מירוץ נגד הזמן בים הבלטי: מאמץ להשלמת "צינור הגז של פוטין" לפני גל סנקציות אמריקאי חדש

בסוף השבוע הקרוב, אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, תחל האונייה הרוסית "אקדמיק צ'רסקי", שהפליגה לפני כמה ימים מנמל קטן בצפון גרמניה, במירוץ נגד השעון. על האונייה, שהושטה במיוחד לים הבלטי מהמזרח הרחוק סביב אפריקה, תהיה מוטלת המשימה השאפתנית להשלים את תוואי צינור הגז "נורד סטרים 2" באופן עצמאי בשבועות הקרובים, מול גל סנקציות נוסף של הממשל האמריקאי שאמור להיכנס לתוקף בסוף החודש.

על הפרק עומד גורל הפרויקט כולו, שעלותו עשרה מיליארד אירו, ושהפך לנושא לעימות חריף בין ארה"ב לבין רוסיה וגרמניה. כעת הוא ניצב בפני השלב הסופי שלו, ערב עזיבת הנשיא טראמפ את הבית הלבן.

עד כה, האמריקאים תחת ממשל טראמפ עשו את מרב המאמצים כדי לטרפד את הקמת צינור הגז. בדצמבר 2019, כש־94% מהפרויקט כבר הושלמו, ואחרי שהתקבל האישור המיוחל מצד הרשויות הדניות לבצע את העבודות האחרונות בשטח המים הכלכליים שלה, הטילה וושינגטון את גל הסנקציות הראשון נגדו.

בשם הגנה אמריקאית על ה"עצמאות אנרגטית" של אירופה, ומחשש להשפעה גוברת של רוסיה על האיחוד, איימה ארה"ב בסנקציות מיידיות ועתידיות על כל חברה שתשתתף בהנחת הצינורות, תחת החוק האמריקאי PEESA - Protecting Europe's Energy Security Act.

זה הספיק כדי לגרום לחברה השוויצית־הולנדית Allseas, שהייתה אחראית על העבודות להנחת הצינור בשנים האחרונות, לקטוע את פעילותה בין לילה בדצמבר 2019, ולפנות את ספינותיה מהים הבלטי. במקביל, הנשיא טראמפ דרש באופן פומבי מגרמניה ומאירופה לקנות גז מונזל שנוצר מ"פראקינג" בארה"ב, במקום הגז הרוסי הטבעי שאמור היה לזרום בצינור החדש. הוא השתלח בגרמנים ואמר הם "שבויים לחלוטין" של רוסיה, בין השאר בגלל התלות באנרגיה הרוסית.

כעת, אחרי שהרוסים שלחו מהמזרח הרחוק את האונייה היחידה שיכולה להשלים את תוואי הצינור (אחרי התאמות טכנולוגיות), והגרמנים כבר ריכזו בנמלים באזור את מקטעי הצינור עצמם, ממשל טראמפ מנסה לקבוע עובדות בשטח ולחסל סופית את הפרויקט.

עם אישורו של חוק תקציב הביטחון לשנה הבאה ייכנסו לתוקף כחלק ממנו גם סנקציות מקיפות יותר על חברות המשתפות פעולה עם הפרויקט, כולל חברות המבטחות אותו. שמו של החוק החדש הוא PEESCA - Protecting Europe's Energy Security Clarification Act.

 אלפי צינורות נורד סטרים 2 מונחים ללא שימוש במשך שנה בנמל בסאסניץ, גרמניה / צילום: Reuters, HANNIBAL HANSCHKE

מבחן למערכת היחסים עם ביידן

גורלו של "נורד סטרים 2", שיתברר ככל הנראה בחודשים הקרובים, יקבע באיזו רגל תתחיל מערכת היחסים המשתקמת של אירופה ושל ארה"ב. ביידן, בניגוד לטראמפ, דוגל במולטי לטרליות ובחזרה לברית הטרנס אטלנטית, שכרוכה בשיתוף פעולה הדוק בין אירופה לארה"ב.

ביידן ניצח בבחירות אף שאמר באופן ברור במהלך עימות טלוויזיוני כי יצמצם את תעשיית הפחם והדלקים המזהמת של ארה"ב, כך שגם הנימוק השני שבו השתמש טראמפ - אספקת אנרגיה לאירופה במקום רוסיה - מאבד מהרלוונטיות שלו בבית הלבן תחת ממשל ביידן.

אבל יש עוד כ־50 ימים עד שביידן יתחיל לכהן כנשיא, והסנקציות הכלולות בחוק תקציב הביטחון זוכות לתמיכה לא רק מהצד הרפובליקאי, אלא גם בקרב דמוקרטים המנסים לפגוע דרכו ברוסיה ולהמעיט את השפעתה.

מקור אמריקאי אמר לסוכנות הידיעות הגרמנית בימים האחרונים כי וושינגטון מתכוונת להגביר את הלחץ כבר בשבועות הקרובים, ולאיים על כל חברה שתשתף פעולה עם הנחת הצינור, בין אם היא חברה המתמחה במתן אישורים לפעילות ימית, פעילות פיקוח או שהיא קשורה בביטוח הפעילות.

בחודשים האחרונים כבר התקיימו שיחות וידאו, שבהן הרשויות האמריקאיות הבהירו לחברות גרמניות, כולל הנהלות נמלים, מה יהיו השלכות שיתוף פעולה עם הנחת הצינור. "אנחנו לא רוצים להטיל סנקציות על חברות אירופיות", אמר המקור, "אנחנו מנהלים אתן שיחות כדי להזהיר אותן ולתת להן זמן לסגת מהפרויקט".

בין אם הגרמנים והרוסים חוזים שינוי במדיניות תחת ביידן, או שהם בטוחים בכך שיימצאו דרכים יצירתיות לחמוק מהסנקציות, הודיעה הנהלת "גזפרום" בימים האחרונים, כי בקרוב תחודש העבודה על הצינור. שנה לאחר הפסקת העבודות, הודיעה החברה, האונייה הרוסית תתחיל לעבוד על מקטע של שני קילומטר.

התקשורת הגרמנית דיווחה מפי שייטים באזור המקטע החסר שיחבר את תוואי הצינור שכבר הונח לתחנות הקבלה וההפצה שלו שכבר נבנו על החוף הגרמני , כי הרשויות הודיעו להם על איסור שיט באזור החל מיום שבת הקרוב, ה־5 בדצמבר.

הצינור יכפיל את כמות הגז מרוסיה

אורכו הכולל של צינור הגז "נורד סטרים 2" הוא 1,200 קילומטר, והוא נפרש לצדו של צינור "נורד סטרים" הקיים. הוא אמור להכפיל את יכולת הובלת הגז הטבעי משדות הגז בצפון רוסיה לגרמניה ל־110 מיליארד קוב בשנה. זהו פרויקט אסטרטגי, שנועד להבטיח גז לחימום הבתים בגרמניה ולתעשייה האירופית, ומי שמנהל את הפעילות מצד "גזפרום" הוא לא פחות מקאנצלר גרמניה לשעבר, גרהארד שרדר.

אם יושלם, הפרויקט החדש גם ינשל את אוקראינה ואת פולין מהכנסות של מיליארדי דולרים להן הן זוכות כעת, משום שתשתית הולכת הגז הרוסי לאירופה עוברת דרכן. זו הסיבה שאוקראינה ופולין הפעילו לובי חזק מאוד בארה"ב בשנה האחרונה, על מנת לנסות ולטרפד את הקמת הצינור. אפילו הבטחה אירופית שכל עסקה עם רוסיה תכלול התחייבות להעביר גז דרכן, או לדאוג להן לפיצוי, לא עזרה כדי להסיר את ההתנגדות.

הלחץ הזה, כפי שחשף בימים האחרונים "וול סטריט ג'ורנל", הופעל בעיקר על ידי שני בכירים אוקראינים - יועץ במועצה לביטחון לאומי של אוקראינה ומנהל בכיר בחברת אנרגיה מקומית - שהצליחו לגייס מהצד הרפובליקאי את הסנטור טד קרוז מטקסס ומהצד הדמוקרטי את הסנטורית ג'ין שיהאן מניו המפשייר.

שני הבכירים האוקראינים סיפרו לעיתון כי כאשר נתקלו בפוסט באינטרנט לפני כמה שנים, שבו מומחה רוסי כתב כי למדינה אין למעשה את היכולת להניח צינורות גז בתחתית הים הבלטי - הם זיהו את המטרה, וניסחו את הסנקציות כך שייגרמו לעזיבת Allseas, שאכן התרחשה.

"ההתערבות האמריקאית לא מקובלת"

מאז שהחברה פרשה, העבודות הופסקו והפרויקט נקלע לקשיים חריפים. בתחילה הרוסים הבטיחו לסיים את הפרויקט כבר עד סוף 2020. לאחר מכן פרק הזמן הלך ונדחה, ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, העריך בעבר כי יהיה מדובר באביב 2021, אם לא מאוחר יותר. הגרמנים מצדם, אמרו כי "ההתערבות האמריקאית" אינה מקובלת עליהם, אך נמנעו מעימות חזיתי עם טראמפ, אולי בשל חשש למכסים ולתעריפים שיוטלו על כלי רכב גרמנים.

בשנה האחרונה פרויקט "נורד סטרים 2", הרשום פורמליות בשוויץ, התארגן מחדש. הספינות הרוסיות הפועלות כעת בים הבלטי, למרות מזג אוויר שאינו נוח, אינן חוששות מסנקציות אמריקאיות. אתרי המעקב אחר ספינות מציגים את ה"אקדמיק צ'רסקי" בדיוק במקום בו יש להמשיך את העבודות, כשהיא מלווה על ידי הספינות "Umka", "Finval" ו-"Katun". כל הספינות יצאו לפני כמה ימים מהנמל הגרמני מוקראן שבאי ריגן. תוואי הצינור שנותר להנחה הוא כ־־80 קילומטר בלבד.

אבל כל מעטפת החברות הבינלאומיות סביבן חוששות מהסנקציות המתקרבות. חברה נורבגית שתפקידה לפקח ולנפק אישורים לגבי העבודה - DNV-GL - הודיעה בימים האחרונים כי היא פורשת מהפרויקט לאור הסנקציות החמורות יותר המתקרבות.

החוק החדש מאפשר להטיל גם סנקציות על חברות שמבטחות את העבודות, או את פעילות הצינור, ואותם לוביסטים אוקראינים שדחפו לאישורם אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" כי כאשר הן ייכנסו לתוקף - הן יהיו "המסמר האחרון בארון הקבורה של הצינור". "לא תהיה דרך מעשית לבנות את הצינור עם הסנקציות הללו", אמר בכיר אוקראיני לעיתון.

"גזפרום" וגרמניה אינן מרימות ידיים. מדובר בפרויקט עתיר־מיליארדים, שמחציתו ממומן על ידי רוסיה ומחציתו על ידי קונסורציום של חברות אנרגיה גרמניות, אוסטריות וצרפתיות. מעבר לעלות ההקמה, הוא אמור להניב מיליארדים בהכנסות לרוסיה. גם הגרמנים מנסים למצוא דרכים יצירתיות לעקוף את הסנקציות. כדי להתמודד עם לשון החוק האמריקאי, שמאיים בסנקציות על חברות, הודיעו הרשויות במדינת המחוז מקלנבורג מערב־פומרניה, שבשטחה הוקמה תחנת הקליטה של הצינור, כי הן מתכוונות להקים קרן ללא מטרות רווח שתעשה את העבודה, שהחברות היו צריכות לעשות. מעין חברת קש. "מדובר בטריק משפטי", העריכו כלי התקשורת בגרמניה.

מחכים לראות כיצד ביידן יגיב

כעת נותר לראות כיצד ביידן ינהל את התגובה האמריקאית למאמצים להשלים את הצינור מהרגע שבו יתחיל לכהן כנשיא. בנו האנטר ביידן היה מעורב בעסקי הנפט והגז באוקראינה, וטראמפ עצמו הסתבך בהליך הדחה כשדחק בראש ממשלת אוקראינה ב־2019 לספק חומר מפליל על פעילות הבן בתמורה לסיוע צבאי אמריקאי בשווי מאות מיליונים.

יהיה קשה לנתק החלטה אמריקאית מהאינטרסים האוקראיניים, שהם לטרפד את הצינור הזה בכל מחיר. מצד שני, ביידן קרא ל"אתחול מחדש" של היחסים עם אירופה, שהכלכלה הגדולה בה נחושה לקבל את הגז הרוסי ולהפוך למפיצה הגדולה ביותר שלו.

נכון לעכשיו, גורל הצינור עדיין לא ידוע. "צינור שמושלם רק ב־95% מהתוואי שלו הוא צינור שמושלם ב־0%", אמר הסנאטור הרפובליקאי טד קרוז, שהוביל עד כה את המאבק נגד "נורד סטרים 2" בבית הנבחרים האמריקאי, "נכון לעכשיו - זו רק חתיכת מתכת בתחתית