"אני לא אוהבת את האיזון הקדוש הזה בין ימין לשמאל, זה נדוש ומשעמם"

אלה זמנים טובים בכאן ב', ספינת הדגל של התאגיד. עם כל הכבוד לטלוויזיה של כאן 11 ולסדרות כמו שעת נעילה או טהראן, שמצליחות מדי פעם לפרוץ את תקרת הזכוכית של הרייטינג, הערוץ הכי מצליח - ויציב - של תאגיד השידור זה ערוץ האקטואליה, ששומר על פופולריות גבוהה.

ב-TGI האחרון שפורסם ביולי השנה, בעייתי ככל שיהיה המדד הזה, כאן ב' עשו היסטוריה קטנה וניצחו את היריב המר גל"צ ברייטינג - כמעט לכל אורך היממה.

"זאת לא השנה הראשונה שהמדד עובר, אבל זה קצת יותר מובהק", אומרת מנכ"לית כאן ב' שרון עמית - האישה הראשונה שממלאת את התפקיד הזה, ולמעשה זו הפעם הראשונה שהיא גם נחשפת פומבית בשיחה.

מה קרה השנה שקיבע את זה?
"השינוי הכי גדול שדוחף אותנו קדימה הוא הדיגיטל. בתאגיד התפיסה של ה'דיגטל פירסט' חזקה. כל הזמן המחשבה היא איך לתרגם את הרדיו המסורתי והוותיק לעולם הדיגיטל. אנחנו מקבלים מענה מאוד משמעותי שהיה חסר לנו. זו גם אחת הדרכים שלנו לבדוק את עצמנו. יש לנו מיליוני האזנות באפליקציות ובאתר.

"גם לגבי הקורונה - זה ממש הפתיע אותנו. הייתה חשיבה שניפגע בגלל שאנשים לא נמצאים בכבישים. אבל התברר ההפך. למשל רדיו מצולם - כשאנשים נמצאים בבית זה בהחלט הוסיף לנו וחיזק את הבוקר. זה משודר גם ברשתות החברתיות, גם באפליקצה וגם באתר".

הג'וקר של שלי וגואטה

תקופת הקורונה התגלגלה גם כמובן לתכנים: "זיהינו שיש המון בלבול. יצרנו שתי רצועות יומיות שמזמינות אנשים להשתתף. הייתה מעורבות של עשרות אלפים. קרן נויבך עושה את זה עד היום - יום שני הוא יום של שאלות. היא מביאה מומחים וזה עולה בשיתוף של רשתות חברתיות. אנחנו משדרים בפייסבוק ויש מעורבות מאוד גבוהה לדבר הזה.

"עשינו גם רצועה ייחודית בסגר הראשון, אחר הצהריים, של רונן פולק. זיהינו את הצורך של אנשים לשאול שאלות ולקבל ייעוץ. זה היה עולה גם בפייסבוק והיה אנגייג'מנט מטורף למשדרים האלה. לא היה מי שייתן תשובות - לא ביטוח לאומי וכו, אנשים היו בטירוף והייתה לנו תוכנית. אנשים היו בחל"ת ובטירוף על מה הולך להיות".

אחת התוכנית שיותר הצליחו השנה ועשתה לא מעט רעש, ולא רק בברנז'ה העיתונאית, היא שלי וגואטה. התוכנית עלתה ראש בראש מול התוכנית המצליחה של גל"צ "וילנסקי וברדוגו" ונצחה אותה ברייטינג לפי בסקר TGI - כמה חודשים בלבד לאחר שהיא עלתה לאוויר. 

היה לכם גו'קר עם שלי וגואטה. איך נולד בכלל הרעיון?
"איך ששלי הודיעה שהיא לא ממשיכה בפוליטיקה כולם צבאו עליה. גם אנחנו. חיכינו שהיא תהיה מוכנה ותחליט, ובסוף עיקר ההחלטה שלה התבססה על ההיכרות שלה והזוגיות שלה עם גואטה".

אתם מביאים שני פוליטיקאים לשעבר. איפה עובר הגבול בין "שופר" ל"עיתונאי"?
"אפשר להגיד על שלי שהיא גם 'אשת תקשורת לשעבר'. היא עברה והוסיפה לניסיון שלה. היא שולטת במדיום. אין כאן בעיה. הם הוסיפו לסל הכישורים שלהם, שהם פוליטיקאים. אין לי שום בעיה עם זה כל עוד אנחנו יודעים את זה. זאת גם תוכנית אקטואליה עם הגשה אישית. חשוב שהם יהיו עיתונאים הגונים".

איפה עובר הגבול בין "שופר" ל"עיתונאי" בהקשר של הפוליטיקאים?
"שלי היא אישה הגונה - היא אומרת מאיפה היא באה ובמה היא מאמינה. כל עוד היא יושבת מאחורי המיקרופון ועושה עבודה עיתונאית הגונה, עניינית ותאזן אם צריך וגם תקבל ביקורת. למשל, מיקי זוהר שקרא לה בשידור 'שקרנית'. יש לי אנשים מנוסים. אני ישנה בשקט בלילה".

לא המינוי הקלאסי

שלי וגואטה לא לבד. קיימת "דוקטרינת האיזון", לפיה מביאים מישהו מימין ומשמאל. נגיד קלמן וליברמן.
"אני שמחה שקלמן איתנו. לפני שנים כבר אמרתי, שכשמישהו עיתונאי טוב - איתו אני רוצה לעבוד, מימין או משמאל. אני זוכרת שעוד בהיותי עורכת אמרתי - תביאו את איש הזה. אני אומרת לעצמי שכל הדיון הזה על אובייקטיביות לא רלוונטי. כל אחד מביא איתו את כור מחצבתו. אני לא אוהבת את האיזון הקדוש הזה בין ימין לשמאל, זה נדוש ומשעמם".

מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, נחשב לדמות דומיננטית בארגון. עולות טענות שלמרות המגבלות הוא פעיל מאוד בכאן ב'.
"קובלנץ הוא איש רדיו מעולה ומנהל מנוסה ומתנהל בינינו דיאלוג פורה כל הזמן. לצד זאת חשוב לומר שאין התערבות בתוכן בכאן רשת ב' מגורם כזה או אחר או הכתבה של נושאי סיקור. כאן חדשות היא חטיבה עצמאית, עם חופש פעולה מלא".

את לא המינוי הקלאסי לניהול הערוץ.
"אני עושה עבודה של 25 שנה. התחלתי מאפס - הייתי סטאז'רית, את כל מקצועות הקונטרול מאחורי הקלעים שיכולים להיות. הפקה, עורכת יומנים ותוכניות אקטואליה, רכזת כתבים ורכזת מערכת. מפיקה ראשית. עשיתי הכול".