ועדת הכלכלה אישרה היום את בקשתה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לדחות את החלת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים בשנה, כך שייכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2021. הצו אושר כמעט פה-אחד, למעט ח"כ פינדרוס שנמנע מלהצביע. לפני כחודש, הודיע משרדה של גמליאל כי חברות המשקאות לא עמדו ביעדי האיסוף שהוצבו להן, ולכן יוטל חוק הפיקדון גם לבקבוקי המשקה הגדולים באופן מיידי. כדי לאפשר זמן היערכות למשק בעקבות החלטתה, פנתה היום כאמור גמליאל לוועדת הכלכלה בבקשה להאריך את מועד כניסת החוק לתוקפו.
ההחלטה של גמליאל להרחיב את החוק נתקלה בהתנגדות עזה, החל מחברות המשקאות, למרכולים הגדולים וחברי כנסת רבים שאף נכחו היום בדיון. בפתח הדיון הופתע גם יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, מהנוכחות החריגה של חברי כנסת רבים בדיון, ואמר: "הכבוד הוא לי. הלוואי שבכל בוקר זה יהיה פה ככה", שכן דיונים רבים נערכים בוועדות הכנסת השונות אף ללא החברים הקבועים בהן. את אולם הוועדה גדשו לא רק חברי כנסת, אלא גם רשימת דוברים ארוכה - מהתאחדות התעשיינים, לרמי לוי וארגוני סביבה.
בפתח הדיון אמרה השרה גמליאל כי מדובר בהחלטה שהייתה צריכה להתקבל לפני עשור, וכי בעת האחרונה הופעלו עליה לחצים כבדים בשל החלטתה. השרה הזכירה כי הוועדה לא התכנסה לדיון מהותי על עצם ההחלטה - שכן זו כבר התקבלה, אלא אך ורק על מועד כניסת החוק לתוקף.
"אני רוצה להבהיר כי התכנסנו כדי להחליט בנוגע למועד החלת הפיקדון בלבד. אנחנו לא צריכים לשנות את החוק. רשמנו את החלת הפיקדון בחוק. אני מכירה את הלחצים שעוברים עליכם, מי כמוני עברה אותם, בשיא הדרם. אבל אתם נבחרי ציבור ואתם צריכים לעשות את מה שטוב לציבור", אמרה השרה. "מי שחושב שהתכנסנו לדון האם להחיל את החוק, הוא טועה. הפיקדון הוא עובדה מוגמרת, וכדאי להפנים זאת. אנחנו דנים אך ורק בתאריך ההחלה".
לדברי גמליאל, "הפיקדון הוא עשרות מיליוני שקלים שיחזרו לאזרחים וייטיבו עם הציבור והסביבה, ולא רק עם חברות המשקאות שעשקו את הציבור למשך שנים רבות. עובדה שמאז שדאגתם לעוד 5 יבואנים מקבילים, לאיזה מבצעים אנחנו ערים? מי שבוחן את המחירים לעומת העולם, מבין את ההפקרות הבלתי נסבלת הזו.
"הגיע הזמן שחברי הכנסת יפסיקו לייצג את יצרניות המשקאות וייצגו את הציבור עצמו, ויידרשו מהמזהמים לשלם. את זה צריך לראות מול העיניים אם באים בניקיון כפיים ותום לב. הגיעה העת לעשות את הצדק החברתי והסביבתי הזה, ואני שמחה שהייתה לי הזכות, אחרי עשור שמשום מה העניין הזה לא התקדם. נאלצתי לשלם מחירים גבוהים בגלל העניין הזה, אבל אני מתמודדת עם המחירים והלחצים. מה שנכון לעשות, זה מה שייעשה. המהלך הזה טוב לציבור, לסביבה ולכלכלה".
גמליאל הדגישה כי לאור הבקשות של הגורמים השנים, החוק הובא להארכה כך שיאפשר תקופת היערכות גדולה מ-60 יום, למרות שלדעתה ניתן היה להחיל את החוק בתוך חודשיים. לדברי גמליאל, "התקופה הזו של מקסימום שנה, היא תקופה יותר מדי ארוכה מלכתחילה אל מול מה שהחוק דרש - בסך-הכול חודשיים. אנחנו אומרים: אוקיי, לאור הנסיבות והלחצים שמופעלים על חברי הכנסת, נאפשר את השנה באופן מקסימלי. אם אני אבין שהשיח פה נגוע ביותר מדי לחצים ומנווט למקומות אחרים, אני אמשוך את הצו, והוא ייכנס לתוקפו תוך חודש".
לתאגידים היה עשור להיערך לשינוי המציאות
במהלך הדיון התרחש אירוע חריג. אחד מחברי הכנסת ביקש לדון בעמדת משרד הכלכלה, אותה קיבל טרם הדיון. ואמנם, נציג המשרד לא השתתף בדיון, והתברר כי למשרד כלל אין עמדה רשמית. יועצת שר הכלכלה עלתה דרך הזום מול הוועדה, ואמרה: "העמדה הכתובה לא הגיעה אליכם מהמשרד בשום צורה, אלא מלוביסטים. שר הכלכלה הוא חד משמעית בעד הרחבת החוק, תמיד יש קשיים במהפכות סביבתיות. המסמך הוא לא על דעת השר. הגיע הזמן להפעיל את החוק".
נמרוד הגלילי, מאיגוד לשכות המסחר, דיבר על הנטל הכלכלי שיוטל על כתפי רשתות המזון, המוכרות את בקבוקי המשקה לצרכנים. לדבריו, "חבל לי מאוד שמדברים פה על עובדה מוגמרת. לקחת את המיחזוריות ולהכניס אותן לרשתות המזון, זו הכבדה לא הגיונית שתביא להגדלת ההוצאות פי 3. היום אנחנו נמצאים בשנת 2020. לקבל החלטה עם משבר הקורונה בשנה הזו על יעדים של 2016 שהיו בטווח שבו לשר יש שיקול דעת ועובדה שהשר הקודם החליט לא להרחיב, זו החלטה לא נכונה. בשנת 2017 עמדו ביעד. הגשנו עתירה כנגד הרחבת החוק, ובית המשפט טרם דן בנושא".
אמיר חייק, יו"ר תאגיד האיסוף אל"ה, הביע חשש מפני יישום החוק. "אנחנו נכנסים למצב שבו אנחנו מנסים לענות על השאלה ואפילו לא קראנו אותה", אמר. "האם הפיקדון לגדולים יהיה כמו הגדולים, האם צריך להפריד את הקטנים מהגדולים. מדובר במאות מיליונים של בקבוקים, זה משהו מטורף. כמה מיכלים יכולות הרשתות לקבל? הרשתות לא ערוכות לזה, ומה יהיה עם המיחזוריות? מדובר באלפי מיחזוריות. מה יהיה לגבי השינוע, איך יערכו עסקים לאיסוף? אנחנו צריכים זמן לחינוך הציבור, לסילוק המיחזוריות". השרה גמליאל הגיבה לדבריו ואמרה שלתאגידים היה עשור להיערך לשינוי המציאות, ואילו ח"כ תמר זנדברג אמרה: "יש כאן תאגיד מיחזור שנגד מיחזור".
המשרד להגנת הסביבה הציג בדיון סקר, לפיו למרות ההתנגדות העזה של הגורמים המסחריים השונים ושל חלק מחברי הכנסת, הציבור תומך בחוק. מסקר גיאוקרטוגרפיה עבור המשרד להגנת הסביבה עולה כי כ-84% תומכים בחוק הפיקדון והרוב הגדול "מאוד תומכים".
עוד עולה מהנתונים של הסקר החדש כי צריכת בקבוקי משקה עומדת על כ-40 בקבוקים בממוצע בחודש למשק בית, 19 מהם של מכלי משקה גדולים. 80% נקנים בסופרים הגדולים, בהם יוצבו כאמור מכונות אוטומטיות להחזרה מהירה של הבקבוקים, בסמוך לרכישה הבאה.
חברי כנסת רבים התנגדו נחרצות לעצם הרחבת הפיקדון לאורך הדיון, למרות שההחלטה בנושא כבר התקבלה. ח"כ יצחק פינטרוס מיהדות התורה טען בדיון כי מדובר על נטל כלכלי נוסף על משפחות ברוכות ילדים, והתייחס לחוות הדעת הכלכליות השונות האומדות את הנטל הכלכלי הנוסף על התאגידים בשל הרחבת החוק. ח"כ מרגי, ביקש מהמשרד להציג מתווה לפיו יהיה ברור כיצד יתנהל האיסוף ומה יהיה טיבו. ח"כ הילה שי וזאן שאלה מי יממן את הצבת המכונות האוטומטיות וכיצד תתנהל פריסתן בערי הפריפריה.
רמי לוי השתתף אף הוא בדיון, הביע התנגדותו להרחבת החוק, והזהיר מפני עליית מחירי הבקבוקים. לדבריו, "ייקחו את כלובי הבקבוקים, אחרי שלימדנו את האנשים ונוצרה תרבות ושולם כסף רב לפרסום המערך, ואנחנו נראה את הבקבוקים נזרקים בתוך פח האשפה. כדי להוציא את זה מהזבל, אנחנו נראה את האנשים המסכנים שאין להם פרנסה אוספים אותם מפחי האשפה. השאלה היא מי ישקיע את הכסף של המכונות. פיקדון ייקר את בקבוק המים שאנחנו מוכרים ב-20%".
"אלוהים ציווה לשמור על כדור הארץ"
ח"כ יוראי להב הרצנו, היה מבין שלושת חברי הכנסת שתמכו במהלך של המשרד להגנת הסביבה. לדבריו, "אלוהים ציווה לשמור על כדור הארץ. היום מדובר בשירות של הרחבת החוק לציבור, הוא ענק. זה האתגר המרכזי של בני הדור שלנו הצעירים. משבר האקלים זה מה שמאיים על החיים שלנו כאן ולכן אני מברך על ההחלטה של השרה.
"הניסיון המצטבר מאפשר להתמודד עם האתגר, ושנה זה הרבה מדי. אפשר להתמודד עם האתגר תוך חצי שנה. אין לי ספק ולו בדל של ספק, שמדינת הסטארט אפ עם היכולות והמוטיבציה יכולה להיערך לזה בחצי שנה, לא בשנה. לומר לנו שאנחנו לא יכולים להיערך לדבר הזה, זה לא הגיוני. גם מבדיקה שעשו על הבקבוקים הקטנים, המחיר לא יעלה".
רני איידלר, מתאגיד תמיר, התנגד להרחבת החוק, והציע לפרוס פחים כתומים נוספים מחוץ לבתי האזרחים ולהמשיך עם האיסוף הוולונטרי. חשוב לציין כי גם לאחר הרחבת החוק, יוכל הציבור להשליך את בקבוקי הפלסטיק אל הפחים הכתומים, ואלו יועברו למיון ומיחזור, כפי שמתרחש היום עם כלובי הבקבוקים של תאגיד אל"ה. ח"כ מרגי ענה לדבריו של איידלר, ואמר: "נתנו לכם 10 שנים להיערך, אל תלינו. 10 שנים דחיתם את הפתרון, ועכשיו זה מתפוצץ לכם בפרצוף. אל תלינו".
גמליאל הדגישה בעניין השיח הער בנושא "חינוך הציבור" כי החוק חל על הגופים המייצרים את בקבוקי הפלסטיק ומרוויחים ממכירתם, וכך גם האחריות. לבריה, "אתם מדברים על חינוך ציבור, אבל בואו נתחיל מזה שידאגו לאכוף חוקים קיימים. יש בעלי עניין שמודאגים שהעניין הזה יצא לפועל. השאלה שצריכה להישאל לא מופנה בהכרח למשרד להגנת הסביבה. יש את יצרניות המשקאות, החוק חל עליהן".
איתן עטיה, מנכ"ל פורום ה-15, אמר בדיון כי הגיע הזמן לקיים את החוק כלשונו ולהגשים את מטרתו. לדבריו, שנה זהו פרק זמן רב מדי, ויש "להתארגן במהירות שיא. תוך שלושה עד שישה חודשים, החוק צריך לצאת לדרך. כל שינוי משמעותי שעושים, בטח בדברים כאלה, כרוך בכאבים. לא משנה מה נעשה, זה לא יהיה נעים. גם כאן יהיו חבלי לידה. זה טוב לסביבה, לרחובות העירוניים שיסולקו מהם הכלובים, ואנשים שחושבים שקשה להם בגלל תוספת המחיר, יוכלו לגשת למרכול ולקבל את ההחזר. מי שלא רוצה להחזיר - יוכל לשים את הפח במיכלים הכתומים".
ח"כ תמר זנברג התומכת בהרחבת החוק אמרה בדיון: "תאגיד תמיר רוצה להכניס את העניין לחוק שהוא אמון עליו. שמענו את רשתות השיווק שיוטל עליהן עול. איפה שקונים, שם מחזירים. לא צריך יום לימודים ארוך בשביל זה".
לפי סקר שביצעה חברת פרטו, 65% מהציבור הודיעו כי ישיבו את הבקבוקים לסופרים או לבתי הספר שיאספו את המיכלים. בכך, ההכנסה לבתי הספר ולגני הילדים תעמוד על 120 מיליון שקל בשנה. לדברי רועי ציגלמן מהחברה, הסקר מוטה כלפי מטה, שכן לפני חקיקת חוק השקיות, רק 12% העידו על כך שיפחיתו שימוש, אבל בפועל ההפחתה הייתה גדולה בהרבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
