מנהיגי הרשויות המקומיות: במקום להתלונן, תתחילו למשול

בשנים האחרונות בכלל ועם פרוץ משבר הקורונה בפרט, ניכר כי אחת הבעיות העיקריות של השלטון המקומי בישראל היא סוגיית חוסר המשילות. במסגרת דוח מדד ערים שפרסם המכון לחקר הגליל של המכללה האקדמית גליל מערבי, נערכה השוואה בין פעילות הרשויות המוניציפליות במחוזות השונים בישראל. ברשויות חזקות חלק ארי מההכנסות מגיע מאגרות בנייה וארנונה ממפעלי תעשייה, מוסדות אקדמיים, תרבות ותיירות. כידוע הכנסות ארנונה ממגורים אינן מכסות את ההוצאות הנדרשות באזור המגורים הכוללות פיתוח תשתיות, מוסדות חינוך ושירותים חיוניים שונים.

זוהי בדיוק הסיבה לכך שסוגיית המשילות ברשויות המקומיות מהותית כל כך; רשויות הניחנות במשילות חזקה השכילו להקים חברות כלכליות ועירוניות שפועלות כיזמיות עסקיות ויודעות למצות עד תום את הנכסים שמצויים בשליטתן, למשל, באמצעות שינוי ייעוד קרקע של קרקעות לא מנוצלות לצרכי מסחר, תעסוקה, הקמת בתי מלון ואכסניות נוער, מוסדות תרבות, שווקים עירוניים ולמעשה בניצול מירבי של כלל השטחים החומים שעומדים לרשותה. גם בתחום התחבורה ישנן רשויות שמחזיקות בנכסים שבבעלותן ומפעילות אותם כקווי תחבורה עירוניים, בחניונים, כרטיסי חניה, מדחנים ורכבות. רשות מתוקנת וחזקה שמתנהלת כראוי חייבת וצריכה לדאוג למקורות הכנסה מניבים, מעבר לארנונה מהתושבים ומעסקים קיימים, וזאת בתנאי שתחליט ותבצע ובמילים פשוטות - תפגין משילות.

מוכרות היטב טענות ראשי הרשויות על כך שהממשלה מערימה קשיים בכל הנוגע לקידום יוזמות עצמאיות ואף גורמת לבריחת יזמים פוטנציאליים בשל רגולציה נוקשה. ואם כך' בכל זאת כיצד ניתi להסביר את העובדה שמתוך 17 ערים במחוז צפון, דווקא שתי ערים - בית שאן ונהריה שכידוע סובלת ממחסור קשה בעתודות קרקע - מצליחות להניב הכנסה גבוהה ממפעלים שיוזמת הרשות המקומית, בעוד שערים דוגמת שפרעם, מעלות-תרשיחא, נוף הגליל משתרכות הרחק מאחור? משילות כבר אמרנו?

דוגמה נוספת להבדלי משילות בין הרשויות המקומיות ניתן למצוא בדוח שמשווה את ממוצע הזכאות לבגרות ברשויות שמחוז צפון ביחס לארצי. בקצה אחד ניצבת בגאון עראבה עם 12.4+ נקודות מעל הממוצע הארצי בזכאות לבגרות ומנגד נצבת לה צפת בתחתית עם 18 נקודות מהממוצע הארצי. עוד עולה מנתוני משרד החינוך לשנת תשע"ט כי במועצה המקומית בית ג'אן ממוצע הזכאות לבגרות עמד על 96.2%, מתוכם 12.6% מסיימי בגרות בהצטיינות יתירה, כשבקרב 42.6% מהתלמידים תעודת הבגרות כוללת 5 יחידות אנגלית ובקרב 47% מהתלמידים תעודת הבגרות כוללת 4 יחידות בגרות.

השלטון המקומי מהווה זרוע ביצועית שלטונית משמעותית של השלטון המרכזי ובדומה לחברה עסקית, עליו לספק את מיטב השירותים הציבוריים ללקוחותיו, התושבים, תוך ניצול מירבי של המשאבים העומדים לרשותו. העובדה שראשי רשויות נתקלים בביורוקרטיה אין סופית, ברגולציה בלתי אפשרית ובאטימות בלתי נסבלת ממשרדי הממשלה היא חדשה ישנה, אך זוהי בדיוק הסיבה שדווקא רשויות חלשות חייבות הנהגה חזקה ומנהלים מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר כדי לצאת מהמעגל האכזרי של חוסר המשילות.

אין עוררין על כך שהשלטון המרכזי מהווה פקטור משמעותי בהצלחת הרשויות המקומיות, אבל הוא רחוק מלהיות המרכיב העיקרי. המציאות מוכיחה שרשויות חלשות עם נקודת התחלה בלתי שוויונית, אך בעלות משילות חזקה מצליחות להוביל את העיר להישגים, לעיתים אף גבוהים יותר מרשויות יציבות שניחנות באוכלוסייה חזקה ואיתנות כלכלית. 

הכותבת היא ראש החטיבה למדעי המדינה וראש המכון לחקר הגליל באקדמית גליל מערבי