות בגרנובל בצרפת, הקמנו סניף בניו יורק ובסין, וראינו כמה הם הבינו את החשיבות של מחקר מדעי".
פרופ' לביא התייחס גם למי שחדרו ממוקם ממרחק שתי דלתות מחדרו של יו"ר המולמו"פ. "בין תפקידיו של שר המדע הוא לפתוח דלתות ואני מאוד מקווה ששר המדע הזה יתמיד במשרתו", הביע פרופ' לביא תקווה והוסיף כי "שר המדע עומד בראש ועדת השרים למדע הוא זה שיכול לכנס אותה אם יש המלצה מידית דחופה שצריך לקבל עליה החלטה. נקים ועדות ספציפיות שיפעלו בכל נושא ונושא במטרה להביא המלצות מגובשות למקבלי החלטות. אחת השאלות שנצטרך לבדוק היא האם תעשיית החלל היא אחת התעשיות העתידיות שישראל יכולה להצטיין בהן".
הוא אמנם נכנס לתפקיד שלא היה פעיל במשך שנים, אבל מאמין במקום המרכזי שיש למועצה בהבטחת עמדת ההובלה העולמית של ישראל. "לגוף כזה יכולה להיות תרומה בלתי רגילה אם הוא מתפקד", מבטיח פרופ' לביא.
פרץ לביא
חתן פרס א.מ.ת לרפואה, מחוקרי השינה הבולטים בעולם ואבי רפואת השינה בישראל ● נשוי לד"ר לינה לביא, ביולוגית של התא, עימה שיתף פעולה מחקרית בשנים האחרונות, אבא לקרן, עודד וגל, וסב לשבעה נכדים ● לאחר הדוקטורט בפסיכולוגיה פיזיולוגית מאוניברסיטת פלורידה הצטרף לטכניון ב-1975 והקים את המעבדה לחקר השינה ● מ-2009 עד 2019 היה נשיא הטכניון וקודם לכן סגן נשיא ודיקן הפקולטה לרפואה ● חקר שינה וחלימה בחולים פוסט-טראומטיים וניצולי שואה, יזם והשתתף בקמפיינים ציבוריים בעלי השלכות על השינה ואיכותה - כמו ביטול שעת האפס בבתי ספר יסודיים
המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
גוף באחריות משרד המדע והטכנולוגיה שמייעץ לממשלה במדיניות הלאומית בתחום המחקר והפיתוח האזרחי ● המועצה מבצעת סקרים על מצב המדע והמחקר בישראל ומפרסמת דוח שנתי על הצעות המדיניות הלאומית בתחום ● מונה 15 אנשי אקדמיה, תעשייה ופוליטיקאים ויש לה 10 תת ועדות ● בשנת 1997 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לסגור את המועצה שהוקמה במקור ב-1959, והיא הוקמה מחדש ב-2002
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
