אירוע הירי בערד: גם אכיפה לקויה לא נותנת היתר לקחת חיים

אין חולק לדעתי בתודעה הציבורית כי יש להעניש פושעים שהורשעו בבית המשפט. אך מקרה הירי בערד שהתרחש השבוע נראה כשובר הנחת יסוד זו. המקרה הוא של אדם המנוסה בשימוש בנשק, אשר ירה על אדם אחר - לא חמוש - בתגובה לניסיון גניבת רכב. היורה שוחרר למעצר-בית באותו היום, וחשוד כיום ב"המתה בקלות-דעת" - סעיף ההמתה הקל ביותר בחוק בעקבות הרפורמה במדרג עבירות ההמתה.

בסקירת המקרה, נדמה כי פרשנים מסוימים לוקים באמריקניזציה של ערכיהם במקרה הטוב, וצביעות מוחלטת ברע. מה הכוונה? בארה"ב קיים היתר מסוים לירות באדם אשר נכנס לשטח בבעלותך, בשל ראיית הרכוש כערך עליון. אך אפילו שם, הפרשנות שהתקבעה היא כי עלייך לעשות כן רק אם קיים חשש לחיים שלך או בסביבתך. ולגבי הצביעות? מספר פרשנים וצייצנים בולטים טענו כי לא רק שהיורה לא היה צריך להיעצר כלל, בוודאי לא לתת את הדין על לקיחת החיים - אלא שעליו לקבל מדליה על אזרחות טובה. עולה השאלה: האם זה היה קורה גם במקרה ההפוך?

הסיבה לתמיכה ביורה טמונה, לעניות דעתי, בזהותו של הגנב ש"הומת" - בן מיעוטים מהפזורה הבדואית. אזרח ישראלי, אבל ערבי. אין זו אמירה בקלות-דעת. בזמן שאפילו "חוק דרומי", בו נתלו אותם פרשנים, קובע כי הגנה על היורה לא תתקיים אם הירי שביצע "לא היה סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס...". כמו כן, כבר בעת חקיקת החוק הזהיר מי שהיה אז יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, מנחם בן ששון, מפני פרשנות שגויה, ואמר כי החוק "אינו מעניק רישיון להרוג". אבל עבור אותם פרשנים, אפשר לזרוק את הסבירות מהמרפסת, ואז לעמוד שם ולמחוא ליורה כפיים.

הטענה בה נתקלתי הייתה שמי שנכנס לשטח פרטי כדי לגנוב - דמו בראשו. אך כאשר ניסיתי לקבל תגובה על מצב היפותטי - בו פלסטיני יירה למוות במתנחל שפרץ לשטחו ופגע ברכושו - האם גם לו תגיע מדליה - נעניתי בתשובות שנעו מהתעלמות מוחלטת, תגובות כלליות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומילים מעורפלות על הזכות להגן על רכוש. כאן, כנראה, היה קשה להגן בפה מלא על היורה ההיפותטי, והמאמץ ההסברתי רוכז ביורה האמיתי, יהודי שלקח חיים של ערבי, בגלל מכונית.

התנהלות בית המשפט במקרה הינה גם התנהלות של אכיפה לא שוויונית. הרי ברור לכל כי אזרח ערבי שיירה למוות בגנב יהודי, לא ישוחרר למעצר בביתו. ישנן דוגמאות למכביר על אכיפה לא שוויונית על עבירה זהה (למשל ענישת דוד מזרחי, שנידון לשלושה חודשי עבודות שירות בגין רציחת המחבל שרצח את אשתו, לאחר שנוטרל ונכפת - לעומת ענישת שבעת רוצחי נתן זאדה, שנידונו לעונשי מאסר בפועל שנעו בין 11 ו-24 חודשים בגין רציחת המחבל היהודי שרצח 4 חפים מפשע, לאחר שנוטרל ונכפת) המאששות זאת.

פרשנות סבירה של סעיף "דרומי" בחוק העונשין אינה יכולה להסתכל על-ירי למוות על אדם הגונב מכונית, ככזה הנעשה בצורה סבירה בנסיבות העניין. עם כל הכבוד, לא הוא ולא אחרים נמצאו בשום איום, למעט אולי התייקרות מחיר הביטוח. לכן במקרה הזה עלינו חברתית לקרוא לילד בשמו - הוצאה להורג ללא משפט.

משפטית, על המדינה לערער על השחרור למעצר-בית ולהגיש כתב אישום על המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, הכוללת בהגדרתה "המתה תוך חריגה מועטה מהגנה עצמית".

בעוד שבאקלים הפלילי של האזור ובשל אוזלת-היד הכללית של רשויות האכיפה, ירי באותן נסיבות על רגליו של הפושע היה מתקבלת בהבנה מסוימת גם מצדי - בחברה מתוקנת, גם אכיפה לקויה לא נותנת היתר לקחת חיים. 

הכותבת היא פעילת זכויות אדם ואזרח