חשבון הנאמנות של קרוב המשפחה הקשיש וסכסוך הגירושים: כך התפוצצה פרשת חקירת האחים דיין

בתשעה בנובמבר השנה עצרו חוקרי רשות המסים את האחים המיליארדרים איציק ואמיר דיין בחשד לעבירות מס, שמקורן בחשבון שפתח תושב זר ובו מאות מיליוני שקלים. זמן קצר לאחר מכן אומנם פורסם כי שני אנשי עסקים בכירים נעצרו, וכי עומדים נגדם חשדות לעבירות מיסוי, אלא ששמם נאסר לפרסום. עד עכשיו.

■ מלונות בוטיק בישראל, נדל"ן בגרמניה ומאבקים מול תשובה: הכירו את משפחת דיין שמאחורי הפרשה המסעירה

בשבועות האחרונים עתרו גלובס וכלי תקשורת אחרים לבית המשפט בבקשה להסיר את הצו. בעקבות העתירה, הותרו לפרסום שמותיהם של שני האחים שבבעלותם ובבעלות בני משפחתם עסקים חובקי עולם בתחומי הנדל"ן, המלונאות, האנרגיה והרכב. כן הותרו לפרסום פרטים רבים מהחקירה והחשדות. גלובס עושה סדר בפרשה.

1. החשד: העלמות מס בשווי עצום

החשד נגד השניים מתמקד במאות מיליוני שקלים שלכאורה הגיעו אל האחים מנאמנות זרה שהוקמה ב-2001 על-ידי תושב זר לא מוכר מצרפת בשם ז'ק מלכה, שהוא חמו לשעבר של איציק דיין. מהפרטים שידועים מהחקירה עולה כי נקודת המוצא לפרשה מתחילה ב-2015. מסיבה שטרם ידועה אז הנאמנות חתמה על הסדר שומה עם רשות המסים בישראל, שכחלק ממנו הוסדרה חבות המס שלה בישראל.

מי שהיו מצויים בלב ההסדר הם האחים איציק ואמיר דיין שרשומים כנהנים בנאמנות. למרות קיומו של ההסדר, ברשות המסים החלו לעלות שאלות לאחר מכן בהקשר להתנהלות חשבון הנאמנות, ובין היתר נשאלה השאלה האם הנאמנות אמיתית ומלכה אכן עומד מאחוריה. תהיות אלה הובילו לפתיחה בחקירה שכאמור הפכה לגלויה בחודש שעבר עם מעצרם של האחים.

 אמיר דיין / איור: גיל ג'יבלי

2. החשדות מתגלים

בבקשת המעצר של שני האחים שהגישה רשות המסים, ושהותרה כעת לפרסום, נכתב בין היתר כי "כחלק משיתוף-פעולה ברשות המסים בין פקיד שומה חקירות תל אביב, עם מיסוי בינלאומי, רשות להלבנת הון, התקבל מידע לפי אמנות בינלאומיות C.R.S לפיו החשודים העלימו הכנסות במאות מיליוני שקל".

ה-CRS, נזכיר, הם הסכמי חילופי המידע עליהם חתומות עשרות מדינות באירופה וגם ישראל, אשר בעקבותיהם ישראל מקבלת מידע פיננסי על ישראלים בעלי נכסים בחו"ל ומעבירה בהתאם מידע על אזרחים זרים למדינות מוצאם.

עוד נכתב בבקשת המעצר כי הנהנים בנאמנות הם איציק ואמיר דיין, וכי "ביום 22.06.2015 נחתם הסכם נאמנות בין פקיד שומה תל אביב 3 לבין מייצג הנאמנות עו"ד רו"ח צפריר בקשי... עלה חשד כי יוצר ונאמן הנאמנות הוא ג'קי מלכה, יהודי בן 90 תושב צרפת, המתגורר בצרפת שהוא חמו של חשוד מס' 2 (איציק דיין, א' ל"ו).

"בחקירתנו עולה כי מדובר באדם שהכנסותיו זעומות כ-30 אלף אירו לשנה. בדיונים האזרחיים נשאל על חברת B.P.M germany ואמר כי לחברה זו לא משך כספים והכחיש שזו נאמנות פיקטיבית".

בין עילות המעצר שעמדו בבסיס מעצרם של האחים עמד גם חשש לשיבוש הליכי חקירה (סעיף 13א) לחוק המעצרים שלפיו "קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של החשוד או אי מעצרו של החשוד יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת", וכן החשד לביצוע עבירות על סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

במהלך הדיון בבקשה להארכת מעצרם של החשודים, הוצג בפני השופטת אירית מני גור מבית משפט השלום בתל אביב, תמלול שיחה של החוקרים עם מלכה, המחזק את החשדות נגדם, ובמסגרתו אומר מלכה כי לא הקים נאמנות לטובת האחים.

במהלך הדיון הציגו נציגי רשות המסים, אבי אוחיון ויוני דוד, את תמונת המצב בחקירה. אוחיון: "עולה תמונת מצב לפיה החשודים אמיר ואיציק דיין - שני אחים מאחת המשפחות העשירות בישראל, רימו את רשות המסים בכל שהציגו מצג-שווא, לפיו נכסיהם הרבים בגובה מאות מיליוני שקלים מוחזקים בנאמנות על-ידי תושב צרפתי, כיום בן 91, אשר מתכחש לכך בכל תוקף, וכל זאת להתחמק מתשלומי מסים בישראל בגובה של עשרות מיליוני שקלים. לאחר מאמץ רב של היחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים ובשיתוף פקיד שומה חולון ופקיד שומות חקירות תל אביב והרשות לאיסור הלבנת הון, תוך חקירה סמויה בישראל ומחוצה לה, הפכה הבוקר החקירה לגלויה".

לשאלת עו"ד חיים גבאי, אחד משני באי-כוחם של הדיינים, על כך שמאז 2015 יש לנאמנות הסדר מול רשות המסים והיא מגישה דוח מדי שנה לרשות המסים - והאם הדוח לא נבדק, השיב דוד כי "בשנת 2015, כשהוגש דוח הנאמנות, בעצם 'גיירו' סכום של כמיליארד שקל, כ-182 מיליון אירו, והם הלבינו את זה. בעצם הם יכולים למשוך כסף ללא מס בסכום של 182 מיליון אירו, כאשר על כל זה הם שילמו 2 מיליון שקל מס. שורש הבעיה שהכול - הנאמנות - היא פיקציה. היא גוירה בזיוף. מאז התחילו לבדוק את הנאמנות באמצעות אמנות בינלאומיות והתחיל להצטבר לנו חומר שבעצם מראה לנו שכל הנאמנות הזו היא פיקציה".

עו"ד חיים גבאי שאל את דוד האם הוא מודע לכך שלנהנים - לאחים דיין - אין בכלל מילה בנאמנות הזאת, כחלק מטענת ההגנה כי האחים דיין אינם יכולים לשנות כלום בנאמנות, הם "פאסיביים", אך דוד השיב כי "זה לא משנה מכיוון שהכול פיקציה, ויש לי ראיות שהם הבעלים האמיתיים של כל החברות".

בהמשך הדיון השיב דוד גם לשאלותיו של עו"ד נתי שמחוני שפועל לצידו של גבאי בשם האחים. שמחוני תהה כיצד החליטו ברשות המסים כי מדובר בנאמנות פיקטיבית, ודוד השיב, כי "הוצג כאילו היה יוצר תושב חוץ ולא היה כזה דבר, הוא 'קוף'. היוצר אומר שהוא לא יצר את הנאמנות". דוד הציג בפני בית המשפט שיחה שנערכת עם מלכה באוקטובר האחרון על-ידי בכיר ברשות המסים דובר צרפתית.

במהלך הדיון הראשון עלתה השאלה כיצד נאמנות שמדווחת לרשות המסים מאז שנת 2015 מדי שנה בשנה, לא נבדקה עד כה וכיצד בכלל נחתם עם הנאמנות הסכם מס ב-2015 ולא נבדקה אמינותה, ופתאום בשנת 2020 עולים חשדות כי מדובר בנאמנות פיקטיבית. התשובה שסיפקו לכך נציגי רשות המסים הייתה כי הנאמנות נכנסה למערכת תוך הצגת מצגי-שווא, ולא הוצגו לפקיד השומה כל המסמכים. לשאלה מדוע פקיד השומה אישר את הסדר המס, ענה אוחיון: "הוא אישר את ההסדר על סמך מצגים שקריים".

3. הסדר הנאמנות ש"נעלם" לרשות המסים

בשלב הזה בדיון נחשף גם טפח מאחת הבעיות המרכזית של רשות המסים והיא עומס וחוסר בכח אדם, שמוביל לחוסר יכולת לבדוק את כל התיקים, וגם אולי בעייתיות באופן שמירת המסמכים בתיק שעלולה לעלות בהמשך הדרך כטענה במסגרת טיעוני ההגנה.

יוני דוד חשף בדיון כי "פקיד שומה 3 לא בדק את כל הסכם הנאמנות משום לחץ עבודה. לא יודע מה הסיבות שלו...אפילו למרבה האבסורד, בתל אביב שומה 3 לא נמצא הסכם הנאמנות. היה עומס בהתחלה היה רק משרד אחד (שטיפל במיסוי נאמנויות בעקבות רפורמת מיסוי שנערכה בארץ, א' ל"ו), היום בעקבות התיק הזה החליטו לפזר בכל הארץ תיקים כדי שזה לא יתמקד בשני משרדים בארץ. היו עוד תיקים נוספים בתל אביב 3 וזה לא עבד טוב, והחליטו לפזר את זה".

במהלך הדיון העלה עורכי הדין נתי שמחוני את אחת מטענות ההגנה של אמיר דיין, לפיה החקירה הפלילית החלה בשל סכסוך בינו לבין פרודתו. שמחוני שאל את נציג רשות המסים: "אתה לא בדקת את הנאמנות בשנת 2015 בגלל חוסר בכוח-אדם, כל שנה מוגשים לו דוחות, והוא גם לא בודק את הנאמנות, ויש לך מידע מהמיסוי הבינלאומי - זה יהיה מוגזם לומר שהמידע הוא בגין ריב משפחתי, ואתם נופלים לכלל טעות ותופסים צד?".

על כך השיב יוני דוד: "יכול להיות שהקטליזטור שלח לבדיקה בגלל הסכסוך המשפחתי, יכול להיות, אבל בסופו של דבר יש לנו ראיות חיצוניות, לא מהגרושה או מהפרודה, אני לא יודע מה המצב עכשיו, אבל יש לנו ראיות חיצוניות".

4. ה"דיל": שיתוף-פעולה ואיסור פרסום חריג

שמם של האחים דיין נאסר לפרסום עד כה. זאת לאחר שעורכי דינם, עו"ד חיים גבאי ועו"ד נתי שמחוני, הגיעו להסכם עם רשות המסים לפיו הם יסכימו לשהות יומיים במעצר, ללא ערר על המעצר, ובתמורה הרשות תסכים להוצאת צו איסור פרסום על שמם ועל פרטי הפרשה למשך 45 ימים - פרק זמן חריג ביחס למעצרים דומים. בתום ימי המעצר השניים שוחררו בתנאים מגבילים, תוך מתן ערבות של מאות אלפי שקלים. בשבועות האחרונים עתרו לבית המשפט גלובס, "כלכליסט", "דה מרקר", ותאגיד השידור "כאן" בבקשה כי יוסר צו איסור הפרסום. בעקבות העתירות הללו הותרו היום לפרסום שמותיהם של הדיינים, וכן פרטי החשדות נגדם, אלא שקדם לכך מאבק משפטי לא קצר.

במהלך הדיון בבקשות להסרת הצו, טען בא-כוחו של איציק דיין, עו"ד חיים גבאי, כי יש להותיר את צו איסור הפרסום על כנו, בשל חולשת הראיות נגד החשודים. לטענתו, מדובר במחלוקת שהחלה כמחלוקת אזרחית מול רשות המסים, וצריכה לחזור למישור האזרחי. כן, טען גבאי, כי רשות המסים למעשה חזרה בה מההסכם שערכה עם הנאמנות. "החשודים הם הנהנים בנאמנות והיא הוקמה על-ידי יוצר שהוא כבן 90, אדם שאינו תושב ישראל אלא תושב חו"ל. הנאמן גם אינו תושב ישראל... מדובר בחוזה לטובת צד ג', כאשר יוצר הנאמנות והנאמן אחראים על חובות הנאמנות", טען גבאי.

עוד טען הסנגור, כי למעשה האחריות לחובות המס של הנאמנות אינה על האחים אלא על יוצר הנאמנות, ורמז כי ייתכן שכל עניין החשדות בתיק נובע מאי הבנה של רשויות המס בנושא מיסוי נאמנויות. "עד שנת 2005 רשות המסים לא מיסתה את הנאמנויות. הנאמנויות כמעט ולא הופיעו בפקודת מס הכנסה. בעקבות ועדה שהוקמה הוחלט למסות את הנאמנויות, בשורה של תיקונים. בשנת 2013 נכנס לתוקפו תיקון, שרק אז החליטו שלטונות המס למסות נאמנויות זרות, רק אז החילו את דיני המס על נאמנויות זרות שיוצר תושב חוץ והנהנה תושב ישראל...בשנת 2014 יוצאת רשות המסים בהסדר לציבור שמי שיבוא להסדיר את מיסוי הנאמנות הזרה אנחנו נמסה אותו בשיעורי מס של 3%-6%, תלוי בסוג הנאמנות. כלומר עד 2014 אנחנו בכלל לא מכירים את המיסוי. ואני אומר לכם, אז לא ידעו למסות נאמנויות וגם היום לא יודעים". עוד הוא הוסיף בעניין זה כי "טענו ואנחנו ממשיכים לטעון, כי לנהנים אין כל מושג בכל מה שקשור למיסוי. לא הרבה מכירים את מיסוי הנאמנויות. בודדים. כך גם המייצגים. אז מצפים מהנהנים - שהם למעשה פאסיביים בנאמנות (כשהאקטיביים הם היוצר והנאמן) - שהם יכירו את הדין בכל מה שקשור לנאמנויות? לפיכך הם שכרו שירותיהם של טובי המומחים והסתמכו על עצתם".

לדברי גבאי, במקרה של האחים דיין, ברגע שנודע שיש חובה להסדיר את המיסוי פנתה הנאמנות לרשות המסים בעצמה, ביקשה להסדיר את המס, המציאה את כל המסמכים והגיעה לתוצאת מס. "תוצאת המס שולמה לאחר שנבדקה הנאמנות לפני ולפנים. בבקשת המעצר נטען, כי פקיד השומה טעה. את הטעות ניתן לתקן. הרשות מגישה דוחות מאז 2015. היא הגישה דוחות במועד, ושילמה את המס הנדרש".

עו"ד שמחוני הוסיף כי "היה ברור לכולי עלמא שמדובר במהות בסכסוך אזרחי שמתנהל ברשות המסים מזה מספר חודשים. רק עתה הוא התגלגל למישור הפלילי. לעניות דעתנו, היה ראוי שיישאר במישור האזרחי, ואנחנו בטוחים שבסופו של דבר זו תהיה התוצאה... שהקטליזטור נובע מהליכים המתנהלים בין אמיר דיין לפרודתו".

נציג מס הכנסה בדיון, יוני דוד, המכהן כסגן פקיד שומה חקירות תל אביב, אמר בדיון בבית משפט השלום לגבי פרסום הפרטים כי, מבחינתנו (רשות המסים, א' ל"ו, ה"מ) ברירת המחדל בכל תיק היא פרסום. זו ברירת המחדל הראשונית. פה בעקבות איזון בין שיקולי החקירה לאינטרסים אחרים הסכמנו לדחות את הפרסום ב-45 יום, ולאחר 45 יום אנחנו בברירת המחדל הרגילה שאנחנו בעד פרסום. הגענו להסכמות ואנחנו כרשות צריכים לכבד את ההסכמות שלנו. ההסכמות אליהן הגענו נבעו משיקולי חקירה ושיקולים נוספים".

באת-כוח עיתון גלובס, עו"ד אוריין אשכולי, טענה בדיון כי אין כל רלבנטיות לטענה כי המחלוקת החלה במישור האזרחי ורבים מתיקי המיסוי הפליליים מתחילים במחלוקות אזרחיות ועלולים להגיע להרשעות בפלילים. אשכולי הוסיפה וציינה כי גם קיומו של הסדר מס משנת 2015 אינו רלבנטי, שכן היו מקרים שבהם נחתם הסדר מס אזרחי מול הרשות, ובהמשך הרשות פתחה בהליכים פליליים נגד הנישומים, שאף הובילו להרשעות.

כאחת הדוגמאות הבולטות לכך ציינה באת-כוח גלובס את פרשת העלמות המס של הדוגמנית הבינלאומית בר רפאלי, אשר החלה כמחלוקת אזרחית בשאלת התושבות של הדוגמנית, וגם שם נחתם הסדר שומה עם רשות המסים. למרות ההסדר, רפאלי נעצרה בהמשך בחשד להצגת מצג-שווא בנוגע לתושבותה, ולבסוף גם הורשעה בפלילים, והוטלו עליה עונשים במסגרת הסדר טיעון שחתמה עם המדינה.

בא-כוחם של העיתונים "כלכליסט" ו"דה מרקר", עו"ד תמיר גליק, עמד על כך שלא הוצגה שום ראיה או טענה שמראה כי קיים הבדל בין האחים דיין לשורה של עצורים שמופיעים מדי יום בבית המשפט ולא נהנים מצו איסור פרסום על שמם, מעבר ל-48 שעות הקבועות בחוק (מרגע המעצר), וכי האחים לא הציגו כל נזק ייחודי שייגרם להם ומצדיק את המשך צו איסור הפרסום.

בהחלטת בית משפט השלום המתירה את הפרסום קבעה השופטת, ענת יהב, כי "מחומר הראיות עולה כי אכן החשד הסביר לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים (האחים דיין, א' ל"ו) קיים גם קיים ואף נראה שאין המדובר בטעות חישובית של פקיד השומה, אלא במצג-שווא תוך רצון ליהנות מאותו המצג, והכול על-פי סעיף 220 לפקודת המסים ואף נתן לומר שקיימת מסכת עובדתית המעלה חשד, שאותו המצג הוא רק קצה קצהו של דרך שתוכננה בדקדקנות על-ידי החשודים".

השופטת התייחסה בהחלטה לשאלת ההבדל בין האחים דיין לחשודים אחרים וציינה כי "העובדה שאדם הוא מפורסם, בעל אמצעים, בעל עסקים ועוד, אינו בבחינת פוליסת ביטוח עבורו, לעתים אף ההפך הוא הנכון, ודווקא אז קיים אינטרס ציבורי ומשמעותי לזכות הציבור לדעת ולפומביות, ומכיוון שקבעתי שחשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות להם קיים, הרי שאותו אינטרס ציבורי מתקיים ובעוצמה".

השופטת אף התייחסה לטענתו של עו"ד שמחוני, כי ההליך הפלילי נולד על רקע סכסוך משפחתי, וציינה כי "בנוגע לטענה שעלתה בגין הפרסום כאן אשר ישפיע על הליך אחר המתנהל בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומבלי לצלול לנבכי פרטי הסכסוך, אומר שמדובר בשני הליכים נפרדים שעל אף שקיימות נקודות משיקות, הרי שהסוגיות הן אחרות ועל כל הליך חלים חוקים אחרים, ויש לבחון כל הליך על-פי הכללים והחוקים החלים עליו".

בעקבות ערעור שהוגש נגד ההחלטה, התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהסתיים בדחיית הערעור. שופטת בית המשפט המחוזי, מעיין בן ארי, ציינה בהחלטתה כי החקירה "סבוכה ומורכבת", אך בהתבסס על דוח סודי שהגישה רשות המסים לבית המשפט, קבעה השופטת כי ייתכן וקיים חשד סביר לביצוע העבירות על-ידי האחים, "חשד אשר התעצם עם התקדמות החקירה". בית המשפט דחה את טענת האחים כי הנזק שייגרם להם מפרסום שמם גובר על אינטרס הציבור לפומביות. השופטת בן ארי ציינה כי "העוררים אנשי עסקים בעלי מעמד רם במשק הישראלי, ועלול להיגרם להם ולעסקיהם נזק כלכלי ותדמיתי ופגיעה במוניטין אותם רכשו בעמל כפיהם במשך השנים". עם זאת, הוסיפה: "נחה דעתי כי טיב הנזק אינהרנטי לפרסום כאשר עסקינן באנשי עסקים בקנה מידה של העוררים, ואולם אינו חורג מן הצפוי והרגיל".

מעורכי הדין נתי שמחוני וחיים גבאי נמסר: "אמיר ואיציק דיין הם אנשי עסקים מכובדים שמעולם לא דבק בהם כל רבב. הנושא הנבדק ברשות המסים - שהולדתו בסכסוך גירושים - הוא מורכב, והאחים דיין יוצגו בהקשרו על-ידי מיטב המומחים. בשל כך, ראוי היה כי הנושא ייבחן במישור האזרחי בלבד. אמיר ואיציק פועלים בשקיפות ובשיתוף-פעולה מלא מול רשות המסים, ובטוחים כי בסיום החקירה יתברר כי לא נפל כל דופי בהתנהלותם".

*** חזקת החפות: איציק ואמיר דיין הם בגדר חשודים בלבד. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, הם לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.