כך יירט הראל לוקר את המועמדים לתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית

לפני שבועיים ציינו בתעשייה האווירית (תע"א) אירוע היסטורי כשוועדת השרים למכירת מניות המדינה אישרה את המתווה ההנפקה של החברה. כמה ימים קודם לכן מונה לחברה הממשלתית הגדולה ביותר מנכ"ל חדש. בועז לוי ראש חטיבת מערכות הטילים והחלל של החברה, נחשב לאיש מקצוע מהמעלה הראשונה, מינוי ראוי לכל הדעות. אבל מה שמעיב על אווירת החגיגיות של האירועים האחרונים הוא מכתב ששלח יום קודם לכן האלוף במילואים חגי טופולנסקי, מי שנחשב למועמד מוביל לתפקיד.

במכתב לוועדת האיתור הודיע טופולנסקי על הסרת מועמדותו, אך לא הסתפק בכך. "נחשפתי לתהליך שאינו ענייני ואינו ראוי", כתב ופירט: "מסרים שהועברו אלי לפני ולאורך התהליך, לא הותירו מקום לספק באשר להעדפות גורמים מרכזיים בוועדה. קיים טעם לפגם בכך שלצד הליך אשר אמור להתנהל בצורה מקצועית ועניינית, מקיימים גורמים בוועדת האיתור מאמץ נסתר בכדי לעקר, לסכל ולהכווין את הליך האיתור והבחירה. כאזרח, כמנהל, וכאלוף במילואים, ליבי כבד היום נוכח האופן בו מתקיים ההליך ובהתאם, אינני יכול להמשיך לקחת חלק במצג הזה".

טופולנסקי סירב להשיב לשאלות בנושא ולא היה מוכן להסביר על מה ביסס את ההאשמות החריפות נגד אותם "גורמים בוועדת האיתור". אבל השורה התחתונה היא זו: מתוך 13 איש שניגשו להתמודדות על התפקיד נותרו בסיום ההליך רק ארבעה, שלושה מועמדים מתוך החברה ומתמודדת אחת שהגיעה מבחוץ - תא"ל במילואים מירב קירשנר, לשעבר ראש מטה כוח-אדם בצה"ל.

התפטרות המנכ"ל הרתיעה מועמדים

לפני שנתיים בלבד, כאשר מונה המנכ"ל הקודם של תע"א, התמודדו על התפקיד לא פחות מ-20 איש. העובדה שרק מועמד חיצוני אחד נבחן לתפקיד המנכ"ל של החברה הכי גדולה ואסטרטגית של מדינת ישראל - חברה עם פוטנציאל פיתוח עסקי ענקי וזוהר של שחקן בליגה של לוקהיד מרטין ואיירבוס ופעילויות ב-100 מדינות בעולם מול דרגי הממשל והצבא הבכירים ביותר - היא תעודת עניות לכל המעורבים בהליך. מה הסיבה לכך?

בשיחות עם מועמדים שבחרו שלא להתמודד על המשרה חזרה על עצמה הטענה כי התפטרותו של המנכ"ל הקודם אחרי שנתיים בלבד בתפקיד, הרתיעה אותם. המנכ"ל הקודם, נזכיר, הוא האלוף במילואים נמרוד שפר, לשעבר ראש מטה חיל האוויר וראש אגף התכנון בצה"ל, שנחשב למנכ"ל מקצועי ומוערך.

שפר לא דיבר מאז, אך גם לא הכחיש באוזני מי ששאל אותו כי פרישתו באה על רקע מערכת יחסים עכורה עם הראל לוקר, היו"ר הדומיננטי, יש יאמרו הכוחני, של תע"א. לוקר, עורך דין פרטי ולשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה "לא ספר" את שפר, התערב שוב ושוב בהחלטות ניהוליות שקיבל המנכ"ל, נהג להיפגש עם בכירים בחברה שלא בנוכחותו של שפר והקפיד לדחוק את רגליו של המנכ"ל ממרכז הבמה, כמעט בכל הזדמנות. גורמים בתעשייה האווירית טענו בתגובה כי כל הפגישות של היו"ר עם בכירים בחברה היו באישורו ובידיעתו של שפר, "היחסים בין לוקר לשפר היו מצויינים וכל אחד עשה את עבודתו" אמרו גורמים בהנהלת החברה. שפר שומר כאמור על שתיקה. "שפר ג'נטלמן", אומרים עליו מכריו, "הוא היה יכול לצפצף על לוקר, כי את מנכ"ל תע"א יכולה לפטר רק הממשלה. אבל הוא העדיף לא לריב, שם את המפתחות וללכת הביתה".

טופולנסקי נעתר לבקשות, ומודה שטעה

טופולנסקי סיפר שלא רצה בתפקיד אבל מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל ביקש ממנו להתמודד. את ההחלטה הסופית קיבל טופולנסקי רק לאחר שהתייעץ ממושכות עם שפר, מכר ותיק מחיל האוויר. בדיעבד טופולנסקי לא מהסס להודות שטעה. בשיחות עם מכרים הוא מספר שנקלע למאבקים שלא התכוון להיות חלק מהם. "אם ככה נראה הליך המינוי של המנכ"ל, אני לא רוצה לחשוב איך נראית ההתנהלות של החברה הזאת", אמר באחת השיחות האלה.

למה התכוון טופולנסקי? לפחות שניים ממכריו שמעו ממנו על חוויה מוזרה שהייתה לו מחוץ לחדר שאליו הוזמן על ידי הוועדה לראיון הקבלה. היו"ר לוקר תפס את טופולנסקי לשיחת מסדרון ובה הזכיר לו את העובדה שהוצע לו בעבר תפקיד של סמנכ"ל בחברה. לוקר אמר לטופולנסקי באותה שיחת מסדרון דברים ברוח "טעית כשלא הסכמת אז", ונתן לו להבין שעדיין לא מאוחר להתחרט. בתעשייה האווירית אומרים בתגובה, כי "לא התקיימו חילופי הדברים הנטענים בין טופולנסקי ליושב ראש החברה". מצד שני גורמים בחברה אישרו כי השניים שוחחו לפני הראיון וכי לטופולונסקי הוצע בעבר תפקיד סמנכ"ל בתע"א.

טופולנסקי, שצמח בחיל האוויר והגיע לדרגת אלוף, נחשב לאדם ערכי וישר באופן כמעט קיצוני. מצה"ל פרש בעקבות אירוע של גניבת מחשב מביתו. טופולנסקי החליט לפרוש לאחר שנפתחה חקירת מצ"ח בעניינו ומבלי להמתין לתוצאות החקירה, מתוך רצון לשמש דוגמה אישית לפקודיו. החקירה הסתיימה בהמלצה לנזיפה בלבד. לאחר פרישתו מצה"ל התמנה טופולנסקי למנהל תחום המל"טים בחטיבת המודיעין של חברת אלביט מערכות.

טופולנסקי לא נקב במכתבו בשם כלשהו בתע"א אבל תגובתה של החברה הייתה אישית וכואבת. "על הוועדה הופעלו לחצים כבדים ופסולים למנות דווקא את טופולנסקי, וזאת בידי גורמים חיצוניים לדירקטוריון ובניגוד לכללי משטר תאגידי", נאמר בה. מאחורי הביטוי "לחצים כבדים ופסולים" מסתתרת האשמה חמורה שלפיה משרד הביטחון עיכב את אישור מתווה ההנפקה של החברה בוועדת השרים להפרטות בניסיון ללחוץ על ועדת האיתור להמליץ על טופולנסקי לתפקיד. הוועדה, נזכיר הייתה אמורה לאשר את המתווה ההנפקה בישיבה שנערכה ב-1 באוקטובר, אך לבקשת משרד הביטחון הצעת ההחלטה הוסרה מסדר היום של הוועדה. המתווה אושר בסופו של דבר רק ב-19 בנובמבר, כמה ימים לאחר פרישתו של טופולנסקי וההחלטה על מינוי לוי למנכ"ל. ממשרד הביטחון נמסר "לא נתייחס לנושא".

אבל לוקר לא הסתפק בכך והחליט להכות את טופולונסקי מתחת לחגורה. בהודעת התגובה למכתבו של האלוף במיל' הוסיפה התעשייה האווירית, כי "רק לאחר שנאספו גם חוות דעת רבות על תפקודו כמנהל מפעל עסקי באלביט מערכות, בחר טופולנסקי לפרוש מההתמודדות ביומו האחרון של ההליך", נטען בתגובה, שאושרה מן הסתם על ידי היו"ר לוקר.

המשפט הזה עורר זעם בקרב חבריו של הטייס לשעבר. "חוות הדעת של מקום העבודה שלך עליך היא חומר אישי מסווג", הם אומרים, "הפרסום הזה, נועד להכפיש את טופולונסקי ולגרום לאנשים להבין שיש עליו חוות דעת שליליות. זה מעשה שלא יעשה".

אשל רצה מועמד עם רקע ביטחוני

מה גרם לטופולנסקי להכניס את ראשו לתוך מה שהוא מתאר כסוג של מדמנה - ועוד אחרי שיחה עם המנכ"ל הקודם שעזב בטריקת דלת? ייתכן ששפר הצליח להדביק אותו באמונתו בפוטנציאל הגדול שיש לתעשייה האווירית גם מבחינה עסקית וגם מבחינת התרומה הביטחונית למדינה. בממסד הביטחוני מסתכלים על התעשייה האווירית כעל חברה מבוזבזת, שיש לה פוטנציאל ענק ובלתי ממומש לתרום לביטחון מדינת ישראל.

באוצר וברשות החברות הממשלתיות סבורים כי בעיית השורש בתעשייה האווירית היא שליטת הוועדים בחברה והעובדה שהסכמי העבודה שלה לא שונו מאז שנות ה-80. על רקע זה חשבו רבים בכל המערכות האלה כי חייבים להביא לחברה מנכ"ל מבחוץ, כי איש כמו לוי, מקצוען ומוכשר ככל שיהיה לא מסוגל לנער את החברה שבה גדל ועבד במשך 30 ומשהו שנה.

אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר, לא הסתיר את רצונו שמנכ"ל החברה הבא יהיה אדם בעל רקע ביטחוני. החטיבות הצבאיות שאחראיות לשלושה רבעים מהכנסות התעשייה האווירית, קשורות בטבורן למערכת הביטחון. מעבר לכך יש ערך לעובדה שהמנכ"ל או יו"ר התעשייה האווירית הוא אדם בעל רקע ביטחוני שמכיר את המערכות והטכנולוגיה מצד המשתמש ויודע לדבר את שפתו של הרמטכ"ל או מפקד חיל האוויר שאמור לרכוש את מוצרי החברה.

"לא ייתכן שבצמרת של התעשייה הביטחונית מספר אחת בארץ לא יישב אדם אחד שהטיס מטוס, נעזר במלט או במערכת טילאית כלשהי", אומר גורם שהיה מעורב בהליך בחירת המנכ"ל. "אשל איש הגון שמתנהג בצורה עניינית, אפשר לומר אפילו אצילית", אומר אחד ממכריו, "הוא היה יכול להגיד ללוקר 'אתה מסיים את התפקיד שלך באוגוסט. אם לא יהיה אף מועמד ביטחוני בשלב הגמר אני מתחיל עכשיו בתהליכי איתור יו"ר חדש. זה היה גומר את לוקר, אבל אשל לא אחד שיחזיר אגרוף כשתוקעים לו אצבע בעין".

בדרך להנפקה, בלי טיפול בבעיות השורש

הנהלת התעשייה האווירית ולוקר בראשה התגאו בחודש שעבר בתוצאות שיא ברווח הנקי שעליו דיווחה החברה בתום שלושת הרבעונים הראשונים של השנה. הנתונים הפחות מחמיאים הוצנעו כמובן, אך לא נעלמו מעיני אנשים שמכירים היטב את החברה: הירידה בצבר ההזמנות, העובדה שהפעילות השוטפת מייצרת תזרים מזומנים שלילי כבר תקופה ארוכה. שיעור הרווח הגולמי שירד ברבעון השלישי (בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד) וגם הרווח התפעולי שהצטמק (ביחס לתקופה המקבילה) למרות שמשבר הקורונה היה אמור לצמצם באופן דרסטי רכיבי עלויות משמעותיים כמו טיסות לחו"ל.

התעשייה האווירית החלה אמנם בתהליך שיוביל אותה להנפקה, אבל היא יצאה לדרך ללא טיפול בבעיות השורש שלה. השוואה שערך הממונה על השכר באוצר השנה בין נתוני 2018 של תע"א ושל רפאל הראו כי עובד ממוצע ברפאל מייצר הכנסות בשיעור גבוה ב-40% יותר מעובד ממוצע בתע"א, במקביל לעלות שכר גבוהה יותר ברפאל. אמנם בשנים האחרונות השלימה התעשייה האווירית תהליך של מיזוג החטיבות האזרחיות שלה לחטיבה אחת, אלא שההפסד הנקי של החטיבה הזו רק הולך ומעמיק. ומה שגרוע יותר, החברה לא עברה בשנים האחרונות תוכנית התייעלות שתביא לצמצום בכוח-האדם המנופח שלה.

אז בשורה התחתונה יכול לוקר לרשום לעצמו ניצחון נוסף בקרבות שהוא מנהל מול בכירי חיל האוויר לשעבר. מבחינתו הוא סיכל את הניסיון למנות לתפקיד המנכ"ל "עוד חבר מחיל האוויר שמקורב למערכת". האם הניצחונות האלה של לוקר הם גם לטובת החברה ומדינת ישראל? נכון לעכשיו נראה שנטל ההוכחה המוטל על לוקר לא הורם. 

עיסוקים נוספים: לוקר רוצה להיות גם יו"ר פז

בשבוע שעבר אישר דירקטוריון פז את מינויו של לוקר ליו"ר במקומו של אברהם ביגר שפרש במפתיע. לוקר אמור לשמש כיו"ר בפז ב-50% משרה, זאת כדי שיוכל להמשיך להחזיק במקביל במשרתו בתעשייה האווירית. בשנים האחרונות אין כמעט תקדים לכך שאדם אחד החזיק במשרות יו"ר דירקטוריון בשתי חברות כה גדולות במקביל, בנוסף למשרד עורכי דין פרטי.

סיבה נוספת שעוררה לא מעט הרמות גבה היא העובדה שבתחילת השנה ביקש לוקר להעלות את שיעור המשרה שלו בתעשייה האווירית מ-50% ל-75%. לשר האוצר דאז משה כחלון הוא הסביר שאילוצי התפקיד וההנפקה המתקרבת מחייבים אותו להקדיש זמן ניכר לתפקיד ומן הראוי לתגמל אותו על כך. כחלון השתכנע שההנפקה המתוכננת והעובדה שלחברה הממשלתית הגדולה ביותר אין מנכ"ל מצדיקות היענות לבקשה ושכרו של לוקר הועלה ל-75% משכר מנכ"ל, העומד על 66 אלף שקלים לחודש.

אלא שמאז אישור העלאת השכר והמשרה נדמה שללוקר דווקא התפנה זמן. ביולי, נזכיר, הוא ניאות לבקשת אלי רוזנברג, שהתמודד אז על רכישת חברת אל על לשמש נאמן למניות במקרה שעסקת הרכישה תושלם לפני שרוזנברג יקבל היתר שליטה על החברה. לוקר חתם על הסדר ניגוד עניינים שכתבה היועצת המשפטית של החברה עו"ד תמר לוז ובמסגרתו התחייב להימנע מכל פעולה בנושאים הקשורים לאל על בתפקידו בתעשייה האווירית. ההסדר לא הוצג לדירקטוריון החברה אך לוקר אומר כי הודיע בעל פה על ניגוד העניינים ויצא מהחדר בכל פעם שעלה לדיון נושא הקשור לאל על.

בסופו של דבר רוזנברג קיבל את היתר השליטה ולא היה צורך בשירותי הנאמנות של לוקר, אך נציגו של רוזנברג העביר ללוקר תמורה כספית משמעותית על הסכמתו להציע את שירותיו. בהתקשרות מול רוזנברג היה מעורב גם ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ששימש נציגו של רוזנברג במגעים מול המדינה ובעצמו חבר בדירקטוריון אל על ובוועדת האיתור לבחירת המנכ"ל.

לוקר אמר בעל פה כי אם ימונה לתפקיד יבקש להוריד בחזרה את היקף המשרה שלו בתע"א ל-50%, אך בינתיים לא הגיש בקשה כזו. 

תגובת התעשייה האווירית

לאחר פרסום הכתבה ביקשה החברה להגיב על מספר אמירות שהופיעו בה. ובין היתר להדגיש כי לדירקטוריון החברה יש את מלוא הסמכות לפטר מנכ"ל וכי התע"א מעולם לא חשפה שום מידע מסווג או את טיב חוות הדעת אודות חגי טופולנסקי. כמו כן, ביקשה החברה להבהיר כי בניגוד לאמור בכתבה לפיו מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר אשל, יכול לפטר את יו"ר החברה, רק דירקטוריון החברה או ממשלת ישראל הם היחידים שיכולים לסיים את כהונתו. מיזוג חטיבת התעופה הינו מהגדולים ביותר במשק הישראלי בעת האחרונה (כ-5000 עובדים). בניגוד לאמור בכתבה, הפסדיה של החטיבה פחתו והתאזנו תפעולית. באשר להסדר ניגוד העניינים ביקשה החברה להגיב: לחברה אין כמעט פעילות עם אל על. היו"ר פעל על פי הנחיות יועמ"ש החברה ורשות החברות. וחתם על הסדר ניגוד העניינים שאין צורך לאשרו או להציגו בדירקטוריון ועל אף זאת הוא דווח לדירקטוריון.