ישראל אלופה בתכנון ערים חכמות, אז למה דווקא אנחנו לא נהנים מהן?

המסכים הפרוסים על קיר מעבדת החדשנות סיטי זון (CityZone) בפארק עתידים משדרים בשידור חי את הרכבים הממתינים לרמזור ירוק בצומת הרחובות נמיר ואיינשטיין בתל אביב. המערכת של הסטארט-אפ ITC, היושב באחד החדרים הסמוכים, מנטרת בזמן אמת את סוגי הרכבים, מיקומם בצומת, מהירות נסיעתם וכמה זמן בדיוק הם מחכים לאור הירוק.

על סמך ניתוח נתונים אלו הגישה לאחרונה ITC תוכנית לעיריית תל אביב, להפעלה חכמה של הרמזורים בצומת לאורך שעות היום, שממתינה כעת לאישור סופי. "בשלב הבא אנחנו אמורים לקבוע תוכנית להפעלת 15-20 צמתים שונים ברחבי תל אביב", מספר אהרון בראונר, מנכ"ל ואחד ממייסדי ITC.

הסטארט-אפ הזה הוא אחד מ-20 חברות המשתתפות בתוכנית של מעבדת סיטי זון, שמפעילה העירייה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ופארק עתידים. הסטארט-אפים נבחרו לתוכנית לאחר שהוכיחו כי הם יכולים לסייע בפתרון אחד מהאתגרים הגדולים שעמם מתמודדת תל אביב בימים אלו, בתחומים כמו פסולת, איכות סביבה, סייבר, וכמובן, תחבורה.

החברות שהתקבלו נהנות ממשרדים בעלות מסובסדת לאורך שנת התוכנית, ויותר חשוב - מהאפשרות לנסות את הטכנולוגיה שלהם בזמן אמת בתל אביב, ומגישה לנתונים העירוניים. "בסיטי זון התעקשו שהנתונים שזורמים מהמצלמות בצמתים למרכז ניהול התנועה יעברו גם דרך פארק עתידים, מה שמאפשר לנו לשים כאן במשרד את הבקר שלנו, לנתח מרחוק את המידע ולשלוח תובנות לעירייה, מבלי לפרוס ציוד יקר בשטח. בעתיד נוכל גם לשלוח הוראות מרחוק לרמזור", מסביר בראונר.

סטארט-אפ נוסף שמשתתף בתוכנית של סיטי זון הוא D-ID, שמפתח טכנולוגיה המנסה להתמודד עם אחת מתופעות הלוואי של פרויקטי עיר חכמה - היעדר הפרטיות. מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת לטשטש באופן אוטומטי ובזמן אמת את פני העוברים ושבים שנקלטו בווידיאו שמגיע ממצלמות הפזורות בעיר, כדי לשמור על פרטיותם. גם D-ID נמצאת בתהליך מתקדם של בניית פרויקט משותף עם עיריית תל אביב.

"למכור טכנולוגיה לעירייה זה לא דבר פשוט. יש מכרזים ותהליכים ארוכים וביורוקרטיים. אפילו רק להגיע לאדם הנכון בעירייה ולהצליח לנווט בתוך ארגון כזה בצורה נכונה, זה קשה", אומר מנכ"ל D-ID, גיל פרי. "בסופו של דבר, אתה צריך את התמיכה של מישהו שיש לו את הקשרים מבפנים, וסיטי זון נתנה לנו את החיבור המיידי לעירייה".

לעיריות כמו תל אביב יש אפשרות לרכוש טכנולוגיה מוכנה מחברות חיצוניות, או לפתח אותה מבית. מיזם כמו סיטי זון מנסה לקדם אופציה שלישית, שבמסגרתה העיר פועלת להצמיח יחד עם יזמים חיצוניים את הטכנולוגיה שתשמש אותה בעתיד. "העירייה לא משקיעה כסף ולא מצפה לאחוזים מהחברות, זה לא חלק מהמודל שלנו", מבהיר מנכ"ל סיטי זון, גבי קמינסקי. "כל מה שהעירייה רוצה להרוויח מסיטי זון זאת השפעה על הטכנולוגיה, שתוביל לתפקוד יעיל יותר של העיר".

 גבי קמינסקי, מנכ"ל סיטי זון. "העירייה משיגה השפעה על הטכנולוגיה" צילום: איל יצהר

לדברי קמינסקי, התוכנית של סיטי זון מחפשת בעיקר סטארט-אפים שנמצאים אחרי סבב גיוס סיד אבל לפני סבב A. "המטרה שלנו היא שבסוף השנה החברות יגיעו לתהליך רכש שבו עיריית תל אביב תהיה הלקוח משלם", אומר קמינסקי. "לכן, אנחנו לא מחפשים סטארט-אפים שהוקמו אתמול ויש להם רק רעיון, כי אז שנה אינה מספיקה כדי לבשל אותם. מצד שני, סטארט-אפים בשלים, שמוכנים למסחור ויכולים למכור לבד, כבר לא צריכים אותנו".

3 דורות, עיר אחת

סיטי זון, שהחלה לפעול בשנה שעברה, היא מהניסיונות המעניינים שנעשים כיום בארץ כדי לקדם את יישום העיר החכמה, שם קוד לשימוש בחדשנות לטובת שיפור החיים בעיר. נושא העיר החכמה הוזנח במשך שנים בישראל, ובמדדים בינלאומיים הערים הישראליות רחוקה מלככב. בית הספר היוקרתי למנהל עסקים IMD בלוזאן, שוויץ, מדרג מדי שנה את רשימת הערים החכמות בעולם. בדירוג של 2020 הופיעה רק נציגה ישראלית אחת מבין 109 ערים ברשימה, תל אביב, וגם היא דורגה רק במקום ה-50 - הרחק אחרי סינגפור, הלסינקי וציריך המובילות, ואפילו מאחורי וינה, בילבאו וניוקאסל.

נושא יישום העיר החכמה בישראל כיכב בדוח הביקורת השנתי שפרסם מבקר המדינה באפריל. המבקר מצא כי אין גורם ממשלתי אחד שמרכז את הנושא, כשכל רשות מקומית פועלת באופן עצמאי, מבלי שאחת לומדת מניסיון האחרת. כמו כן, המבקר מצא כי אין תוכנית לאומית המגדירה את האתגרים וההזדמנויות בתחום. גם כאשר התקבלו החלטות בנושא, כמו החלטת הממשלה מינואר 2017 להפוך את חיפה ל"עיר חכמה מוגנת סייבר", הן לא הפכו לתוכנית פעולה מגובשת במשך שנים.

"ישראל היא מעצמה עולמית בפיתוח טכנולוגיה, אבל הטכנולוגיה שמפותחת כאן תגיע לצרכנים הישראלים אחרי כולם", אומר פרופ' אייל יניב, מנהל ומייסד המכון לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן, שמנסה לחבר בין הממשל המקומי לפתרונות טכנולוגיים. "אני רואה כל הזמן חברות ישראליות עם פיתוחים מדהימים שבעולם נופלים מהם, אבל כאן בארץ ההטמעה של אותם פיתוחים מתקדמת לאט, ולא תמיד בממשל מצליחים להבין מה הם עושים עד הסוף. בכל הנוגע לעיר חכמה, הממשל בארץ יורה בלי תוכנית מסודרת וחשיבה אסטרטגית".

 פרופ' אייל יניב, המכון לערים חכמות. "לשמוע את כאבי הבטן של התושבים" צילום: סטודיו תומאס

יניב מתאר שלושה דורות של התפתחות בנוגע לעיר החכמה. בדור הראשון, והפרימיטיבי ביותר, חברות טכנולוגיה הן שמובילות את התקדמות העיר החכמה. "החברות באות לערים, ומבטיחות להן שאם יקנו את חיישנים ומצלמות מסוימים, הן יהפכו לערים חכמות", אומר יניב. "לא מזמן אמרו לי אנשים מאחת הערים שביקרו אצלנו 'שמנו הרבה מצלמות בעיר, ועכשיו אנחנו מחפשים מה לעשות איתן'. מישהו שם החליט שמצלמות זה טוב, ורק אחר כך שאלו את מנהלי האגפים איך להשתמש בהן". לדברי יניב, חלק גדול מהערים בארץ נמצאות עדיין בשלב ההתפתחות הראשון.

בדור השני של יישום פרויקטי עיר חכמה, הרשות העירונית היא שמובילה את התהליך, תוך התבססות על הגדרת צרכים מוקדמת ותעדוף שלהם. הדור השלישי כבר מאפשר לתושבים עצמם להשתתף אקטיבית בהגדרת הצרכים העירוניים. "יש עכשיו טרנד, שכל הערים מחליפות פתאום את תאורת הרחוב לתאורת לד. הסיבה היא שהחברות שמוכרות את התאורה נותנות לערים הלוואות, ומאפשרות לממן את הרכישה דרך הרווחים מההוזלה בחשבון החשמל", מספר יניב. "אבל להחליף את התאורה ללד זאת לא עיר חכמה. עיר חכמה זה ללכת ולשמוע את כאבי הבטן של התושבים, להבין מה יעשה אותם ליותר מאושרים, ולקדם את זה איתם".

גם אם הדור השלישי עדיין נשמע אוטופי, מיזמים כמו סיטי זון מנסים להקפיץ את העיריות מהדור הראשון לשני. בסיטי זון עיצבו את רשימת האתגרים שעל בסיסם גויסו הסטארט-אפים לתוכנית, מתוך התייעצויות מוקדמות עם האגפים השונים בעירייה, שסימנו את האזורים הדורשים שיפור וקידום. מיזמים כמו סיטי זון מנסים גם לגשר על פערי התרבות בין הסטארט-אפים למערך המוניציפלי. "סטארט-אפים מורכבים מצעירים נמרצים שחושבים שהטכנולוגיה היא אלוהים. לעומת זאת, בערים עובדים בצורה יותר מסודרת ואיטית, עם ועדות ואישורים", מגדיר זאת בעדינות בראונר מ-ITC.

"ערים מתמודדות עם בעיות שרובן אינן חדשות, וקיימות שנים רבות בתחום החנייה, התנועה ופינוי האשפה. לבעיות האלה יש היום פתרונות חדשניים שהם סוג של מהפכה, כמו פחים שיכולים לדחוס את האשפה ולהגדיל את הקיבולת פי 10 או 12. אבל דווקא בגלל שהבעיות אינן חדשות, ובמשך שנים התמודדו איתן באותה הדרך, יותר קשה לעשות סוויץ' מחשבתי", מסביר יניב.

בכפר סבא אומרים כן

כמו תל אביב, גם ערים רבות נוספות ברחבי הארץ הקימו בשנים האחרונות אקסלרטורים או מרכזי חדשנות, שמופעלים במקרים רבים על ידי חברות חיצוניות. חממת הסטארט-אפים ומרכז החדשנות האב אילת, למשל, הוקמה ב-2016 על ידי עיריית אילת, ומופעלת על ידי חברת האחזקות וההשקעות אריאלי קפיטל. המטרה המקורית של ההאב הייתה ליצור אקוסיסטם יזמי בעיר הדרומית, שנשענת בעיקר על תיירות. עם זאת, פרויקט עכשווי של ההאב פועל גם להחדיר את הטכנולוגיה החדשנית לאילת עצמה.

"לא משנה אם זה בעיריית אילת או בעיריית ניו יורק, שאני עובד גם איתה, עיריות לא יודעות להצמיח סטארט-אפים. זה לא הביזנס שלהן", אומר מנהל תחום חדשנות באריאלי קפיטל ומנכ"ל האב אילת, אור חביב. "הן זקוקות לגופים כמונו שיעזרו להם לאתר סטארט-אפים, ולעבוד איתם".

 אור חביב, מנכ"ל ההאב של אילת. "עיריות לא יודעות איך להצמיח סטארט-אפים" צילום: הדר יעקב

במסגרת מיזם משותף להאב אילת ולעיר ניס בצרפת, שיצא לדרך השנה, נפגשים 10 יזמים מכל אחת מהערים עם ראשי האגפים בשתי העיריות, ושומעים מהם על הבעיות המטרידות אותם. בשלב השני נשלחים היזמים לחפש פתרונות טכנולוגיים לאותן בעיות. "מעל 45% מהסטארט-אפים נכשלים בשל חוסר התאמה בין המוצר לשוק, ולכן התהליך הזה, שבו אנחנו מנגישים את קהל היעד, שווה הרבה מאוד ליזמים", אומר חביב.

חלק מהאתגרים שהוצגו ליזמים שייכים עדיין לעולם של לפני הקורונה, שאולי ישוב בעתיד. בתחום התיירות, למשל, התמודדה אילת עם טשטוש גבולות בין אזורי התיירות לאזורי המגורים בעיר. בעוד באופן המסורתי התיירים מחו"ל התאכסנו במלונות שבאזור התיירות, הופעתה של Airbnb הובילה לכך שיותר תיירים מתאכסנים בבנייני מגורים רגילים. היזמים התבקשו לחשוב על פתרונות שיעזרו לתיירים העצמאיים להתמצא בשכונות, וגם לקבל מידע רחב יותר על הנעשה בעיר.

גם כפר סבא הודיעה בשנה שעברה על הקמת "גרין אפ סיטי", אקסלרטור המתמקד בקידום סטארט-אפים בתחומים סביבתיים כמו אנרגיה מתחדשת, תחבורה חכמה ופתרונות מים. גם כאן, האקסלרטור מופעל על ידי חברה חיצונית - שרונה פרטנרס. כמו בערים אחרות, היזמים מקבלים גישה אל בעלי תפקידים בעירייה, אך בניגוד לתל אביב, עיריית כפר סבא דווקא משקיעה בהם כלכלית - בתמורה למניות.

גם מחוץ לאקסלרטור, המדיניות של כפר סבא היא לפתוח את העיר לניסויים טכנולוגיים. "אנחנו תמיד נגיד כן. לא משנה אם זה בנושא של הדברה ביולוגית, ניטור אוויר או התייעלות אנרגטית. גם אם הרעיון מאחורי הניסוי נשמע לנו מטומטם, אנחנו עדיין נגיד כן", אומר מנכ"ל עיריית כפר סבא, איתי צחר.

"אני מודה שאם היו באים אליי לפני כמה שנים ומבקשים ממני להשקיע בפייסבוק או באובר בתחילת דרכן, כנראה שהייתי חושב שאלה רעיונות מטומטמים, ולא הייתי משקיע. אני מבין שהיכולת שלנו לשפוט מהו רעיון מוצלח לא טובה, ולכן תמיד נגיד כן לכל דבר, כל עוד הוא לא פוגע במישהו. חוץ מזה, שהמפגש עם חברות טכנולוגיה מלמד אותנו בעירייה שפה עסקית ויזמית שלא הכרנו".

דוגמה אחת לשיתוף פעולה כזה נרשמה ב-2018, כשחברת וויז-סייט (WiseSight) החלה בניסוי ראשון מסוגו בחניון בכפר סבא. מצלמות חכמות של החברה נפרסו בחניון, ועקבו אחרי הרכבים הנכנסים. בעלי רכבים שלא שילמו על חנייה דרך אפליקציות פנגו וסילופארק קיבלו התראה לעשות כן, אחרת יקבלו דוח. "אחרי הפיילוט התרחבנו למאות מקומות חנייה, והיום האמצעים הטכנולוגיים פרוסים באלפי מקומות", אומר צחר.

"זה הגדיל את ההכנסות שלנו מחנייה פי 1.5, וזה מצמצם את החיכוך עם התושבים שלא אוהבים לקבל קנסות. זה גם משפר את היעילות של הפקחים פי שבעה או עשרה, כי עכשיו הם לא צריכים לעבור רכב-רכב ולבדוק האם הוא הפעיל אמצעי חנייה, אלא יכולים לגשת ישר לרכב שלא הפעיל".

צחר סבור שהיישום של עיר חכמה הוא כמעט הכרח פוליטי עבור ראשי ערים שרוצים לשרוד בתפקידם. "אתה מסתכל על הבחירות האחרונות, ורואה שמתוך 256 רשויות התחלפו 130 ראשי רשויות. יש פה מסר שהציבור שולח לנו ומי שיהיה שמרן תהיה לו בעיה לשרוד", אומר צחר. " בבחירות הבאות לרשויות יצביעו מי שהיום נמצאים בכיתה ח‘ או ט‘. אלו צעירים שרגילים לצרוך שירותים מנטפליקס, אמזון ואינסטגרם, לא מעניינת אותם הבירוקרטיה של אדון כהן מהעירייה. כל זה מחייב אותנו לשינוי מאוד גדול".