הזירה הבאה של ארגוני החרם במאבק הכלכלי נגד מדינת ישראל: שווייץ

היום (א') תערוך שווייץ משאל עם על שתי יוזמות שעלולות להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת על יחסי הסחר ושיתוף-הפעולה עם ישראל. היוזמה הראשונה מבקשת מהבנק השווייצרי הלאומי וקרנות הפנסיה השווייצריות למנוע מתן מימון ליצרני נשק. צעד זה תקף לא רק לנשק לא-קונבנציונלי או פצצות מצרר, אלא גם לנשק קונבנציונלי - עם פוטנציאל פגיעה בעסקאות הקיימות עם הצבא השווייצרי. ברמה הבינלאומית, צעד זה עלול להשפיע על יותר מ-11% מתיק המניות של הבנק.

היוזמה השנייה אף יותר רחבה, ומבקשת לחייב את כל התאגידים השווייצריים "לכבד זכויות אדם וסטנדרטים סביבתיים בינלאומיים בחו"ל" תוך מתן זכות לתבוע בבית המשפט השווייצרי במקרה שתאגיד מסוים הפר את ההוראה. צעד זה, אם יתקבל, יתווסף לחוקה השווייצרית ובכך יהיה תקף לא רק לתאגידים שווייצריים, אלא גם לחברות הבת, הספקים והשותפים שלא ממוקמים בשווייץ עצמה. בעצם, ההגבלה הזאת תהפוך את ההצעה השווייצרית לאחת היוזמות המגבילות ביותר ברמה הגלובלית בתחום האחריות התאגידית. אפילו אם משאל העם לא יעבור, הפרלמנט השווייצרי הציג מספר הצעות דומות הקוראות לחובת בדיקת נאותות בכל הקשור לזכויות אדם.

בעוד אחריות תאגידית היא חיונית ביותר וממשלות צריכות לחזק את החוקים כדי להגן על זכויות עובדים, סביבה, ילדים, משאבים בסכסוך ועבדות מודרנית, היוזמה השווייצרית מכוונת הרבה מעבר לכך ואף מזיקה יותר מאשר מועילה. אף אחת מן ההצעות - במשאל העם או בפרלמנט - לא מגדירה מה בפועל המילה "לכבד" אומרת, או מה כלול בתוך "זכויות אדם וסטנדרטים סביבתיים בינלאומיים". העמימות בשפה מפרה את העיקרון המשפטי של ודאות, אחת מאבני הדרך של שלטון החוק. מיהם הגופים שיושפעו? את מי זכאים לתבוע ומהי הפרת זכויות אדם? ואילו סטנדרטים בינלאומיים? כל אלו אינם ברורים, ולכן, האפשרות לערוך הליך משפטי ראוי היא מוגבלת מאוד.

חשוב גם להכיר את המקור למשאל העם ולהצעות בפרלמנט. משאל העם נוסח וקודם על ידי קואליציה של ארגונים לא-ממשלתיים, רבים מהם מובילים את קמפיין החרם נגד ישראל, פועלים לסימון מוצרים ישראלים ומעורבים בניסיונות להכניס עסקים ישראליים ל"רשימה השחורה" של האו"ם. אין ספק שאם אחת מהיוזמות תעבור, שווייץ תהפוך למרכז שוקק של לוחמה משפטית נגד ישראל - מבול תביעות נגד חברות שווייצריות שעושות עסקים עם ישראל, או נגד חברות ישראליות שעושות עסקים עם שווייץ.

במקביל לשווייץ, אותם ארגונים מנסים להוביל מהלכים דומים ברחבי אירופה. בצרפת, למשל, ארגונים הקשורים לקמפיין נגד ישראל הצליחו להעביר דיווח חובה בכל הנוגע לזכויות אדם. מאמצים נוספים מתרחשים בגרמניה, נורבגיה והולנד ובכולם זוהו ארגונים שפועלים לפגוע ביחסי הסחר עם ישראל. בנוסף, האיחוד האירופי החל לנסח חוק שיחייב את כל חברות האיחוד באופן גורף בדיקת נאותות בכל הנוגע לזכויות אדם.

מלבד לניצול הציני של תחום האחריות התאגידית על ידי גורמים פוליטיים רק כדי לתקוף את ישראל, ההשלכות של היוזמות הנ"ל עלולות ליצור חוסר ודאות משפטי ולהשפיע באופן נרחב על יחסי הסחר בין ישראל לאירופה. טוב יעשו החברות הישראליות אם יתחילו לתכנן מראש את דרכי ההתמודדות במקרה שיוזמות אלו מתקבלות. 

הכותבת היא היועצת המשפטית של ארגון NGO Monitor והאחראית על פעילות הארגון באו"ם