המשקיעים רואים את סוף המגפה? מה המשמעות של היחלשות הדולר, התחזקות השקל והזינוק הגדול של הביטקוין

שוק המט"ח סוער בתקופה האחרונה, כשמשקיעים כבר מתחילים לראות את סופה של מגפת הקורונה, ומתחילים לחפש סיכונים, שבין היתר מחלישים את הדולר האמריקאי מחד, ומאידך מקפיצים את שער הביטקויון לרמות שיא שלא נראו בשלוש השנים האחרונות.

בישראל הדולר המשיך להיחלש השבוע וביום ד' ירד מתחת למחסום הפסיכולוגי של 3.3 שקלים לדולר - לרמה של 3.28 שקל. הדולר לא נסחר מתחת לקו ה-3.3 שקלים מאז שנת 1997, למעט פרק זמן קצר ב-2008 ערב פרוץ משבר האשראי העולמי ובעיצומו של משבר הסאב-פריים בארה"ב.

מגמת התחזקותו של השקל צפויה להימשך בטווח הקצר, כל עוד נמשכים הכוחות התומכים בה. מנגד נראה כי התערבותו של בנק ישראל במסחר אינה משיגה לפי שעה את מטרתה המוצהרת. בנק ישראל רכש ביום ה' האחרון מט"ח בהיקפים משמעותיים המוערכים במאות מליוני דולרים. ואולם, הבנק המרכזי נמנע לפי שעה מלהצהיר כי שער השקל גבוה מדי - שתיקה שמתפרשת בשווקים כמתן אור ירוק להשקעות ספקולטיוויות.

 הדולר-בשפל-של-12-שנה-מול-השקל

היחלשותו של הדולר מול המטבעות הזרים בעולם, נובעת מההערכה שמשבר הקורונה מתקרב לסיומו. הערכה שמביאה לחידוש את התאווה לסיכון מצד משקיעים בעולם (אסטרטגיית Risk on). משקיעים אלה, שהעבירו את כספם לנכסים דולריים בתחילת המשבר (הנחשבים למקלט בטוח), מחזירים כעת חלק מהונם להשקעות ספקולטיוויות במטבעות אחרים, בין היתר בנכסים במניות ובאיגרות חוב של ממשלות בשווקים מתעוררים.

גורמים מקומיים, התומכים בהתחזקות השקל, הם העודף המסחרי הגדול של ישראל מתחילת השנה. עודף זה נובע מהעוצמה שמפגין הייצוא הישראלי, ששומר על יציבות ואף רושם צמיחה בענפי הייטק, לעומת ירידה חדה בהיקף היבוא לישראל. הגורם השני הוא המשך מגמת הגידול בהשקעות הזרות הישירות בכלכלה הישראלית (FDI), שהגיעו במחצית הראשונה של השנה לכ-15 מיליארד דולר, לעומת כ-19 מיליארד דולר בשנת 2019 כולה. 

בחו"ל מחפשים לגדר מטבעות 

בין הגורמים שהביאו את השקל עד הלום, מלבד הדפסות הכסף המאסיביות מצד הבנק המרכזי האמריקאי, ניתן למנות את העליות בשוקי המניות בוול סטריט. השבוע רשמו המדדים נאסד"ק ו-S&P 500 שיא של כל הזמנים, מה שמאלץ את הגופים המוסדיים לגדר את השקעותיהם הדולריות, ובכך לתרום למגמת התחזקות השקל מול הדולר.

לדברי עירית מוצרפי-מג'ר, כלכלנית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים: "קורים פה שני דברים במקביל. ראשית, הדולר נחלש מאוד בעולם. אם התחלנו את השנה ב-1.12 דולר לאירו, היום אנחנו כבר ב-1.21 דולר לאירו. היחלשות הדולר בעולם היא בין השאר תוצאה של המדיניות המאוד מרחיבה, הן פיסקלית והן מוניטרית, שמנהלים משרד האוצר והבנק המרכזי האמריקאים. בהיבט הזה תוצאות הבחירות בארה"ב אפילו האיצו את היחלשות הדולר בעולם, תחת ההנחה שהדמוקרטים ינקטו מדיניות יותר מרחיבה.

"שנית, ישנו הסיפור המקומי של השקל שמתחזק מול רוב המטבעות. כאן נכנסים לתמונה גורמי השפעה קצרי טווח, כמו שבירת השיאים בוול-סטריט, שמביאה להגדלה מהירה בשווי תיק הנכסים בחו"ל שמנהלים המוסדיים, והם בתגובה מגדילים גידורי מטבע. כמו כן, הסיטואציה שבה היצוא דווקא עולה בקצב מהיר - למרות המיתון בעולם, והשמים הסגורים שכמעט ואיפסו את נסיעות הישראלים לחו"ל, פועלים גם הם לחיזוק השקל. כשמדובר בשערי החליפין, בדרך כלל גם יש גם השפעות למומנטום, כלומר בטווח הקצר המשקיעים מושפעים מהסנטימנט השלילי שנוצר לדולר".

מה יכול לשנות את התמונה?
"שינוי מגמה בשוקי המניות יכול לעצור את התחזקות השקל, כמו גם התחלת החיסונים ופתיחת המשק לנסיעות לחו"ל שיקטינו את לחצי הייסוף. אנו רואים שהשוק לא מתרגש מהאפשרות של סבב נוסף של בחירות, אבל הפחתת דירוג חוב יכולה למשל לשנות את המומנטום שעליו דיברנו".

לחצי הייסוף בטווח הקצר משקפים בעיקר את עליות השערים במדדי המניות בארה"ב, שמגדילים את צרכי הגידור של המשקיעים המוסדיים. כלכלני בנק פועלים כותבים, כי "ניתן לראות שהמשקיעים המוסדיים הגדילו חשיפה למט"ח בחודשים האחרונים מרמה של 14.1% בחודש מרץ לרמה של 17.7% בספטמבר, וזאת דווקא בתקופה שמחירי הגידור ירדו באופן ניכר. כלומר, הרגישות שלהם לפערי הריבית ומחירי הגידור הנגזרים מהם היא נמוכה.

"החלטתם להגדיל חשיפה נבעה אולי מההערכה שהשקל כבר התחזק מספיק. בד בבד יצוא הסחורות והשירותים עולה בתקופת הקורונה, והעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גדל. לחצי הייסוף יקטנו כשהמשק יפתח לחלוטין ונראה יציאה של ישראלים לחו"ל וכן עלייה ביבוא. בנק ישראל צפוי להערכתנו להגביר את קצב רכישות המט"ח על מנת למתן את מגמת הייסוף, עד שישתנו כאמור תנאי הרקע האלו".

הצמיחה בהייטק תומכת בשקל 

אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מעריך כי התחזקות השקל צפויה להימשך בשנה הקרובה. "בנק ישראל ינסה "להחליק" את המגמה, אך לא לשנותה שכן יש היום פחות סיבות למנוע התחזקות השקל: להבדיל משנת 2019, השקל כבר רחוק מלהיות המטבע החזק בעולם. מטבעות רבים התחזקו יותר ממנו מול הדולר, ובפרט האירו. להבדיל משנה שעברה, התחזקות השקל מתרחשת במקביל להיחלשות הדולר בעולם, כך שלא מדובר במגמה מקומית וסעיף היצוא דווקא בלט לטובה בנתוני הצמיחה בתקופת המגפה, כאשר הצריכה הפרטית נפגעה יותר משמעותית. עובדה זו פחות תומכת בהתערבויות של בנק ישראל".

הצמיחה ביצוא שירותי ההייטק מישראל ממשיכה לתמוך בחוזקו של השקל, אך יותר מאשר השקל המתחזק, אפשר לומר כי הדולר ממשיך במגמת ההיחלשות בעולם נוכח הדפסות הכסף של הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב בכל חודש והעליות בשווקים שגוררות אילוצי גידור של ההשקעה, שכן, כשהבורסה עולה המוסדיים מוכרים דולרים בעסקאות הגנה.

היועץ הכלכלי שמואל ברגר מציע בשיחה עם גלובס משוואה, לפיה "שכשהבורסות עולות אז הדולר יורד". לדבריו, בטווח הקצר המגמה הזו תימשך, כאשר השווקים ימשיכו לעלות והדולר ימשיך לרדת. "אני לא שולל מחיר של 3 שקלים לדולר ו-3.8 שקלים לאירו. ביום שיתברר שהחיסונים חיסלו את המגפה כעובדה, ירדו השווקים ויעשו את התיקון המתבקש. ואז נראה שוב את הדולר ברמה של 3.5 שקלים ואולי יותר, אך עוד חזון למועד".

לדברי ברגר, "שוקי ההון רואים במגפה אפיזודה חולפת, שהגבירה את הצורך בשימוש בטכנולוגיה, באונליין וכו'. עבור השווקים, טווח של שנה לסיום הסאגה שהביאה הקורונה מהווה אפילו תמריץ לריצה מעלה. לגופים המוסדיים בעולם אין אלטרנטיבות להשקעה וכמויות הכסף ממשיכות לזרום מדי חודש ומהווים דלק מחודש לרכישת מניות, איגרות חוב, וכל השקעה אחרת בשוקי ההון במכשירים הפיננסיים השונים".

בנקים מרכזיים תומכים במשקיעים

מה שמוסיף לעליות בשווקים טמון בנכונות הבנקים המרכזיים בעולם לספק תמיכה ללא גבולות. "הבנקים המרכזיים והממשלות משדרים בכל דרך כי לעולם המשקיעים לא יצעדו לבד ומזרימים כספים לבנקים, לפירמות ואף ישירות לכיסי האזרח", אמר ברגר.

לדברי לוק לויט, אסטרטג המט"ח הראשי של בנק פיקטה: "הבחירות בארה"ב וההתפתחויות האחרונות בחזית חיסוני הקורונה נוטות להצדיק את עמדתנו השלילית כלפי הדולר. ואכן, התייצבות במתיחות סביב נושא הסחר בממשל החדש של ביידן והסיכוי הגובר לחיסונים יעילים במיוחד, צריכים להפחית את הביקוש למקלט בטוח לדולר האמריקאי בטווח הבינוני.

"יתר על כן, עם קונגרס מפולג, שמגביל את גודלה של כל חבילה פיסקלית, אנו לא מצפים שתחזיות הצמיחה בארה"ב יהיו חזקות מספיק ביחס לכלכלות הגדולות האחרות כדי להעלות את הדולר, המוערך יתר על המידה".

הריצה חזרה למטבעות דיגיטליים   

לצד היחלשות הדולר בעולם נוכח הדפסות הכספים על ידי הבנקים המרכזיים, בולטת העלייה של המטבע הדיגיטלי הביטקוין שנשק ביום ג' לשיא כל הזמנים. המטבע הדיגיטלי סיכם את נובמבר בעלייה של יותר מ-40%. סמוך לשעה 13:00 בצהריים ביום ג' טיפס מחירו לרמה של כ-19,800 דולר - נמוך ב-1.5% בלבד משיא כל הזמנים שלו, לפי נתוני אתר CoinMarketCap.

מתחילת השנה זינק מחירו הדולרי של ביטקוין בכ-160%. מאז נסוג הביטקוין מתחת לרמה של 19,000 דולרים, ובשוק עוקבים בכדי לראות האם יחצה המטבע הדיגיטלי את רף ה-20 אלף דולר, לראשונה מאז דצמבר 2017 - ואף ישבור את שיא כל הזמנים, ברמה של 20,089 דולר, שאותו קבע ב-17 בדצמבר 2017. מי שנכנס להשקעה בחודש מרץ האחרון כאשר הביטקוין הגיע לרמה של 3,800 דולר, יכול בהחלט לחכך ידיו בהנאה בשלב זה.

לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות: "על רקע החשש בשווקים מאפקט החלפת השלטון בארה"ב, החוב הממשלתי הגבוה שעלה בשנה האחרונה גלובלית בכ-11 טריליון דולר, הביטקוין נהנה מעודפי ביקוש. בין הסיבות היא הדפסת הכספים על ידי המדינות, לצד התרחבות השימוש במזומן, כחלק מהצורך שלא לדווח פעילות כלכלית, ובכך ליהנות מהטבות הניתנות, במדינות השונות, לאוכלוסייה הנפגעת מהקורונה, כל אלה הזניקו את העניין בשימוש במטבעות הקריפטו.

 מנכ"ל פריקו, יוסי פריימן. "חשש מהחוב הממשלתי" / צילום: פוטו הצפון

"בשבועות האחרונים החשש מהטלת רגולציה בסין ובמדינות נוספות גררו לתנודות חריגות בשערי המטבעות ולירידות בערכם. מנגד, הכניסה של מטבעות הקריפטו למערכות תשלומים כמו PAYPAL ונוספות, יצרה ביקוש מצד מערכות הסליקה למטבע. הערכה בשווקים כי כיום PAYPAL רוכשת כ-70% מהמטבעות החדשים המופקים בשווקים".