יום אחד יגיע אלינו החיסון לקורונה, וייתכן אפילו שרמת ההתחסנות תהיה גבוהה כל כך עד שתביא לדעיכת המגפה, אבל עוד לפני כן, מחכה לנו כנראה חורף אינטימי עם הווירוס הזה. שם המשחק בחודשים הקרובים יהיה שליטה - שימוש בכמה שיותר כלים כדי לשלוט במגפה.
אחד הכלים האלה הוא בדיקות ביוב כמו אלה שעורכת חברת קנדו, שעלו לדיון בקבינט הקורונה האחרון. הקורונה כנראה לא עוברת אלינו דרך הביוב, אבל אפשר למדוד את רמות הווירוס שם. דגימות ביוב יכולות ללמד אותנו היכן יש חולה קורונה ולהגיע אפילו עד רמת הבניין. כך אנחנו יכולים לדעת היכן יש תחלואה רבה גם אם הציבור אינו מגיע להיבדק.
בעזרת בדיקות ביוב, אפשר לדוגמה לזהות בעיר אדומה אזורים שהם בכל זאת ירוקים ולהיפך, ולהטיל מגבלות מאוד ספציפיות; ניתן לאתר מוסד לימודים שבו יש הרבה ילדים חולים, גם אם הם א-סימפטומטים; אפשר לאתר התפרצות בבית אבות עוד לפני שמופיעים התסמינים; או לזהות שמחלת חום שמסתובבת באזור מסוים אינה קורונה ולשחרר את החולים מבדיקות מיותרות. כל זה אפשרי, והיישום תלוי במחיר ובלוגיסטיקה. היום ניתן לפרוס את החיישנים ב-150-200 נקודות ברחבי הארץ כדי לזהות התפרצויות ברוב היישובים הגדולים והשכונות המרכזיות בערים הגדולות. עדיין אין תוכנית לדיוק ברמה של בניין.
"אנחנו הולכים ברחוב על ג'יגה בייטים של מידע"
בימים אלה, נעשה פיילוט בשיתוף משרד הבריאות ובמימונו מול המעבדה המרכזית לווירולוגיה, מספר פרופ' אריאל קושמרו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, שהיה שותף למחקר שהוליד את הפרויקט. "בינתיים ראינו בבדיקה הזו את העלייה בתחלואה לפני הסגר וירידה ברוב המקומות במהלך הסגר ואחריו. כעת המטרה היא לראות היכן ממשיכה הירידה, והיכן חוזרות העליות. כמו כן המשימה שלנו כרגע היא להעלות את הרגישות".
פרופ' ערן פרידלר, ראש היחידה להנדסת סביבה מים וחקלאות בטכניון, שהיה גם הוא שותף לפרויקט, מתאר את תהליך הבדיקה. "יש בעיקרון שני שלבים: תחילה אנחנו בודקים דגימה מהשפכים לראות אם יש סיגנל. אחר כך אפשר לקחת כמה ליטרים של החומר ולרכז אותם בפחות ממיליליטר, שזה מה שנכנס למבחנה והולך לבדיקת ה-PCR (בדיקה לנוכחות קורונה - ג"ו). הדגימה עצמה מבוצעת על ידי מכשיר שגם משדר לנו אם הבדיקה בוצעה בהצלחה או אם הייתה תקלה. בעיקר אנחנו מודדים גם את איכות המים והספיקה, כי זה משפיע על הדגימה. כרגע אנחנו בעיקר מבחינים בעלייה או בירידה. אנחנו מעריכים שעם הזמן, ככל שנשתמש בשיטה הזאת פעמים רבות יותר, נוכל לומר גם 'דגימה כזו וכזו מייצגת כך וכך חולים'".
פיילוט שנערך בעיר אשקלון בחודש מאי הראה בניתוח שנעשה בדיעבד שבאותו זמן היו חולים בכמות ובאזורים שונים מכפי שהכיר והעריך משרד הבריאות. "הביוב הוא ספר פתוח. כל אדם הולך לשירותים ומשחרר לנו דגימה. אנחנו הולכים ברחוב מעל ג'יגה בייטים של מידע. זה אתי כי אנחנו לא יודעים מי הבנאדם", אומר פרידלר.
"אולי נבין איך התפרצות נדלקת ונכבית"
"קנדו היא דוגמה לשיתוף פעולה יחסית נדיר, שמגיע תוך זמן קצר מהאקדמיה לתעשייה, ליישום פרקטי שבאמת יוצר ערך", אומר ארי גולדפרב, מנכ"ל קנדו. "במקור הכוונה הייתה לאתר מפעלים מזהמים ומעבדות לייצור סמים. כעת משרד הבריאות נפתח לאפשרות של ניטור מחלות זיהומיות בביוב (אחרי שנים שעשו זאת בצורה קצת פחות מתוחכמת לגבי הפוליו), ואנחנו מאמינים ששיתוף הפעולה שלנו איתם יהיה ארוך טווח.
"אם באמת נרצה להשקיע, נוכל לקחת את החומר הגנטי, לרצף אותו, לראות את המוטציות ואז לומר, 'ההתפרצות הזו בערד, מקורה במישהו שהגיע מחיפה'. אולי נוכל להשוות גם בין מדדי הביוב לבין מדדי התנהגות באותה השכונה, כדי להבין איך ההתפרצות נדלקת ונכבית, ואז לצפות קדימה. אפשר לראות שבכל פעם ששכונה מסוימת נדלקת, שכונה אחרת נדלקת מיד אחריה".
קנדו
הוקמה ב-2011 ● מבצעת בדיקות זיהומים בביוב ● מנכ"ל: ארי גולדפרב ● עד כה גייסה כ-12 מיליון דולר ממענקי מדען ראשי ומהמשקיעים, Bridges Israel Fund, קרן ישראל קולורדו ורם-און
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
