מרכזי חיסון, עדיפות גילאית וללא כפייה: כך מתכוננת בריטניה להיות הראשונה שתחסן לקורונה

בריטניה מתכוננת להפוך למדינה המערבית הראשונה להוציא לפועל מבצע חיסון רחב-היקף נגד נגיף הקורונה. זאת לאחר האישור שהעניקה הבוקר רשות התרופות שלה לחיסון שפותח על ידי שותפות פייזר־ביונטק. החברות כבר ייצרו עשרות מיליוני מנות במתקני הייצור שלהן בפורס שבבלגיה, בציפייה לאישור. כמיליון מהן יועברו ככל הנראה כבר בימים הקרובים לממלכה המאוחדת, בה נערך שירות הבריאות הלאומי (NHS) למבצע חיסון מסיבי שיימשך אל תוך השנה הבאה.

הממשלה הבריטית חתמה על כמה חוזים מקבילים לרכש חיסונים, והזמינה 40 מיליון מנות חיסון מפייזר־ביונטק. כמות זו מספיקה לחיסון 20 מיליון בני אדם, כשליש מאוכלוסיית המדינה. שר הבריאות הבריטי מאט הנקוק, פירסם בטוויטר הודעה שכותרתה "העזרה בדרך", והעריך כי 800 אלף מנות יועברו לבריטניה ויוצעו בה "החל מהשבוע הבא". בסך הכול, בחודש הקרוב צפויה בריטניה לקבל כעשר מיליון מנות.

מייסדי ביונטק הגרמנית ערכו מסיבת עיתונאים בה חשפו פרטים נוספים על החיסון ועל המאמץ הלוגיסטי לספק אותו כבר בשבועות הקרובים לממלכה המאוחדת. החברה מסרה כי אנשיה "עסוקים כעת מסביב לשעון" באריזה של חיסונים לבריטניה ממתקן ייצור בעיר פורס שבבלגיה. החיסונים דורשים הקפאה עמוקה של מינוס 70 מעלות. לכן הם יישלחו ב"מזוודות" מיוחדות המקוררות על ידי קרח יבש, שאותן ניתן להחזיק בטמפרטורה זו במשך 15 ימים על ידי אספקה מחודשת של קרח (ניתן להוציא חלק מהחיסונים במהלך התקופה). כל מזוודה מכילה עד 5,000 מנות חיסון. במקביל, ניתן לשמור את החיסונים במקרר רגיל במשך חמישה ימים, בטמפרטורה שבין 2 ל-8 מעלות. לא ניתן להקפיא מחדש את החיסון.

לגבי מבצע האספקה, החברה ציינה כי היא עוברת כעת לייצר בשישה מפעלים, שלה ושל חברת פייזר וכי הם מעריכים כי יוכלו לייצר 50 מיליון מנות בחודש הקרוב. בשנת 2021, מסרו המנהלים, מטרת החברה היא לייצר 1.3 מיליארד מנות. הם ציינו כי בשל האישור המהיר, כמות גדולה של מנות חיסון תועבר כעת לבריטניה, אך כי גם מדינות נוספות שכבר חתמו על הסכמים עם החברה יקבלו מנות חיסון לאחר ההחלטה לגבי האישור. החברה מסרה כי כ-800 בני אדם עובדים בה כעת על הייצור ואספקת החיסונים, וכי היא מעריכה שמספר דומה של אנשים עובדים בפייזר על המשימה. בסין, ציינה החברה, השותפה המקומית של ביונטק היא תאגיד פוסון.

30 אלף מתנדבים למבצע החיסון

לפי ההנחיות שאושרו בעבר על ידי הממשלה הבריטית, הראשונים להתחסן יהיו אנשי מערכת הבריאות או קשישים ואנשי צוות הנמצאים בבתי אבות ובמתחמי דיור מוגן. בתחילה הוערך כי יהיה קושי לוגיסטי לשנע את החיסונים לבתי האבות, בשל הצורך לשמור אותו בהקפאה עמוקה כאמור. לעומת זאת, בבתי החולים שבהם עובדים אנשי מערכת הבריאות יש כבר מקררים כאלו, מה שעשוי לגרום לכך שהם יהיו אלה שיתחסנו ראשונים, מסיבות לוגיסטיות. הסוגיה תוכרע בישיבה מיוחדת של הגוף המייעץ לממשלה הבריטית בנושא חיסונים. בכל מקרה, החיסון ייעשה בהתנדבות בלבד, ולא ייכפה על איש.

אחרי הקבוצות הללו יוזמנו להתחסן בהדרגה תושבי בריטניה מעל גיל 80, ולאחר מכן קבוצות גיל מבוגרות בסדר יורד (מעל גיל 75, מעל גיל 70 שסובלים ממחלות רקע, מעל גיל 65 וכן הלאה). הקבוצה האחרונה שתקבל עדיפות תכלול תושבים מעל גיל 50 ללא בעיות בריאות יוצאות דופן. שר הבריאות הנקוק אמר כי כ-50 בתי חולים "כבר ערוכים" לקבל ולספק את החיסון החדש בשבוע הבא. הוא גם ציין כי הממשלה מקימה "מרכזי חיסון" שבהם האוכלוסייה תוכל לקבל את מנות החיסון (דרושות שתי מנות במרווח של שלושה שבועות ביניהן) באופן מרוכז. כמו כן, החיסון יוצע במרפאות. ה-NHS מגייס כ-30 אלף מתנדבים לסייע במבצע החיסון הארצי.

בריטניה סיימה ביום רביעי תקופה נוספת של סגר חלקי, על רקע ירידה מתונה במספרי הנדבקים, וחנויות רבות במדינה נפתחו לראשונה לקניות חג המולד. תורי ענק נרשמו מול חנויות כמו פרימרק. במקביל, הממשלה השיקה בדיקות מהירות בבתי אבות שיאפשרו שיאפשרו ביקורים של בני משפחה - אם יימצאו שליליים לנגיף. מספר מקרי הקורונה היומי עדיין גבוה יחסית, ועמד על 13 אלף מקרים ביממה, ועל 600 מקרי מוות מקורונה ביממה. "החיסון יאפשר לנו לחזור לנורמליות", הכריז ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון.

ישראל יכולה להסתמך גם על האישור הבריטי

בריטניה צפויה להיות הראשונה להציע חיסון לקורונה משום שהרשות לאישור תרופות שלה (MHRA) פעלה במהירות רבה כדי לאשר את החיסון. רשות התרופות האירופית (EMA), מנגד, הודיעה כי תפרסם את ההחלטה בנוגע לאישור החיסון של פייזר־ביונטק "בשבועות הקרובים", ולכל המאוחר ב-29 בדצמבר. הרשות מסרה כי ההחלטה בנוגע לחיסון המתחרה של חברת מודרנה, המשתמש בטכנולוגיה דומה, יפורסם לכל המאוחר ב-12 בינואר. ייתכן כי מינהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) יודיע עוד קודם לכן על החלטתו. האיחוד האירופי הזמין כ-400 מיליון מנות חיסון מפייזר־ביונטק, בעוד ארה"ב חתמה על הסכם לאספקה של 100 מיליון מנות מהשותפות במסיבת העיתונאים העריכו בביונטק כי רשות התרופות האירופית וה-FDA יפרסמו את החלטתם בנוגע לחיסון באמצע דצמבר.

גם במדינות אחרות באירופה מתכוננים במקביל למבצעי חיסון, ומחכים לאישור ה-EMA. בגרמניה יוקמו עד אמצע דצמבר מרכזי חיסון בערים גדולות, ובימים אלה מגייסים אלפי אחיות ועובדי צוות רפואי לצורך המבצע. שר הבריאות הגרמני יינס שפאן העריך בראיון כי החיסון יתחיל בימים האחרונים של 2020. גם ספרד הציגה תוכנית מקיפה לחיסון האוכלוסייה. 

משרד הבריאות הישראלי לרוב נתלה באילנות גדולים יותר בבואו לאשור מוצרים רפואיים לאוכלוסייה הישראלית, ונדיר מאוד שהוא עושה זאת בעצמו. לרוב משרד הבריאות מתבסס על ה-FDA, אך הוא יכול להתבסס גם על אישור רשות התרופות הבריטית, כך שבין אם ה-FDA יאשר את המוצר של פייזר-ביונטק בסוף השבוע ובין אם לא, משרד הבריאות הישראלי יכול לאשר אותו. רוב השוק ממילא מעריך כי ה-FDA צפוי לאשר את המוצר - שכן אין כרגע סיבה נראית לעין שלא לעשות זאת.

פרטים חדשים: עשרה חולים קשה בניסוי

במסיבת העיתונאים של ביונטק השתתפו מנכ"ל החברה פרופ' אוהור סאהין, המדענית הראשית של החברה (ואשתו של סהאין), ד"ר אוזלם טורצ'י וכן סמנכ"ל הלוגיסטיקה של החברה שון וייט. סאהין וטורצ'י הם בנים למשפחות מהגרים מטורקיה שעברו לגרמניה בשנות ה-60, שניהם למדו רפואה והקימו את ביונטק לפני יותר מעשור, במטרה להציע רפואה המבוססת על שימוש באר־אן־איי־שליח. החל מפרוץ מגפת הקורונה הם החליטו לרתום את הטכנולוגיה של החברה לפיתוח חיסון, וציינו בסיפוק את העובדה כי זוהי התרופה מבוססת אר־אן־איי־שליח הראשונה אשר מאושרת בעולם.

ד"ר טורצ'י מסרה כי יותר מ-40 אלף בני אדם השתתפו בניסוי שלב 3 שמתקיים במקביל באירופה, באסיה ובדרום אמריקה. עד כה, נרשמו 170 מקרי קורונה בקרב המשתתפים - 162 מקרים בקבוצת הפלסבו ושמונה בקבוצה שקיבלה את החיסון. הבדיקה לנוכחות הנגיף נעשתה החל משבוע לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון, כלומר כחודש לאחר הזריקה הראשונה. 

מנהלי החברה חשפו לראשונה כי נרשמו עשרה חולים קשים בקרב קבוצת החולים - תשעה מהם בקבוצת הפלסבו ואחד בקבוצה שקיבלה את החיסון. ד"ר טורצ'י מסרה כי עד כ לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביעילות החיסון במגדרים שונים, קבוצות גיל שונות או קבוצות אתניות שונות. היא אמרה כי הדבר ייבדק לאורך זמן.