כך משתנה שוק האינטרנט לקראת ביטול הפיצול בין ספק לתשתית

הרפורמה של משרד התקשורת לביטול הפיצול בין ספק אינטרנט לספק תשתית החל משנת 2022, מייצרת כבר היום שינויים דרמטיים בשוק התקשורת. ישנם יותר ויותר סימנים על כך שהשוק מתחיל להפנים את השינוי הגדול שמתחולל, שבו לצרכנים יהיה רק ספק אינטרנט אחד.

השבוע נחשף בגלובס כי טריפל סי ו-099, שתיים מהספקיות הקטנות אך האגרסיביות בשוק, החלו במעבר למכירה במודל של שוק סיטונאי בעקבות הרפורמה. שתיהן מכרו בעיקר דרך בזק, שמכרה חבילה משולבת ללקוחות. לשתי הקטנות תצטרף בקרוב בזק בינלאומי, שיש לה הרבה לקוחות במודל החבילות המשולבות.

אירוע נוסף נוגע לתשלום שגובות ספקיות האינטרנט על המהירות החדשה של בזק - 200 מגה. מדובר בסכום גבוה יחסית של 20-40 שקל לחודש, שנקבע משתי סיבות. הראשונה - להרתיע לקוחות מלרכוש שירותים בחבילה של בזק ולרכוש אותם מהספקיות שירות במסגרת השוק הסיטונאי, שבו הלקוח מקבל מהן שירות אינטרנט שכבר כולל תשתית. הסיבה השנייה - לא לאפשר לבזק ליהנות מהמהירות החדשה ולגרום ללקוחות שרוצים מהירות יותר גבוהה לעבור לעולמות הסיבים האופטיים.

שינויים אלה הולכים ומתרחבים לקראת הרפורמה, כאשר בימים אלה מקיים משרד התקשורת שימועים לקראת החלטה סופית על אופן היישום שלה. מהשימועים עולה, כי הספקיות הקטנות חוששות מביטול הפיצול.

לצד הרפורמה החשובה, אי-אפשר להתעלם משתי נקודות מרכזיות. הראשונה - הכאוס שעשוי להיווצר אם יאסרו על בזק והוט למכור אינטרנט בכלל במשך שנה שלמה. השנייה היא מחירי השימוש בתשתיות של בזק והוט.

צריך לזכור שהמטרה של המהלך היא לאפשר לספקיות האינטרנט להתארגן במהלך 2021 ולהעביר את כל הלקוחות לשוק סיטונאי עד לכניסה של בזק והוט לתחום ב-2022.
המחיר של המהלך הזה יכול להיות בעייתי. הסיבה לכך היא שבזק מוכרת היום אינטרנט במסגרת החבילות המשולבות (בנדל הפוך) עם הספקיות הקטנות, כאשר עבורן זה אמצעי השיווק היחידי.

הדרך שבחר המשרד בדמות איסור על בזק והוט למכור אינטרנט לחלוטין במשך שנה היא אבסורדית. הרי אם בזק לא תמכור את הספקיות הקטנות בבנדל ההפוך, הן יחדלו מלהתקיים. במקרה הזה לא יעזור לספקית קטנה אם נותנים לה למכור אינטרנט דרך השוק הסיטונאי - העלויות בשוק הסיטונאי גבוהות וכאן צריך להקל עליהן במעבר לשוק הסיטונאי.

לא לגרום לצרכנים לסבול מכאוס שיווקי

גם לצרכנים מדובר באופציה בעייתית. מה יעשה לקוח שרוצה לעבור דירה או רוצה לעבור חברה ומתקשר להוט או לבזק בשנה הבאה? האם הן אמורות לטרוק לו את הטלפון או להגיד לו 'תתקשר אלינו עוד שנה או שתלך למתחרים'?

לעיתים נראה שאנשי משרד התקשורת לא למדו לקח ממה שקרה לאחרונה עם ההוראות הסותרות בנושא הבנדל ההפוך, כשמאות אלפי לקוחות נותקו מהאינטרנט בגלל שנגמרה להם החבילה באמצע הגל הראשון של הקורונה.

לסגור את בזק ואת הוט בפני הצרכנים זה רעיון בעייתי, שצריך לטפל בו בזהירות כדי לא לפגוע בצרכנים ולא להוריד גרזן על הספקיות הקטנות במכה אחת. גם הדרישה מבזק למכור סיבים (תשתית) ללא ISP היא לא הגיונית. איפה מוכרים סיב אופטי בעולם ללא קישוריות לאינטרנט?

הדרך לעזור לספקיות - הורדת עלויות

שאלה נוספת עולה בנוגע ליצירת תחרות אפקטיבית באינטרנט לאחר הרפורמה. אם רוצים לעזור לספקיות קטנות לשרוד בשוק, אפשר לעשות זאת דרך הורדת עלויות שמכבידות עליהם בשוק הסיטונאי. אפשר, למשל, להוריד את מחירי הטכנאים של בזק או של הוט, שאמורים לבצע את ההתקנות עבור הספקיות.

כמו כן, אפשר להוריד את מחירי הג'יגות (התשלום עבור תעבורת האינטרנט שעוברת על רשת בזק), שמשולמות לבזק ולהוט. אומנם מחירי הג'יגות בשוק הסיטונאי ירדו, אבל לא כל הלקוחות נמצאים בשוק הסיטונאי ויש הרבה לקוחות שהספקיות נאלצות לשלם עבורן מחירים גבוהים בג'יגות.

מדובר בעלות נמוכה לבזק ולהוט באופן יחסי, אבל מצילת חיים לכל יתר הספקיות.