חוק חדלות פירעון החדש נחשף: הגנה חזקה יותר על נושים ועידוד הסדרי חוב לחברות בקשיים

משרד המשפטים יפיץ השבוע את תזכיר חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוראת שעה -נגיף הקורונה החדש". לאחר שבחודש יולי פרסם משרד המשפטים את טיוטת תזכיר החוק להערות הציבור, כעת מקווים במשרד להעביר בהקדם את תזכיר החוק עוד לפני שהממשלה מתפרקת. גם אם בסופו של דבר, הכנסת תתפזר, מעריכים במשרד המשפטים כי יתאפשר לחוקק את החוק בתקופת ממשלת המעבר לאור נחיצות החוק בהקדם, העובדה שאין לחוק השלכות פוליטיות צרות ושהוא קודם על-ידי גורמי מקצוע מזה חודשים ארוכים.

תזכיר החוק מציע כי במסגרת הוראת שעה של שנה החל מהראשון לינואר 2021, יתאפשר לבית המשפט להעניק לתאגיד עם חובות צו לעיכוב הליכים של שלושה חודשים. זאת, ללא צורך בכניסה למסלול של חדלות פירעון או במינוי בעל תפקיד חיצוני לחברה.

תזכיר החוק דומה מאוד לטיוטה המקורית, אולם מכיל בתוכו שינוי אחד משמעותי בנוגע לסמכויות מנהל ההסדר. על-פי תזכיר החוק, במקרה של חדלות פירעון בתקופת הקורונה - תאגיד יוכל לפתוח בהליך עיכוב הליכים, גם בלי שנושאי המשרה מאבדים את השליטה על החברה וללא צורך במינוי נאמן חיצוני. אולם הנוסח החדש קובע כי "בית המשפט ימנה מנהל הסדר עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים, שיפעל מטעמו להבטחת ניהולו התקין של ההליך והשמירה על נכסי התאגיד במהלך ההליכים". למנהל ההסדר אומנם לא יהיו סמכויות אופרטיביות בדירקטוריון, אך החוק יקנה לו סמכויות פיקוח נרחבות. "מנהל ההסדר רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל". עוד נקבע בתזכיר כי אם "סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בבעלי העניין בהסדר החוב, ידווח על כך לנושים ולבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם".

עו"ד איתי הס, לשעבר מנהל המחלקה המשפטית בכנ"ר וממנסחי חוק חדלות פירעון, וכיום מנהל מח' חדלות פירעון באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', אמר לגלובס כי מדובר בתיקון חשוב: "השינוי שנערך בנוסח הנוכחי לעומת טיוטת תזכיר החוק שהופץ, בכל הנוגע להגנה על זכויות הנושים, הוא נכון, מאוזן וראוי. אני חושב שנכון שבסיטואציה שבה התאגיד פונה להליך הזה, לנושים תהיה בקרה טובה על אופן ההתנהלות של התאגיד כי בתקופה זו לא מתמנה בעל תפקיד בעל סמכויות אופרטיביות. מצד שני, התיקון הזה הוא חשוב ומאפשר לתאגידים לגבש הצעות להסדר ותוכניות הבראה באופן עצמאי בלי העברת השליטה לבעל תפקיד תוך כדי שהם נהנים מהשקט שהקפאת ההליכים מעניקה להם לתקופה מתוחמת של שלושה חודשים. אני חושב שהענקת הזכות לתאגיד לקבל סעד ללא מינוי נאמן לצידו נכונה ותתמרץ תאגידים בקשיים לפנות להסדרה קולקטיבית של החובות מול הנושים".

"יכול להועיל לשיקומו הכלכלי של החייב"

מטרתו של תזכיר החוק, כפי שנוסחה על-ידי משרד המשפטים, היא ליצור מתווה להתמודדות עם העלייה בהיקף החייבים שיבקשו לפנות להליכים של הסדר חוב או להליכי חדלות פירעון בעקבות תקופת מגפת הקורונה ולהתאים את ההליכים למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה. זאת, על-ידי עידוד החייבים לפנות להליכים של הסדר חוב.

לדברי משרד המשפטים, "נוכח מאפייניו של המשבר והנחות המוצא של חוק חדלות פירעון, מוצע ליצור מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה קצרה ומוגבלת. זאת, בשאיפה להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון פורמליים, אם ניתן, שכן עצם הכניסה להליך גורמת השמדת ערך, יוצרת השלכות שליליות על החייב וכרוכה בעלויות רבות ולכן לא תהווה פתרון מיטבי לחייב, לנושים ולמשק. אישור הסדר חוב כחלופה להליך חדלות פירעון לגבי חייב יחיד יכולה להועיל גם לשיקומו הכלכלי בשל ההשתתפות הפעילה הנדרשת לעיצוב ההסדר".

תזכיר החוק מבקש להקל בתקופה זו גם על תאגידים מדווחים, שנקלעו לקשיים עקב המשבר, לבצע הסדרי חוב. זאת, על-ידי מתן אפשרות לאשר הסדרי חוב פשוטים, שעניינים דחייה במועד פירעון החוב ושיתר תנאיהם אינם פוגעים במחזיקי אגרות החוב.

תזכיר החוק אף ירכך את הצורך במינוי מומחה לעניין הסדרי חוב. על-פי הנוסח המוצע, "לא תחול על נאמן איגרות חוב או על חברת איגרות חוב, חובה לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה, אם מתקיימים לגבי הסדר החוב המתגבש כל אלה: א. הסדר החוב אינו כולל הפחתת חוב. ב. הסדר החוב אינו כולל דחיית מועד פירעון של חוב לתקופה העולה על שנה, לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב. ג. יתר תנאי הסדר החוב מבטיחים כי לא יפגעו זכויות מחזיקי איגרות החוב לעומת נושים אחרים". תנאי נוסף הוא שדירקטוריון החברה יאשר כי היא לא נמצאת במצב של חדלות פירעון וכן שהדוחות הכספיים של התאגיד אינם כוללים הפניית תשומת-לב לקיומם של ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומו של התאגיד כעסק חי.

עוד נקבע בתזכיר החוק כי תאגיד הנמצא בהקפאת הליכים ייהנה מסעיפים 77-79 לחוק חדלות פירעון, אשר עוסקים בזכות של תאגיד הנמצא בהליכי חדלות פירעון להמשיך לקבל שירות תשתית ומצרכים חיוניים הדרושים להפעלת התאגיד, כאשר קבלת שירותים ומצרכים אלו קריטית להפעלת התאגיד, ומניעתם עשויה לסכל את הפעלת התאגיד. סעיפים אלו מגנים על התאגיד מפני סחיטה על-ידי הספקים העשויים להתנות את אספקתם בתשלום חובות עבר.

תזכיר החוק הוכן על-ידי המשנה ליועמ"ש לעניינים כלכליים, עו"ד מאיר לוין, בשיתוף כונסת הנכסים הרשמית וממלאת-מקום מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקבי. תזכיר החוק הועבר לאחרונה לשר המשפטים אבי ניסנקורן לצורך אישורו וקידום חקיקתו.