כך חושב מדד העיתונאים המשפיעים
יפעת מחקרי מדיה עורכת זו השנה הרביעית את מדד העיתונאים המשפיעים בשיתוף עם מערכת "גלובס". המדד מדרג את השפעתם של עיתונאים על השיח התקשורתי והציבורי בישראל באמצעות ניתוח עומק של האנליסטים ביפעת. המדד השנה כלל בחינה של כ-250 עיתונאים מהתקשורת הישראלית, שדורגו על בסיס פרמטרים שונים במתודולוגיה ייחודית ליצירת מדד השפעה. תקופת המחקר הנוכחית היא ספטמבר 2019 עד ספטמבר 2020. אז כיצד מודדים השפעה?
מדד העיתונאים מלמד מיהם אנשי התקשורת הבולטים בהשפעתם תוך שילוב של שלושה היבטים: השפעה על סדר היום, יצירת חדשות ונוכחות בשיח ברשת. בהתאם לכך, ציון ההשפעה מורכב משלושה פרמטרים:
מדד פולו-אפים (50%):
מספר האזכורים וההופעות של העיתונאים בכלי התקשורת המובילים בישראל ללא המערכות בהם העיתונאים מועסקים באופן קבוע. אזכורים אלה כוללים פולו-אפים לחשיפות, הזמנה לשמש כפרשנים בכלי תקשורת אחרים, ושיח כללי במדיה אודות העיתונאים, גם כאשר שיח זה כולל ביקורת. הופעה קבועה של עיתונאים בפאנלים כפרשנים נכללה כמובן במדד זה אך במשקל חסר ביחס להופעות אחרות. כך, מדד זה משקף את הבמה התקשורתית המוענקת לעיתונאים בכלי תקשורת מתחרים, במה המעידה על היותם מוערכים ומשפיעים.
מדד יצירת חדשות (25%):
מספר הפרסומים וההופעות של העיתונאים בכלי התקשורת המעסיקים אותם – כולל כתבות שכתבו והגישו ואחרות בהן התראיינו כפרשנים. משקל רב יותר ניתן לפרסומים בכלי תקשורת בעלי חשיפה רחבה יותר ולפרסומים בולטים ומרכזיים יותר בהם. כך למשל, פרסומים בידיעות אחרונות וישראל היום זכו למשקל יתר על פני פרסומים בעיתונים אחרים ואייטמים במהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה זכו למשקל יתר ביחס לאייטמים בשעות שידור מחוץ לזמני צפיית שיא. כך, הדירוג על פי הציון במדד זה משקף את רמת החשיפה של העיתונאים לצרכן התקשורת הממוצע בישראל, מתוך הנחה מושכלת שחשיפה משמעותה השפעה.
מדד השיח ברשת (25%):
היקף האזכורים של העיתונאים בפוסטים, שיחות ותגובות ברשתות החברתיות השונות, כפי שנמדדו על ידי חברת Vigo מבית יפעת. חשוב לזכור כי זהו אינו מדד איכותני וגם שיחות שליליות נספרות מתוך הנחה שעוצמת השיח היא עדות נוספת לכוחם של העיתונאים ללא קשר לעמדות פוליטיות או אחרות.
לסיכום, שלוש מגמות מרכזיות מאפיינות את מדד העיתונאים המשפיעים בשנה האחרונה. הראשונה, עלייה רוחבית וכללית בשיח על עיתונאים בישראל, בדגש על ביקורת אישית הנוגעת לעמדות פוליטיות שלעתים מדרדרת לשנאה ואף להסתה. השנייה, התחזקותם של עיתונאים המזוהים עם הימין הפוליטי במדד ההשפעה – גם במדיה וגם ברשת. השלישית, בהשפעת הקורונה, היא עלייה בהשפעה של עיתונאי בריאות ופרשני כלכלה, שזכו לזמן מסך ממושך ומרכזי יותר עקב סיקור האינטנסיבי של המאבק בנגיף.
אלו הם 50 העיתונאים המשפיעים בישראל לפי מדד יפעת:
1. עמית סגל
צילום: יוסי זמיר
2. רביב דרוקר
צילום: ענבל מרמרי
3. קלמן ליבסקינד
צילום: איל יצהר, גלובס
4. בן כספית
צילום: איל יצהר, גלובס
5. אראל סגל
צילום: תמר מצפי
6. אילה חסון
צילום: עדי אורני
7. ינון מגל
צילום: שלומי יוסף, גלובס
8. קרן מרציאנו
צילום: אייל בן יעיש
9. אמנון אברמוביץ
צילום: יונתן בלום, גלובס
10. אברי גלעד
11. דנה ויס
12. גיא פלג
13. יעקב ברדוגו
14. יונית לוי
15. חיים לוינסון
16. רינה מצליח
17. אודי סגל
18. אבישי בן חיים
19. אביעד גליקמן
20. תמר איש שלום
21. אילנה דיין
22. ברוך קרא
23. אופירה אסייג
24. שמעון ריקלין
25. טל שלו
26. שרון גל
27. רזי ברקאי
28. דני קושמרו
29. אטילה שומפלבי
30. אסף ליברמן
31. דוריה למפל
32. עודד בן עמי
33. נדב אייל
34. אריה גולן
35. ניב רסקין
36. ירון דקל
37. עקיבא נוביק
38. ספי עובדיה
39. אמנון לוי
40. ברק רביד
41. שאול אמסטרדמסקי
42. גיא לרר
43. דפנה ליאל
44. אלמוג בוקר
45. נחום ברנע
46. הילה קורח
47. יואב לימור
48. ירון לונדון
49. הדס שטייף
50. יוסי יהושע
סוף עידן ההשפעה | דוד ורטהיים, פרשנות
אחרי שנים רבות שמדד העיתונאים המשפיעים היה המנה המרכזית במוסף השנתי של פירמה, החלטנו השנה להקצות לו מקום מצומצם הרבה יותר. בנוסף, לראשונה, הוחלט בגלובס למחוק את הרכיב של "החלטת המערכת" בבחירת מדד העיתונאים המשפיעים. שתי ההחלטות האלה נובעות במידה רבה מאותה הסיבה.
מעבר לתחושה שהחלטות מסוג אלו לא ראוי שיתקבלו על ידי מספר מצומצם של אנשים, הייתה לכך סיבה נוספת, מהותית הרבה יותר, והיא - השיטה.
קשה להתווכח מדעית עם המתודולוגיה לדירוג רשימות "המשפיעים" אשר פורסמו בשנים האחרונות. היא מבוססת, מהימנה ונשענת על אנליזות שקופות של יפעת מחקרי מדיה. ואולם, כמו בכל עניין מדעי, גם אם התשובה נכונה - כלל לא בטוח שמדייקים בשאלה.
נתחיל דווקא במה שעולה מהמדד, וככל הנראה לא שנוי במחלוקת: מגמת התחזקותם של עיתונאים המזוהים עם הימין הפוליטי במדד ההשפעה - גם במדיה וגם ברשת. עמית סגל מחדשות 12 ניצב בו ראשון גם בשנה שעברה, והתקדמותם של "מזוהים" נוספים כמו קלמן ליבסקינד, אראל סגל וינון מגל במעלה המדד אף היא ברורה מאליה וצפויה. גם היות הקורונה מכתיב דומיננטי בעליית ההשפעה של עיתונאי בריאות ופרשני כלכלה, שזכו לזמן מסך ממושך ומרכזי יותר עקב הסיקור האינטנסיבי של המאבק בנגיף - היא עובדה מוגמרת.
אולם, דווקא בחינה של רשימה אחרת שנמצאת בגיליון זה, פחות "מדעית" אך לא בהכרח פחות משקפת, פוערת סדק לא קטן בחומת הייצוגיות ברשימה. להיכן נעלמו כתבי העיתונות העצמאית אשר לא מעט סיפורים שלהם (פרשת המסרונים של כחלון והשופטת כרייף שחלקה נחשף ב"המקום הכי חם בגיהנום", תופעות אור-לי ברלב וישראל פריי, ועוד) הובילו את סדר היום? גם היות אופירה אסייג - האישה החזקה ביותר כיום על המסך - במקום ה-23 בלבד, מעלה שאלות על משקל היתר שאולי קיים לנוכחות ברשתות החברתיות.
עיוות נוסף הוא המשקל שניתן לנוכחות על המסך, לעיתים על חשבון פלטפורמות עיתונאיות לא פחות משפיעות. העיתונות הכלכלית משקפת היטב פער זה.
ועניין אחד אחרון, שנוגע אף הוא לשאלת ההשפעה. מי קובע יותר, עורך מהדורת חדשות 12 גיא סודרי - שכלל אינו מופיע במדד, או מספר אחת ברשימה - זה שיעלה לשידור רק כשסודרי יחליט - הכתב הפוליטי עמית סגל? האם השפעתו של שדרן רדיו או מגיש תוכנית בוקר - מוכשר ופופולרי ככל שיהיה - באמת חזקה יותר משל תחקירנים כמו גידי וייץ או כותבים כמו גיא רולניק שכלל אינם נוכחים ברשימה?
לסיכום: בין המושגים האמורפיים "פופולריות", או "השפעה" השנה בחרנו להתמקד במושג לא פחות קריטי ביחסי עיתונאים-עיתונאים: מיסגור פרופורציונלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
