התיאבון של העולם לחובות שובר שיאים

חברות וממשלות הנפיקו השנה אג"חים וחובות נוספים שמגולמים בצורות אחרות בסכום שיא כולל של 9.7 טריליון דולר, לאחר שגיבוי יוצא דופן של הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים תידלקו את בוננזת ההלוואות.

הסכום הכולל של חובות עד ה-26 בנובמבר כולל כמעט 5.1 טריליון דולר באגרות חוב תאגידיות וגם סוגים מסוימים של הלוואות, כולל הלוואות ממונפות שכוללות סיכון גדול יותר - כך לפי חברת "רפיניטיב". הסכומים כבר עתה עוברים בהרבה את כל השנים הקודמות.

באופן נרחב יותר, "המכון לכלכלה בינלאומית" (IIF) אמר, שהחוב הגלובלי עלה ב־15 טריליון דולר והגיע לסכום של 272 טריליון דולר בתשעה החודשים הראשונים של השנה, והוא צפוי להגיע ל־277 טריליון דולר עד סוף השנה - 365% מהתוצר הלאומי הגולמי של כל מדינות העולם. המכון הוא קבוצה תעשייתית המייצגת מאות מוסדות פיננסיים. הסכומים שהוא מפרסם גדולים יותר וכוללים חובות של בתי אב פרטיים.

הסכומים האסטרונומיים האלה משקפים איך הפדרל ריזרב ומוסדות מקבילים עזרו ללווים לעבור את התקופה הקשה של הקורונה, על ידי קיצוץ ריביות וקניית טריליוני דולרים בניירות ערך עם הכנסה קבועה. לאחר שהשווקים התאוששו ממצב הפניקה במרץ, התשואות העודפות שמשקיעים דרשו על מנת להחזיק בניירות ערך בעלי סיכון גבוה יותר משל אג"ח ממשלתיות, מה שמכונה פריסות אשראי, התכווצו גם הן.

"כאשר סכומי הריבית נשארים נמוכים באופן יוצא דופן, ועם פריסות אשראי שהתכווצו מאוד, זה הגיוני שלקוחות בסקטור הציבורי, בתאגידים או במוסדות פיננסיים ינסו למצוא דרך לנעול את המימון ברמות הנמוכות מאוד האלה", אמר שון מקנליס, בכיר בבנק HSBC בהונג קונג, העוסק בחוב העולמי ובשווקי ההון.

המשקיעים שתו את האג"חים

המשקיעים שתו את אגרות החוב החדשות. "לא הייתה בעיה לספוג את החוב העצום בשנת 2020 בגלל השילוב בין רכישות של בנקים מרכזיים והקפיצה הגדולה בחסכונות פרטיים", אמר ג'ין פרידה, יועץ אסטרטגי בחברת "פסיפיק ווסטרן מנג'מנט מלונדון.
שווקי אג"ח תאגידיות בארה"ב מרכיבים חלק גדול מההנפקה הכוללת, ושם נצפו כמה מהעליות הגדולות ביותר בנפח ההלוואות, לאחר שהפד הודיע, שיוריד את הריבית לאפס ויקנה בפעם הראשונה בהיסטוריה שלו אג"ח תאגידיות.

חברות אמריקאיות הנהנות מדירוג אשראי ברמה המאפשרת השקעות הנפיקו יותר מ־1.4 טריליון דולר באגרות חוב השנה, 54% יותר מהתקופה המקבילה ב־2019, כך מראים נתוני "רפיניטיב" . בין המנפיקות חברות כמו אפל, אשר באופן יחסי לא נפגעה ממגפת הקורונה ואחרות כמו ענקית המטוסים בואינג, אשר נפגעו יותר קשה מהמגפה. בואינג מכרה 25 מיליארד דולר באגרות חוב בעסקה התאגידית הגדולה ביותר השנה.

בין הלווים המסתכנים יותר, הנפקת אגרות חוב עם דירוג אשראי נמוך עלתה ב־70% ל־337 מיליארד, כך לפי "רפיניטיב". רוב החוב שהוא ברמה מתחת להשקעה מגיע מעסקאות אמריקאיות. חברות בתעשיות שהוכו קשה על ידי הקורונה, מחברת הקניונים מייסיס (Macy’s) ועד מפעילות חבילות שיט כמו Carnival Corp. או Royal Caribbean International הצליחו למכור כך אג"ח.

"זה אולי נגד האינטואיציה, שמשקיעים יקנו אגרות חוב של ספינות תענוגות, אך הם חושבים קדימה ומצפים שהצמיחה הכלכלית תחזור, והם גם חושבים על התשואות הטובות יותר שיקבלו בינתיים", אמר טוד שוברט, המנהל את מחלקת מחקר ההכנסה הקבועה בבנק סינגפור. "ריביות נמוכות מתמרצות אנשים לרכוש נכסים בסיכון גבוה יותר".

גישה מוקדמת למימון סייעה להימנע מהרבה מצוקה כלכלית, בכך שאפשרה ללווים לגייס חוב חדש בריבית נמוכה יותר ולממן מחדש חובות, שבמצב אחר היו נאבקים להחזיר. בטווח הארוך, עם זאת, חוב ברמה גבוהה עשוי לגרום לחברות להיות פגיעות יותר.

ה־IIT לא הבהיר איך ניתן להוריד את החוב מבלי לפגוע באופן משמעותי בפעילות הכלכלית. סוניה גיבס, מנהלת מחלקת הקיימות הפיננסית במכון, אמרה שזה מדאיג שדירוגי אשראי ופריסות אג"ח לא הכניסו לתמחור סיכונים פוטנציאליים, כאשר הפריסות על אג"ח אמריקאיות המדורגות כמסוכנות ביותר (CCC) מתקרבות לרמות שהיו שנה שעברה לפני המגפה.

שורה דוחות רווח והפסד

ישנם כאלה הרואים את המצב באופן אופטימי יותר. בן ליידלר, מנכ"לTower Hudson Research בלונדון, העריך שלפחות חצי מהחוב שגויס השנה על ידי חברות ברחבי העולם הולווה מראש כצעד מקדים ורוב הכסף הוא עדיין שורה בדוחות רווח והפסד של התאגידים הגדולים. "אנחנו כנראה נצליח להוריד אותו יחסית מהר" , אמר.

שווקים מתעוררים יהיו ככל הנראה בסיכון הגדול ביותר. באופן כללי, מדינות אלה והעסקים שבהן לוו כסף באופן יותר שמרני ממדינות עשירות, אם כי היו כמה עסקאות בקנה מידה גדול, כמו למשל בפרו שמכרה אג"ח ממשלתיות שלא יגיעו לפירעון עד 2121 בסכום של מיליארד דולר.

ועדיין, מדינות מתפתחות נשענות יותר על הלוואות של כסף זר; יש להן פחות מקורות מימון ממדינות מפותחות; ולרוב הבנקים המרכזיים שלהן לא עצמאיים, אמר אייהן קוזה, מהקבוצהWorld Bank’s Prospects Group, המנתחת את הכלכלה העולמית.
החוב ממשלתי במדינות מתפתחות עלה בכמעט 10% והגיע לשיעור של 61% מהתמ"ג השנה, הקפיצה הגדולה ביותר בשנה אחת מאז סוף שנות ה־80, והמגפה גרמה לשרשרת של משברים כלכליים להיות אפשרות סבירה יותר, אמר קוזה.