קולות שונים נשמעים באחרונה על דרכם הפוליטית של ערביי ישראל, ובהם גם המלצה להקמת מפלגת מרכז ערבית שתעודד אותם ליצור קשרים במרחב הפוליטי הישראלי - רעיון שבא לידי ביטוי במאמר של איתי בן חורין בגלובס. בעיניי, מפלגה כזו, אם חלילה תקום, תהיה מפלגה סקטוריאלית שלא תחפש את הנתיב לפיתוח המדינה כולה אלא רק תעודד את טובות ההנאה למגזר הערבי ותביא להמשכת הקיפאון הפוליטי.
אנו רואים כיצד מפלגות סקטוריאליות עובדות רק למען הציבור שממנו צמחו ומביאות שיתוק על כל המערכת השלטונית בישראל. במקרה של הציבור הערבי, מפלגת מרכז ערבית תהפוך גם היא למפלגה שולית באופוזיציה, גם אם בתהפוכת גורל כלשהי תגיע לקואליציה, יהיה מדובר בסידור שנועד להבטיח רוב פרלמנטרי ולא במפלגה שתשנה מבפנים.
מפלגה ערבית חדשה לא תביא לפתרון אמיתי לאתגרי המגזר, כפי שהמפלגות החרדיות לא באמת פותרות את מצוקות הציבור החרדי אלא מנציחות אותן. זה שנים שמפלגות הימין הן השולטות בישראל. בבחירות האחרונות הבינו אנשי הימין כי גם גורלם תלוי בקול הערבי והם צריכים לחפש את הדרך לזכות בו. בעבר היו ערבים שהצביעו לימין משום שהם השתכנעו כי הימין נצמד לתורת ז'בוטינסקי המבטיחה שוויון מוחלט.
לאחרונה נוכחנו כי אם נמשיך בסקטוריאליות, בשיסוי ובפירוד יבוא החורבן על כולנו, בלי הבדל דת והשתייכות פוליטית. אם בימין ימשיכו לזנוח את הציבור הערבי, הוא ימשיך להתלכד באופן סקטוריאלי, לא מאוזן פוליטית פנימית ואופן מסוכן לחברה היהודית ולחברה הערבית כאחד, ולבסוף לא רק שלא יצליח לקדם את ענייניו, אלא ייתן כוח לקביעת זהות הממשלה על בסיס שאיפות לאומיות פלסטיניות ולא על בסיס ענייניו האזרחיים המקומיים. יש אפילו הטוענים כי הממשל שברמאללה מקדם את רעיון הקמת מפלגת מרכז ערבית ישראלית.
במגזר הדתי-לאומי האסימון הזה כבר נפל, עדות לכך היא הדשדוש של מפלגתם הסקטוריאלית שהגיעה באחד ממועדי הבחירות האחרונות לשפל חסר תקדים ולא עברה את אחוז החסימה. כך גם החרדים, דור שלם של חרדים צעירים מבקשים להיות חלק מהחברה הכללית ואינם קשובים יותר למנהיגים הרוחניים בנושאים פוליטיים.
דעו לכם, שגם ה"ערבי הממוצע" אינו חפץ בייצוג סקטוריאלי בדיוק כמו החרדי הצעיר ואנשי הציונות הדתית לאומית. לכולם אותה שאיפה לזהות, לאינטרסים משותפים ולחיי שוויון זה לצד זה, עד כמה שניתן סביב תפיסות עולם רחבות יותר מהשיח הפוליטי הרדוד ממנו כולנו סובלים בשנים האחרונות.
כל מי שמדבר על היעדר משילות צריך לזכור שהיא נובעת מהיעדר שוויון, וכל מי שימשיך לדבר על מפלגה סקטוריאלית ינציח קרבות פוליטיים בלתי נגמרים, שאת מחירם אנו משלמים מדי יום וביתר שאת במשבר הקורונה.
כשהימין ייצר שוויון הוא יביא למשילות. מי שמעניק את אותן הזכויות, יכול לאכוף את אותם החוקים. מי שמפתח כבישים בישובים, יכול להרשות לעצמו להכניס לתוכם משטרה. וכך הנגב והגליל על תושביהם ושאר המגזרים וכל חלקי המדינה יהפכו לישראלים באמת.
על מפלגות הימין הגדולות להקים סניפים במגזר הערבי ולקיים בהם פעילות משמעותית. זה שינוי שחייב לקרות על מנת שכל הציבוריות הישראלית תתקדם. כל מי שיפעל אחרת יפגע בסופו של דבר בחברה הישראלית כולה.
בישראל 2020, תוך כדי משבר הקורונה, הגיעה העת לחזור לרעיונות הישנים והטובים.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי, יו"ר ובעלים של קבוצת התקשורת Baysberg Team
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.