אסור שוועדת החקירה תהפוך לקלף פוליטי

ביום חמישי האחרון, בתוכנית של אילנה דיין בגלי צה"ל, עלה להתראיין תא"ל (מיל.) שמואל צוקר, מי ששימש ראש מנהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון בין השנים 2011-2017. בין יתר השאלות ששאלה דיין, נשאל צוקר מדוע הוא לא נמנה בין עשרות הבכירים לשעבר אשר חתמו על תצהירים בעתירת התנועה לאיכות השלטון שמבקשת לפתוח בחקירה בפרשת הצוללות. צוקר ענה תשובה מדהימה בכנותה: "הייתי על סף חתימה על העתירה", הוא אמר, "אבל התחרטתי ברגע האחרון, משום שחששתי שהנושא יהפוך לכלי ניגוח פוליטי". לאחר מכן הוא הוסיף: "חייבים לבחון את האירועים שקרו שם, ואסור לנו לתת לעיסוק בנתניהו למסך את האירוע".

ראיון זה הגיע על רקע הדיווחים שפורסמו בכלי התקשורת השונים ערב קודם לכן, לפיהם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ מתכוון להקים ועדת בדיקה משרדית בראשות שופט אשר תבחן את עסקת הצוללות - דיווח שהפך בתחילת השבוע למציאות מוגמרת כאשר הודיע גנץ כי ועדה זו אכן תקום.

כזכור, גנץ, בראשות מפלגת כחול לבן בגלגולה הקודם, חרט על דגלו את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. כך, במשך למעלה משנה, גנץ הכריז בפני כל מיקרופון ומעל כל במה כי "נתניהו אישר מכירת צוללות למצרים מאחורי גבה של מערכת הביטחון", וכי "חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את פרשת השחיתות החמורה בתולדות ישראל".

כמובן, כולנו זוכרים, הבטחות לחוד ומעשים לחוד - או בלשונו של גנץ: אמירות עקרוניות שהיו נכונות לשעתן. מיד לאחר שהקים את ממשלת החילופים ביחד עם נתניהו, הודיע גנץ כי חזר בו מהחלטתו, וכשנשאל על כך, אמר כי "יש יועץ משפטי לממשלה שאנחנו תומכים בכל החלטה שלו. הוא לא מצא לנכון לפתוח את העניין הזה לחקירה, אז אני אצטרך להסתפק בזה".

כאשר עלתה ההצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית בוועדה לביקורת המדינה, הצביעה נגדה ח"כ הילה שי וזאן ממפלגתו של גנץ, ובהמשך לכך, חברי הכנסת מכחול לבן דואגים להעדר מהמליאה בכל פעם שעולה הצעת החוק בנושא להצבעה טרומית.

והנה, כך לפתע, על רקע המשבר התקציבי ובין אולטימטום אחד לאחר, מתפרסמים הדיווחים לפיהם גנץ אכן יקים ועדת בדיקה משרדית שתבחן את הפרשה.

אינני נמנה עם אלה שחושבים שוועדת בדיקה משרדית היא בהכרח "פשרה" חלשה ביחס לוועדת חקירה ממלכתית. ההיסטוריה הוכיחה כי גם לוועדות בדיקה משרדיות יש כוח רב ויכולת לרדת לחקר האמת ולתקן מנגנונים לקויים. בפני הוועדה הזו יעידו עשרות בכירים במערכת הביטחון - בהם גם כאלה שחתמו על תצהירים שהוגשו לבג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון - ואשר דבריהם יקבלו משקל רב בהחלטת הוועדה, ובוודאי יעוררו הד ציבורי נרחב, ובוודאי שהשופט אמנון סטרשנוב ושני עמיתיו לוועדה יהיו עצמאיים לחלוטין וינהלו את הוועדה בצורה ראויה והוגנת.

הבעיה מתחילה צעד אחד לפני כן, כשגנץ הופך את אחת מפרשות השחיתות החמורות במדינת ישראל, כדבריו עצמו, לקלף פוליטי ולכלי ניגוח, שעושה בדיוק את מה שחשש ממנו תא"ל צוקר - ממסך את חומרת הפרשה ואת הצורך לדון בה, והופך אותה לעוד פרק בטרגדיה הפוליטית שמדינת ישראל חווה בשנתיים האחרונות - ואנחנו כבר רואים ושומעים איך דובריו השונים של ראש הממשלה, ואף הוא עצמו, עולים להתקפה ומספרים על רדיפה פוליטית.

כתבתי כאן בעבר שמי שאמר "לא היה כלום כי אין כלום", אמור להיות הראשון שדורש נחרצות שתוקם ועדה שתבדוק את הכשלים ברכישת כלי השיט במערכת הביטחון. ואם לא הוא, היה מצופה משר הביטחון, הרמטכ"ל לשעבר, שיקים את ועדת הבדיקה הזו לאלתר, ובהליך שאינו תלוי בדבר. לא בתקציב, לא במינויים ולא בשום דבר אחר.

פרשת רכש כלי השיט היא פרשיית שחיתות מהחמורות בתולדות המדינה, והיא חייבת להיבדק ללא שום קשר לזהות הנבדקים. זו לא פוליטיקה, אלא הביטחון והאיתנות של מדינת ישראל. 

הכותב הוא היועץ המשפטי לתנועה לאיכות השלטון