לפי המילון פיליבסטר הוא תמרון פוליטי שתכליתו לעכב הכרעה כלשהי באמצעות שיטות שונות למשיכת זמן. אני מצטט זאת כאן מכיוון שכך גם דינה של תוכנית אשר לא תראה אור, במידה והיא לא תחשב בעיני הפקידות הממשלתית.
אל לכם לטעות לא מדובר בשר, מנכ"ל ודומיו, הפקידות האמורה היא לא בכירה במיוחד, ועל פניו נחשבת בטעות כלא רלוונטית כל, ודאי לא למהלכים ממשלתיים עצומים, דרג כזה שאינו חורץ דמים, תמים למראה וחייכן לעת מצוא.
אך אל תטעו בדבר עוצמתו. יכולת תמרונו של השירות הציבורי כולו תלוי ועומד בידיהם של פקידים אלה, ביניהם יועמ"שים במשרדי הממשלה השונים, תקציבאים, חשבי אוצר זוטרים ועוד, כולם מדרג ניהול בינוני ולא בכיר אך על פיהם יישק דבר.
לעיתים, דומה הדבר לקולוסאום ברומא העתיקה, מי לחיים ומי לא, הנפת אגודל מעלה תאושר התוכנית ובמידה ולא יונף האגודל מטה, כמו אז, מצד אחד, הושקעו מאמצים רבים באימון ובטיפוח הגלדיאטורים לפני הקרב ומצד שני ההופעה עצמה, הייתה אקט שפל עד כדי שלא נערכה להם קבורה לאחר מותם. וכך גם כאן, כספי ציבור רבים מושקעים בתוכניות בעלות עצומה של שעות עבודה, תכנון, אפיון התוכנית ואלו, לאחר האקט המשפיל שעוברים הוגיה ומגישיה, לפי רצונו של פקיד זה או אחר לתוכנית המוצעת, אפילו לא תערך קבורה.
שיטות גניזה רבות "המציא" השירות הציבורי, ביניהן ציניות יותר וכאלה שפחות. השיטה השכיחה ביותר לגניזת תוכניות ממשלתיות היא שיטת "התעלה" משמעותה הכנסת התוכנית לתהליך ארוך ומייגע של גרירת רגליים, העברת החומרים מגורם אחד למשנהו ועוד.
תכליתה של "התעלה" היא "לרצות" את הדרג הבכיר, זה שבדרך כלל יוזם ומגיש את התוכניות, הכנסתו "לתעלה" מתבצעת לעיתים קרובות ללא ידיעתו כלל כי הוא מצוי בתהליך סדור אשר לידו הפיליבסטר הוא משחק ילדים.
מניסיוני כי רב ומהעולה במשרדי הממשלה השונים, עולה, שוב ושוב, המקרה המדאיג הבא: תוכנית סדורה, איכותית, אשר קודמה ללא התנגדויות משמעותיות, תיחתם סופית בפרק זמן לא יאמן של יותר משנה. וכל זאת תוך שאנו מסתמכים על ההנחה כי הכל פעל כשורה וכי הערמת קשיים והתנגדויות של דרג הביניים לא התקיימה כלל. אם נוסיף ונחבר זאת למציאות הפוליטית בה אנו שרויים, הנה לכם חוסר תפקוד משווע של המדינה לטובת אזרחיה.
בשנת 2011 פורסם דוח טרכטנברג אשר ביקר קשות את השירות הציבורי. טרכטנברג הצביע על חמישה כשלים יסודיים בתפקוד השירות הציבורי: כשל במימוש מדיניות הממשלה; ביורוקרטיה מכבידה; שיתוף פעולה לקוי בין משרדי הממשלה; מבנה קשיח מדי של יחסי העבודה; וכשל חמישי, המשותף לבעיות רבות אחרות במדינת ישראל - ליקוי בחשיבה ובתכנון לטווח ארוך.
למרות כי צעדנו כברת דרך משמעותית מאז, לא השתנה דבר ולעיתים אף נדמה כי החמיר המצב, תכניות גרנדיוזיות של ממשלה, שרים ומנכ"לים מוכשרים נגנזו, הוכנסו "לתעלה", והחלטותיהם של הפקידים התיכוניים הפכה חשובה מאי פעם, מי לחיים ומי לא.
נדמה כי דבר לא השתנה כאן פרט אולי למגרות הגניזה, אלו העמיקו והגדילו את נפחן.
הכותב כיהן כרמ"ט במשרד לשוויון חברתי וראש אגף ברשות לפיתוח והתיישבות בדואים בנגב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.