המגזר השלישי הוא אחד המגזרים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה שהוביל להידוק החגורה בקרב חברות במשק וגופים תורמים אחרים. מהמקום הזה צמח פרויקט "באים בטוב" של גלובס שרתם את מיטב אנשי הקריאטיב בישראל, בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן. במסגרת הפרויקט הגישו מועמדות כ-400 עמותות, גדולות וקטנות ששיתפו עמנו את סיפורן ואת האתגרים העיקריים שניצבים בפניהן בימים אלה. מתוכן נבחרו 12 עמותות שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שיפורסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של גלובס.
המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות שמייצגות את קשת האוכלוסיה והפעילויות בחברה הישראלית. כל צמד ממומחי הקריאטיב שהתנדבו לפרויקט קיבל לידיו את הטיפול בעמותה אחרת. הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, יעל גרזון ענבר ותמר לויט, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג'בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר, אסף כץ ואוראל ביתן, ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם ומיטל אשכנזי ויוסי סבג.
העמותה השלישית שזכתה בקמפיין במסגרת הפרויקט, היא עמותת "בת מלך", המפעילה את שני המקלטים היחידים בארץ לנשים נפגעות אלימות במשפחה וילדיהן מהחברה הדתית והחרדית. כיום נמצאת העמותה שפועלת מזה 20 שנה בהקמה של מקלט שלישי.
עו"ד צילית יעקבסון, יו"רית "בת מלך", מסבירה מדוע נדרשת התייחסות נפרדת ומיוחדת לנפגעות מהחברה הדתית-חרדית: "שק הבושה, ההסתרה והקושי קיים אצל כל נפגעת אלימות באשר היא. הקושי לזהות ולקום ולבקש עזרה הוא עצום, לא משנה אם מדובר באישה מהפריפריה או מהמרכז ומכל המגזרים בחברה. אצל האישה מהחברה הדתית-חרדית החומות גבוהות ומורכבות יותר לאור המחיר הכבד שהיא עשויה לשלם אם תעז לבוא ולדבר. את רוב מקרי האלימות מטאטאים מתחת לשטיח לטובת הנראות של המשפחה או למנוע פגיעה בשידוכים של הילדים. הנשים הללו לא חשופות למדיה ולכן העשייה שנמצאת מסביב בנושא לא מגיעה אליהן. תקופת הקורונה חידדה את ההבנה עד כמה יש צורך בהסברה, איך הנשים יוכלו לזהות שהן נמצאות במערכת אלימה, איך להסיר את החשש מכך שלא יאמינו להן וההתמודדות עם המשפחה המורחבת. יש רגישויות וטרמינולוגיה בדיבור עם נשים וביחס לכל המוסד שנקרא משפחה ונישואין. כל העשייה שלנו והמניעים יעודים לנשות המגזר והצביון במקלטים הוא שזה בית".
עו"ד צילית יעקבסון, יו"רית "בת מלך"
צילום:
תמונה פרטית
מגיעים רק לקצה הקרחון
עמותת "בת מלך" הוקמה על ידי עו"ד נח קורמן, שנחשף למצוקה הגדולה של נשים מוכות כשעבד כטוען רבני צעיר. אישה מהחברה החרדית אותה ייצג, סיפרה לו כי ברחה מבעלה האלים ועברה להתגורר בלובי של בית מלון ירושלמי עם תינוקה בן החודשיים, בעוד משפחתה מפעילה עליה לחצים לחזור אליו. קורמן דאג לסידור זמני לאישה, והבין כי מוטלת עליו שליחות גדולה להביא להקמת מקלט לנשים מהחברה הדתית והחרדית, שיענה על צורכיהן הייחודיים. בעמותה מועסקים 60 עובדים, בעיקר נשים ובעיקר בנות המגזר. העמותה ממומנת ב-60% מפעילותה על ידי משרד הרווחה ובשאר - מתרומות.
המקלטים מספקים הגנה פיזית, סיוע נפשי ועזרה משפטית לנשים הסובלות מהתעללות פיזית, מינית, נפשית, כלכלית ורוחנית על ידי בעליהן. לאורך השנים שהו במקלטי בת מלך יותר מ-1,300 נשים וכ-6,500 ילדים.
הפנייה לנשים נעשית דרך לשכות רווחה, מרכזי מניעת אלימות, משטרת ישראל, טיפת חלב, בתי חולים ודרך קווי סיוע. "אין לנו ספק שאנחנו מגיעים רק לקצה קצהו של הקרחון", אומרת יעקבסון, "יש כל כך הרבה שלא העזו להתקשר. אלינו תגענה נשים אחרי שכלו כל הקיצין. המטרה של המקלט מעבר להגנה ולמחסה, היא להחזיר את השליטה לנשים, ללמד אותם לקחת את המושכות ולהחליט מה טוב עבורן. לכל אימא וילדיה יש יחידה נפרדת ויש שטחים ציבוריים וצוות מקיף. ברגע שהאישה יורדת מהמונית אלינו היא לומדת לנשום ולהאמין בעצמה. הנשים נשארות בין חצי שנה לשנה לפי בחירתן, רובן לא יחזרו לבעל, ומי שכן, לצערנו עשויה לחזור שוב למקלטים. אנחנו כמו יקום מקביל במרחק של שעה מהבית שבו הנשים פוגשות נשים שהן לגמרי כמותן".
הקמפיין של העמותה במסגרת הפרויקט נועד לגייס תרומות. "התרומות הן להצלת חיים והן מאפשרות לממן מבנים ודירות מעבר לנשים", אומרת יעקבסון "מעבר לזה אנחנו מתמקדים בהסברה ובהעלאת מודעות בחברה סגורה ולהניע תהליכים עם רבנים ורבניות. מעבר לגיוס התרומות חשובה לנו החשיפה. אנחנו אף פעם לא יודעים האם זה קורה גם לאישה שלידנו והאחריות להיות ערניים מוטלת על כולנו".
קמפיין הפנים והתירוצים של עמותת "בת מלך" למלחמה באלימות נגד נשים
הקורונה גרמה לגידול והחמרה
השבוע מצוין יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. ליעקבסון אין צורך בציון יום מיוחד, היא עוסקת בכך 365 ימים בשנה. היא שואפת לתקציבים שיאפשרו להוציא אל הפועל את המעשים. היא מספרת שמשבר הקורונה הוביל בארץ ובעולם לעלייה גדולה במספר הפניות של נשים שנמצאות במעגל האלימות, ולעלייה בדיווח על החרפת מקרי האלימות במשפחה. במאי 2020 הגיעו 527 פניות לקווי הסיוע של בת מלך לעומת 130 פניות במאי אשתקד. בתקופת הסגר השני, בחודש ספטמבר התקבלו 518 פניות לעומת 66 בספטמבר 2019. העלייה הובילה לקמפיין ייעודי בחברה החרדית. "נושא האלימות כלפי נשים היה בגדר טאבו במגזר, אך עם הגידול בחומרת מקרי האלימות ובמספר הפניות יצאנו בקמפיין שמטרתו לאפשר לכל אישה הנמצאת במעגל האלימות לדעת כי יש אפשרות טובה וזמינה להפסיק את הסבל. הדבקתי מדבקות במקוואות כדי הגיע לכל אישה. יש הלימה בין המודעות בקרב הציבור לבין היכולת, הביטחון והאומץ של נשים נפגעות אלימות לצאת מהמעגל הכואב. ככל שנצליח לגעת בקהלים וזרמים שונים בתוך המגזר, הסיכוי שלנו להציל עוד משפחות ממעגל האלימות גדל".
השאיפה היא שהקמפיין ירוץ גם בווטסאפ
על הקריאטיב היו אמונים הקופירייטר יוסי סבג והארט דירקטורית מיטל אשכנזי. שניהם עבדו במשרדי פרסום בחברה החרדית והכללית, וההיכרות עם הענף אינה זרה להם. סבג משתף כי התחבר לבריף שקיבל בקלות כ"מי שמגיע מהעולם הזה. באופן אישי אני מכיר את הנושא מקרוב כך שלא היה לי קשה להיכנס".
יוסי סבג, צילום:מיכאל פורצקי
את סיעור המוחין עם אשכנזי עשו בחסות זום בשעה שסבג שהה ביוון "במגזר יש טאבו על הנושא ובגלל שזה ככה, הרבה נשים מסתירות את האלימות שהן סופגות - הרבה יותר מנשים בשאר המגזרים. התובנה שבאה לידי ביטוי גם בקמפיין היא שאל מול התירוצים שנשים מספקות כמו 'נפלתי במקווה' או 'נכוויתי בבישולים' שני הצדדים יודעים שזה לא באמת מה שקרה אבל שותקים. בחברה הדתית-חרדית קיימת העמדת פנים ציבורית-חברתית כאילו הכול בסדר ביחד עם העמדת פנים אישית, וזה מה שהוביל אותנו לקריאטיב ששם את האמת מול הפנים דרך מבט עוצמתי של אישה. בתהליך העבודה היה לנו חיבור רגשי ומזדהה עם הנושא, להבדיל מקמפיין למרכך כביסה או למוצר אחר. גלובס הוא לא פלטפורמה שהיא מיינסטרים לציבור החרדי-דתי והשאיפה היא שהקמפיין ירוץ גם בוואטסאפ, שזו הרשת החברתית במגזר. המטרה הייתה להעביר את הנקודה באופן שייתן בוקס בבטן. אני מקווה שזה יוביל לתוצאות בפן של התרומות באמצעות העלאת המודעות".
***גילוי מלא: פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי בגלובס, ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.