"חברות דירוג האשראי הבינלאומיות נמנעו, בשלב זה, מלשנות את הדירוג של מדינת ישראל מאז שהחל משבר הקורונה, על אף הדרדרות משמעותית במצבה הפיסקלי של הממשלה", כך כותבים כלכלני קרדיט סוויס בתחזית השנתית לשנה הקרובה (שנת 2021) שפרסמו, והמתייחס גם לישראל. הכלכלנים של הבנק השוויצרי קובעים כי "התפתחויות פוליטיות צפויות אף הן להישאר במוקד תשומת הלב בחודשים הבאים, וכי במידה והתקציב ל-2020 לא יעבור עד סוף דצמבר תיפתח האפשרות לסבב בחירות נוסף במדינה, אשר עלול להגביר את אי הוודאות.
בדוח של קרדיט סוויס קובעים הכלכלנים כי הנחת היסוד היא שהמשק הישראלי יחזור לפעילות מלאה שגרתית, ללא מגבלות, אך ורק במחצית השנה של שנת 2021, דהיינו אחרי חודש יוני 2021. הם מציינים כי בנק ישראל בנה אמנם בתחזית האחרונה מסוף חודש אוקטובר, שני תרחישי צמיחה מרכזיים אשר תלויים בהטלת מגבלות עתידיות נוספות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. בתרחיש המתון יותר, הציפיה כי התמ"ג הריאלי יתכווץ ב-5.0% בשנת 2020 ויגדל ב-6.5% ב-2021. בתרחיש החלופי והחמור יותר, התמ"ג הריאלי יתכווץ ב-6.5% בשנת 2020 ויתאושש בשיעור של 1.0% בלבד ב-2021.
בהתייחסותם למדיניות המוניטרית של בנק ישראל, מציינים הכלכלנים של בנק קרדיט סוויס כי בנק ישראל הפחית את הריבית ל-0.10% (מרמה של 0.25%) עם פרוץ מגפת הקורונה בחודשי מרץ-אפריל והשיק תכנית הרחבה כמותית (בהיקף גדול פי שלושה מהתכנית שהופעלה במהלך משבר האשראי העולמי ב-2008). בנוסף לכך, הבנק המרכזי הפעיל מספר תכניות שנועדו להקל את תנאי האשראי ולתמוך בנזילות בשווקים. באוקטובר, לאחר כניסת המדינה לסגר שני, הרחיב בנק ישראל את היקף התוכנית להרחבה כמותית לכ-6.0% מהתמ"ג. זאת, תחת ההנחה שהאינפלציה תישאר מתחת לטווח היעד של 3%-1% בעתיד הנראה לעין. בקרדיט סוויס מעריכים שהמדיניות המוניטרית של בנק ישראל תישאר מרחיבה למשך תקופה ארוכה.
בבנק השוויצי מעריכים כי בנק ישראל צפוי להמשיך ולהתערב בשוק מטבע החוץ, כפי שהוא עשה בשנים האחרונות. זאת במטרה למנוע מלחצים מבניים לתיסוף השקל להביא לעליות משמעותיות בשער השקל מול הדולר והאירו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
