לדיפלומטים הבאים של ישראל מגיע משרד חוץ משודרג

בימים אלו מסתיים הרישום לקורס הצוערים של משרד החוץ. השנה, יצא המשרד בקמפיין לעידוד הרישום והצהיר שמדובר יהיה בקורס הגדול ביותר מאז שנות ה-90. בשנים האחרונות צנח הביקוש לקורס הצוערים, ובמקביל עלו שיעורי העזיבה של דיפלומטים צעירים. נתוני הרישום של השנה עוד לא פורסמו, אך התקווה היא שההתפתחויות המדיניות האחרונות עודדו רבים ומוכשרים להגיש מועמדות. כניסתם הצפויה של כמה עשרות צוערים חדשים למשרד החוץ, נותנת עוד סיבה טובה לחזק את המשרד ואת הדיפלומטיה הישראלית.

בשנים האחרונות חלה החלשה משמעותית ומכוונת של משרד החוץ, שנבעה ממניעים פוליטיים ושפגעה ביכולתו למלא את ייעודו. משרד החוץ תמיד היה בעמדת נחיתות מול גורמי מערכת הביטחון, אולם נוספו לכך בעיות נוספות, שכללו מחסור בתקציבים וכוח אדם, פיזור סמכויות, ובמשך מספר שנים - היעדר שר במשרה מלאה. הדבר פגע בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כיום, למרבית ההזדמנויות והאתגרים של ישראל יש מרכיב מדיני בולט. זה נכון לגבי ההסכמים עם מדינות במפרץ, היחסים עם הממשל החדש בארה"ב, המצב בעזה, ואפילו המאבק בקורונה. לשם כל אלו, דרוש מערך דיפלומטי חזק ויעיל.

הדיפלומטיה העולמית משתנה. הזירה המדינית כבר לא נשלטת רק על ידי מוסדות ממשלתיים. כיום, יש ריבוי שחקנים שפועלים להשפיע - חברות עסקיות, גורמי חברה אזרחית, ארגונים בינלאומיים, יזמים פרטיים ועוד. התחרות קשה והאינטרסים רבים.

אל מול זאת, תקציב משרד החוץ הלך וקוצץ, תקנים בנציגויות מרכזיות בחו"ל נותרו בלתי-מאוישים, דיפלומטים הודרו מצמתי קבלת החלטות, והירידה במוטיבציה של אנשי משרד החוץ נתנה את אותותיה. חצי השנה האחרונה התאפיינה בתחושה טובה יותר בתוך המשרד תחת כהונתו של גבי אשכנזי, אולם מדובר בתקופת כהונה קצובה בזמן, שלכל היותר שליש ממנה כבר עבר.

ההבנה בדבר הנזק שגורמת חולשת מערך החוץ מחלחלת, ומתבטאת בדיוני ועדות ושדולות בכנסת, בהצעות שגיבשו מכוני מחקר להעצמת הדיפלומטיה הישראלית, בעבודת מטה של משרד החוץ להתאים את עצמו לעידן החדש, ובדאגה שמצביע הציבור הרחב בסקרים ממצב מדיניות-החוץ ומשרד החוץ. גם מבקר המדינה נדרש לנושא, והשנה פרסם דוח שסקר את אתגרי מערך החוץ, אם כי נמנע מלהצביע על הגורמים הפוליטיים שאחראיים לכך.

למעלה מ-30 גופים פועלים בתחום - בלי תיאום

אחד הממצאים המרכזיים בדוח המבקר הוא שלמעלה מ-30 גורמים ממשלתיים פועלים כיום בנושאי מדיניות-חוץ, ללא תיאום וללא גורם מתכלל. ריבוי הגורמים כשלעצמו הוא לא הבעיה המרכזית. יחסי חוץ נוגעים כמעט לכל תחום בחיינו, ולכן טבעי הדבר שברוב משרדי הממשלה יהיו אנשי מקצוע שאמונים על קשרי חוץ. פיזור סמכויות משרד החוץ - לעתים בין משרדי ממשלה שאין הצדקה מדינית לקיומם - והיעדר תיאום ותכלול בין הגורמים השונים, זו הבעיה. בסקר השנתי של מכון מיתווים שפורסם בחודש שעבר, 61 אחוזים מהציבור טענו שפיזור הסמכויות פוגע במדיניות-החוץ במידה רבה או במידה רבה מאוד, לעומת 18 אחוזים שטענו אחרת.

את ההשלכות אנחנו רואים בימים אלו בתהליך כינון היחסים עם מדינות במפרץ. משרד החוץ, שמילא לאורך השנים תפקיד מרכזי בפיתוח הקשר עם איחוד האמירויות ובחריין, הודר מהשלבים הסופיים של החתירה להסכם ושר החוץ לא עודכן במתרחש. משרדים ממשלתיים שונים עומלים בימים אלו על פיתוח קשרים עם מקביליהם המפרץ, ולעיתים בוחרים במודע לפעול לבדם ולעקוף את משרד החוץ. גורם אחד במדינה ערבית עשוי לקבל פניות ממספר גופי ממשל ישראלים, כל אחד עם הצעות אחרות, לעיתים אפילו סותרות. הדבר קרה גם ביחסים עם מדינות אחרות באזור, דוגמת ירדן. ההתנהלות הממשלתית פוגעת ביכולת לממש את פוטנציאל היחסים עם מדינות ערב.

ההתפתחות עם המפרץ מהווה הזדמנות לבחון את תפקוד מערך החוץ מחדש, לעדכן דפוסי פעולה (גם בתוך משרד החוץ), ולחולל שינויים מבניים שיעניקו למשרד החוץ את ההובלה, ויאפשרו לו לתאם, לתכלל, למנף ולשדרג את פעילות גורמי הממשל השונים. לשם כך, דרושה גם בהירות לגבי המטרות והיעדים של הדיפלומטיה הישראלית, ויש לגבש אסטרטגיה לאומית בתחום מדיניות-החוץ. וכדי להבטיח שמערך החוץ ממלא את ייעודו ופועל ביעילות, נדרש גם פיקוח משמעותי יותר עליו מצד הכנסת. לא ייתכן, למשל, שוועדת החוץ והביטחון מקדישה למעלה מ-90 אחוזים מדיוניה לנושאי ביטחון, ולא עוסקת כמעט בתחום מדיניות-החוץ.

בקיץ הבא ייכנסו בשערי משרד החוץ הצוערים החדשים. זה הזמן לפעול כדי שהדיפלומטים הבאים של ישראל יוכלו לצמוח ולעצב את עתידה המדיני של המדינה מתוך משרד חוץ חזק, מוערך ומשפיע.

הכותב הוא ראש מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ומרצה באוניברסיטה העברית