העליון ביטל החלטה של בית המשפט המחוזי ואישר את התוכנית להרחבת העיר נתיבות

בית המשפט העליון, בראשות השופטים ניל הנדל, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף, החליט היום (א') לקבל ערר שהגישו המועצה המקומית נתיבות, הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) ורמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל) ולדחות החלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, מחודש נובמבר 2019, לבטל תוכנית שיזמה עיריית נתיבות, להקמת שכונה הכוללת 1,728 יחידות דיור, על קרקע שבחלקה שייכת למועצה האזורית שדות נגב. התוכנית אושרה בחודש מרץ 2019 בותמ"ל, במסגרת הסכם-הגג שנחתם בין המדינה לעיריית נתיבות.

התוכנית המדוברת (תמ"ל 1090) ממוקמת בחלקה המערבי של העיר נתיבות וממזרח לנחל בוהו. התוכנית מתפרשת על שטח של 553 דונם ומציעה תכנון של מתחם חדש ממזרח לעיר הקיימת בהיקף של 1,728 יחידות דיור, בשילוב אזור מלונאות, מעונות סטודנטים, דיור מוגן ושטחי ציבור, לצד פיתוח הפארק הארכיאולוגי "תל בוהו". נגד התוכנית עתרו המועצה האזורית שדות נגב, משוב תקומה ותאגיד בשם "חברת אור תקומה", המחזיקים בשטח של 117 דונם בתוך שטח התוכנית התמ"לית.

טענת העותרים העיקרית היתה שסוגיית גבולותיה המוניציפליים של נתיבות נדונה כבר כמה פעמים בעבר בוועדת הגבולות של משרד הפנים, ובקשותיה להרחיב את שטחה נדחו. לדברי העותרים, השטח המדובר אמור לשמש כעתודה לצורך פיתוח מרכז תעסוקה למושבים. כמו כן, נטען כי התוכנית חורגת מסמכות הותמ"ל, שכן היא מקדמת בניית מלונאות ושכירות לטווח ארוך, ולא דירות למגורים.

שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, גאולה לוין, שפסלה את התוכנית, קבעה בזמנו כי בתוכנית התמ"לית נפלו כמה פגמים מהותיים וציינה כי רשות מקומית יכולה לתכנן ולהגיש תוכנית מועדפת לדיור רק בתחום השיפוט שלה ואין לה יכולת להביא בחשבון אינטרסים של רשות שכנה. כמו כן, היא מתחה ביקורת על כך שרשות מינהל מקרקעי ישראל צורפה בשלב מאוחר כחלק ממגישות התוכנית, ואף כינתה מהלך זה "פיקציה שאינה מרפאת את הפגם ואינה מתיישבת עם החלטת קבינט הדיור".

בית המשפט העליון, לעומת זאת, גיבה את הוותמ"ל וקבע ש"הוותמ"ל נתנה דעתה להתאמת התוכנית לתוכניות מתאר ארציות החלות בשטחה, ובהן תמ"א 35, ואישרה מספר שינויים בהן בהתאם לסמכותה. על כן, אילו סברו המשיבים בעת הגשת התנגדויותיהם כי שגתה הוותמ"ל בפירוש הוראות תוכניות המתאר הארציות החלות בשטח התוכנית, היה עליהם להעלות טענותיהם בעניין זה במסגרת ההתנגדויות שהוגשו מטעמם".

בעניין שיתופה המאוחר של רמ"י כמגישת התוכנית קובע בית המשפט כי "צירופה של רמ"י כמגישת התוכנית לא גרע מחלקה של עיריית נתיבות בתכנון המתחם והגשת התוכנית, ועל כן אין לראות בהוספת רמ"י כמגישה נוספת של התוכנית משום הפרה של הנחיית קבינט הדיור בעניין זה".

בית המשפט העליון דחה את הנסיון לטעון כי קידומה של תוכנית מעין זו בידי הותמ"ל אינו מיטבי וקבע כי קידום מהיר של תוכניות רבות של יחידות דיור הוא בתחום "מומחיותה" של הותמ"ל: "לדידי, באין כל טענה באשר לפגיעה אפשרית באינטרס הציבורי העלולה להיגרם כתוצאה מקידום התוכנית ב"הליך מזורז" על-ידי הוותמ"ל, טענות המשיבים אינן מצדיקות את התערבות בתי המשפט בהחלטת הוותמ"ל לאשרהּ".

עו"ד רון צין, שותף בכיר במשרד שביט בראון גלאון צין ושות', שייצג את עיריית נתיבות, "המנצחת" במקרה הזה: "אם אתה שואל אותי, ההחלטות הטכניות של בתי המשפט הן לא השאלות המעניינות. מה שמעניין כאן זה המהלך הכולל והאסטרטגיה בדו-קרב בין העיר נתיבות והמועצה האזורית שדות נגב. המועצה האזורית שדות נגב פועלת במקרה הזה לסכל מדיניות ממשלתית של הרחבה והגדלת כמות יחידות הדיור בעיר נתיבות, על-פי החלטת ממשלה. העיר כלואה כולה, מכל עבריה. במקום לנסות ללכת עם ולנסות להגדיל את נתיבות ולהתפתח יחד איתה, הם כל הזמן מנסים לעשות מגבלות וחסמים וחישוקים. אנחנו נמצאים כל הזמן במאבק הזה".