ההימור של פרטנר על הטלוויזיה והפרדוקס של סלקום: לכל חברת תקשורת צרה משלה

רבעון קשה נוסף עבר על חברות התקשורת בישראל. מגפת הקורונה, שההשפעה שלה על צריכת שירותי תקשורת נחשבת חיובית, הכתה בהן בעוצמה, בבטן הרכה שלהן - שירותי הרואמינג (נדידה בינלאומית), והביאה לשחיקה חדה בהכנסה למנוי.

מהצד השני, הפעילות שלהן במגזר הקווי ממשיכה לאכזב. בניגוד גמור להיקף הרעש התקשורתי והמיקוד הניהולי של סלקום ופרטנר בפעילות הקווית שלהן - מיזמי הטלוויזיה האינטרנטית ופעילות הסיבים האופטיים, ממשיכים לאכזב ומציגים רווחיות אפסית.

הנתון המעניין הראשון הוא ההכנסה הממוצעת למנוי. אומנם מדובר בנתון שיש בו לא מעט מניפולציות אבל המגמות בו הן החשובות - ופרטנר ופלאפון מציגות שחיקה חדה. ההכנסה הממוצעת למנוי בפרטנר צללה מ-59 שקל ברבעון השלישי ב-2019, ל-51 שקל ברבעון השלישי השנה, ירידה של 8 שקלים, כמעט 14%. פלאפון הציגה הכנסה של 55 שקל וירידה של 15% לעומת רבעון מקביל אשתקד.

החל מ-2019 שינתה פרטנר קו, ואחרי שנים שבהן אמרה שנתח השוק אינו חשוב לה אלא רק הרווחיות, עברה גם היא למדיניות נתח שוק, והחלה להציג תוספת מנויים נטו חיובית בכל רבעון. לשינוי הקו הזה היה כאמור מחיר כבד. אומנם הירידה בהכנסות הרואמינג תרמה רבות לצלילה בהכנסה, אבל גם בלעדיה פרטנר כמו כל השוק נמצאת במגמת שחיקה, דומה מאד למגמת השחיקה שרואים בפלאפון בשנים האחרונות.

פרטנר: אפס רווח תפעולי במגזר הקווי

תופעה מעניינת נוספת בפרטנר היא רווחיותו של המגזר הקווי. למרות גידול בהכנסות משירותים, וגידול חד בהכנסות ממכר ציוד במגזר הקווי, מציג המגזר הקווי בפרטנר רווח תפעולי אפס. בניגוד גמור למאמצים ולהיקף ההשקעות במגזר הקווי, רווחיותו של המגזר נשחקת בפרטנר מדי רבעון.

מי שרוצה להבין את עומקו של הפרדוקס בשוק התקשורת הישראלי, צריך להסתכל על רווחיותו של המגזר הקווי בפרטנר לפני השקתו של השוק הסיטונאי, ב-2014, כשפרטנר שיחקה כספקית אינטרנט (ISP) ושיחות בינלאומיות בלבד. באותה שנה עמדו רווחיה של פרטנר מהמגזר הקווי על 170 מיליון שקל בשנה. פרטנר נהנית מרמת חוב נמוכה המאפשרת לה לדשדש עם רווחיות ותזרימי מזומנים נמוכים, ובהיעדר בעל שליטה יש להניח שנראה מגמות דומות גם ברבעונים הקרובים.

החברה הודיעה לאחרונה כי היא מחפשת שותף למיזם הסיבים שלה, עדות ראשונה לדאגה בדירקטוריון החברה מהביצועים בתחום הקווי בהיעדר שחקן נוסף שיחלוק בסיכון או שיביא מנויים או גם וגם. כלפי חוץ מציגה ההנהלה את היוזמה כעדות לחוזקה ולאטרקטיביות של המיזם שאותו היא שוקלת לפצל ולהנפיק. ימים יגידו.

סלקום:  רמת חוב מדאיגה ותזרים חופשי שלילי 

בסלקום התמונה דומה, אולי חריפה עוד יותר. פעילות המגזר הקווי מתקשה להתרומם, והחברה מתקשה לצמוח בתחום הטלוויזיה ובתחום האינטרנט, למרות השקעות רבות בתחום. גם פעילות הסלולר ממשיכה להישחק, וההכנסה הממוצעת למנוי בסלקום היא הנמוכה בתעשייה.

הנתון המדאיג ביותר ביחס לסלקום הוא רמת החוב נטו, העומד על 2.4 מיליארד שקל. רמת חוב גבוהה זו לצד העובדה כי כבר כמה שנים החברה מייצרת תזרים מזומנים חופשי שלילי, אחרי תשלומי ריבית, צריכה להדליק את כל נורות האזהרה. כשמסתכלים על שירות החוב הצפוי לסלקום בשנים הקרובות, התמונה מדאיגה עוד יותר. סלקום צריכה לשלם החזרי קרן וריבית של כ-600 מיליון שקל כל שנה בארבע השנים הקרובות. כל רטט בפעילותה העסקית עשוי להביא את החברה לקושי פיננסי עמוק, ויש בשוק ההון חוזי שחורות שאומרים אפילו חדלות פירעון.

הפרדוקס הכי גדול בעניין זה הוא הקשר הסימביוטי בין סלקום לאקספון. פשיטת רגל של אקספון, תביא לפגיעה של 100 מיליון שקל בשנה לסלקום, ותגרור אחריה, בוודאות רבה, חדלות פירעון גם שלה. המצב המדאיג הזה לא נעלם מעיני ההנהלה, המחפשת פתרונות שונים וביניהם הזרמת הון לתוך החברה באמצעות מכירת אתרי הסלולר במודל מכירה והחכרה מחודשת או באמצעות הנפקת הון. בשוק ההון יש מי שאומרים שהחברה תצטרך למכור את חלקה במיזם הסיבים, אם כי זו נראית אופציה רחוקה מדי.

בזק: מתקרב הדיון האסטרטגי סביב עתיד מיזם אלפא

קבוצת בזק עסוקה עד הצוואר בשערורייה החשבונאית התורנית בבזק בינלאומי ופרסמה את דוחותיה הכספיים רק במועד האחרון האפשרי. תוצאות המגזר הסלולרי בקבוצה, חברת פלאפון, דומות לאלה של סלקום ופרטנר, ומצביעות על המשך שחיקה בהתאם לציפיות.

בעקבות תופעת "המנויים הרדומים" (המשלמים ללא שימוש), לצד תיקון רישום ההוצאות והצגה מחדש של דוחות בזק בינלאומי, שוויה של בזק בינלאומי נמחק חשבונאית ב-530 מיליון שקל ומ-650 מיליון שקל ירד ל-129 מיליון שקל בלבד. ברבעון הבא צפויה מחיקה נוספת בעקבות תוצאות השימוע לביטול הפיצול באינטרנט בין ספק לתשתית (ראו ידיעה), מהלך שצפוי לפגוע בבזק בינלאומי.

בזק בינלאומי תהיה החברה השנייה בקבוצת אלפא (בזק בינלאומי, yes ופלאפון) ששוויה נמחק מאז הקמת המיזם (ב-2019 ביצעה בזק מחיקה כוללת של שוויה של yes). בנוסף בוצעה ברבעונים האחרונים גם הפחתת ערך עצומה בפלאפון. לאחר שלוש הפחתות הערך הללו, לא על מיזם אלפא תהיה תפארתם של בעלי השליטה. הם לא יצרו אותו אבל הם ישלמו.

בשבועות הקרובים יתקיים בבזק דיון אסטרטגי סביב עתיד המיזם. התוצאות האחרונות מחייבות זאת ולא מותירות ברירה. התמונה המשתקפת היא כזאת: המיזם אומנם מביא להתייעלות ולחיסכון בהוצאות, שהוא חשוב, אבל לצדו הפעילות העסקית רק הולכת ויורדת. אם המטרה היא לחסוך כסף ולהתייעל לא היה צריך את אלפא. המטרה היא למכור יותר ולהתרחב בזכות שיתופי הפעולה - וזה לא קורה.

שנית, חסידי המיזם טוענים כי החיבור בין שלוש החברות הוא כורח המציאות ועובדה שהוא עובד אצל המתחרים שמספקים את כל השירותים תחת קורת גג אחת. ובכן זו אחת השגיאות בהסתכלות ובהשוואה. המתחרים ממוזגים מלא. אין שם הנהלה אחת שמחלקת את זמנה בין שלוש חברות אלא הנהלה אחת שעוסקת בהכול, כלומר החברה ממוזגת ויושבת באתר אחד  -באלפא ההנהלה יושבת כל יום באתר אחר.

אם רוצים למצות את הסינרגיה ולהיות כמו המתחרות אהלן וסהלן, שהבעלים ימזגו את בזק בינלאומי, yes ופלאפון. לא בטוח שיהיה מה למזג אבל לפחות מבחינת המיזם תהיה חברת אחת ולא שלוש חברות ויתאפשר מיקוד ניהולי.

עוד נקודה: שוכחים את הנזק שנגרם מאיבוד הידע הארגוני המצטבר. מה זו ההתייעלות שכל כך מדברים עליה? פיטורי עובדים, צמצום מחלקות ופחות אנשים מקצועיים בכל תחום ותחום. זו השמדת הערך המשמעותית. הנכסים האמיתיים שמייצרים את הערך המוסף נעלמו באלפא. למישהו יש ספק בכלל שבעלי המקצוע בדרגי הביניים לא מחפשים עבודה? אז לפטר זה טוב בשביל ההתייעלות במצגות אבל בשורה התחתונה אם התפוקות לא גדלו אז מה טוב יצא מכל הדבר הזה.

רגולציה: השינויים הצפויים יעצימו את האתגרים

נזכיר רק כי פלאפון, כמו סלקום ופרטנר, עוד נהנית משתי שמורות טבע רגולטוריות - האחת היא תעריפי קישור הגומלין הגבוהים שלא הופחתו מאז 2014 והשנייה היא תעריפי הרואמינג המופקעים, המשקפים רווחיות של 90% ביחס לעלותם. לפחות הנושא הראשון צפוי לעבור בקרוב שינוי בעקבות כוונת משרד התקשורת לבצע סופסוף את ההפחתה כמתחייב אחרי שנים של הפקרות. הטיפול הרגולטורי המתחייב צפוי להעצים את אתגרי הענף.